ראשית כל, הבהרה: אני תומך במאבק החברתי, אני בעד שינוי סדרי העדיפויות, אני רוצה שהמדינה תפסיק להתעלל ברוב המתמעט של מעמד הביניים, ואני רוצה שיתחילו להפנות אלינו משאבים, שבמשך שנים בוזבזו על מגזרים שלא תורמים לחברה.
וכיוון שאני בעד, אני מצר על הפארסה שמציגים כרגע בפנינו מחוללי המאבק. יום אחד בלבד אחרי שהוציאו לרחובות 150 אלף איש, שדרשו סיסמאות כמו "צדק חברתי", הם מתנתקים מההסתדרות והסטודנטים - שני השותפים החזקים ביותר שלהם בשטח, שבלעדיהם יכולת הארגון מצטמצמת פלאים.
כעת הם מציבים דרישות, שאולי הגיוניות לפי כללי המהפכה שלהם, אבל אין להם שום סמכות להציב אותן. מה דורשים ראשי המאבק? משא ומתן ישיר מול ראש הממשלה, כדי לדבר עם מקבל ההחלטות "כאחד האדם", כשכל העסק מועבר בשידור חי לעיני כל, לשם השקיפות המלאה.
אלו שתי דרישות שאין להם סיכוי לקבל, מהסיבה הפשוטה שלנתניהו יש מדינה לנהל, ואין לו זמן לשבת איתם. מעבר למגבלת הזמן, אף פוליטיקאי עם שכל (וביבי לא טיפש) לא יסכים שיצלמו אותו מנהל משא ומתן בשידור חי. על שתי הדרישות המופרכות האלה הם עומדים להפיל את כל מה שבנו בשבועיים של ניצחון צודק ברחובות.
על שתי הדרישות האלה הם עומדים להתעקש, ובכך לפוגג את המאבק - כי לא ניתן יהיה להמשיך אותו עוד שבועות ארוכים. הכרזת המדינה הפלסטינית בספטמבר מתקרבת, גבול הצפון מתחמם, משהו בטחוני בטוח יקרה, החופש הגדול יסתיים והתקשורת תאבד עניין. התפוגגות המאבק, על רקע שתי הדרישות הלא-הגיוניות האלה (שכן הגיוניות לטעמם, כמובן) תיצור הולכת שולל של כל הציבור, שתמך בהם עד כה.
קצת צניעות לא תזיק
שמעתי הבוקר את יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, איציק שמולי, מתעמת עם אחד מראשי המאבק, העיתונאי אסף לוי. לוי טען ש"העם דורש שקיפות מלאה" וש"העם דורש שראש הממשלה ישב לדיונים ולא שר האוצר". ובכן מר לוי, מי שמך לדבר בשם העם?
אולי "העם" הצביע עבורך ברגליים, אבל אחרי שסחפת 150 אלף איש אתה מעיף עכשיו הכול לעזאזל בגלל דרישות לא מציאותיות. למרות שלא הצבעתי עבורו ולעולם לא אעשה זאת, חשוב להזכיר, אם שכחת מר לוי, שמי שנבחר כאן בבחירות דמוקרטיות זה דווקא ראש הממשלה.
במשך שבועיים טיפחתם מדיניות עמימות סביב הדרישות שלכם, כי ככל שהמאבק יותר אמורפי כך קל יותר לצרף אליו אנשים שונים, בעלי אינטרסים שונים, ויותר קשה לתקוף אותו. אבל הדבר הכי גרוע הוא שלא תוכלו לרצות את כל אלו שצעדו למענכם, כשהמאבק אינסופי ולא מוביל לכלום. כעת אתם גם לא מוכנים לנהל משא ומתן על נושא כלשהו, לא מוכנים להציב רשימת דרישות ודורשים "לנהל משא ומתן על הכול - על שינוי במדינה ועל צדק חברתי".
אלו סיסמאות יפות - סיסמאות שהביאו לכם הישגים גדולים בשטח. חבל שאתם לא מסוגלים לתרגם את הסיסמאות להצעות קונקרטיות ואופרטיביות, כמו שעושה יו"ר התאחדות הסטודנטים, שהבוקר התנתק מכם, וכמו שהציע יו"ר ההסתדרות, שאותו כבר איבדתם אתמול. ובכל זאת, שיהיה בהצלחה.