ע' נפצע בלבנון השנייה. הוא סובל מהלם קרב. התרופות נגד הכאבים שמלעיטים אותו הופכות אותו לזומבי. הוא ישן בהליכה. אבל כשהוא מעשן מריחואנה, הוא נהיה רגוע. הוא ישן טוב. אבל יש תופעת לוואי אחת – הוא מחייך. כשסיפרתי לו שוועדת הסמים של הכנסת דנה בממצאי וועדת האו"ם שקבעה כי המלחמה העולמית בנגע הסמים "נחלה כישלון חרוץ", אורו עיניו. אולי יש עוד סיכוי לנצח את הטמטום, הוא אמר.
אז אולי בקרוב משתמשי מריחואנה וחשיש לא ייחשבו לעבריינים. אולי תתרחש פה דה-קרימינליזציה של צמח הקנביס, שמוזכר בתורה בשמו "קנה הבושם", שהיה חלק מקטורת הסמים של הכוהנים בבית המקדש. אולי הוא יחזור להיות לגיטימי? בכל זאת, חצי מהמדינה כוהנים וכל השאר גונבים שאכטה מדי פעם.
בישיבת ועדת הכנסת נכחו ח"כים שתמכו ברעיון כמו אילן גילאון המלך, דוב חנין הגבר ועינת וילף, שמוצאת חן בעיניי מרגע לרגע יותר. וילף אף הצהירה שצריך לבחון את הנושא באמת בלי דעות קדומות, ולא התרשמה מברבוריו של יו"ר הרשות למלחמה לסמים, שפניו תמיד למלחמה.
ההיגיון הכלכלי ברור: פרח של מריחואנה עולה כ-80 ש"ח לגרם בשוק השחור. פרח של מריחואנה רפואית חוקי נמכר דרך משרד הבריאות ב-8 ש"ח לגרם. ההפרש הולך למשפחות הפשע. אם יגדירו את המריחואנה כתרופה ולא כסמים, זה יעביר את רווחי החקלאות הזאת אוטומטית למשרד הבריאות. רק דמיינו מה יקרה אם הכסף הזה יהפוך לתקציב נוסף לבתי החולים.
אז ההיגיון ברור? לא לכולם. כיום יש 5,000 חולים ברישיון, ולא פחות מ-30 אלף מחכים לאישור. מדובר בהרבה מאד כסף, אבל הרשות למלחמה בסמים מעדיפה שהוא יישאר אצלה.
הרשות מרוויחה מהמלחמה בסמים
בשבוע האחרון נהרגו תחת השפעת אלכוהול חמישה צעירים: ארבעה בחורים נהרגו בתאונת דרכים בחיפה, ונער נדקר למוות בבאר שבע. למרות המידע השקרי שהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול מלעיטה את הציבור (שום מחקר אמיתי ורציני לא נערך בארץ, אל תתנו להם לבלבל אתכם), מריחואנה לא הורגת אף אחד. אלכוהול, לעומת זאת, הוא רוצח אכזרי. ולמרות התוצאות הקשות והברורות, הרשות מתעקשת לכרוך את האלכוהול והמריחואנה בכפיפה אחת.
אז מדוע זה חוקי וזה לא חוקי? פוליטיקה כמובן. הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול מתוקצבת בעשרות מיליוני שקלים. בתמורה הם מפיקים סרטונים וקמפיינים שרק עושים חשק לנוער לצרוך עוד ועוד סמים, ועל הדרך שמים על כחצי מיליון איש את התווית "פושעים".
נציגת המשטרה שנכחה בדיון, כמובן לא ידעה להביא נתונים מדויקים על כמה עצורים יש בשל מריחואנה, ונגד כמה מהם הוגש כתב אישום. התשובה - מעט מאד. אז אם לא מושיבים אותם בכלא, כי יודעים שזה יפוצץ את בתי הכלא, למה להטריד שוטרים, רשמי בית משפט, שופטים ועורכי דין? פשוט טמטום.
אבל יש תקווה. גילאון. חנין. וילף. תזכרו את השמות.
האם הגיע הזמן ללגליזציה של סמים? מחכים לשמוע את דעתכם בטוקבקים