לא רק שר חוץ חסר לישראל. חסרה לה מדיניות חוץ, ומעל לכל - חסרה לה תבונה מדינית. המקרה של לורן פביוס, שר החוץ הצרפתי, מלמד הכל. הצרפתים הופיעו עם יוזמה מדינית - גרסה מעודכנת של תכניות ורעיונות קודמים (לא ממש חדשה, אבל קצת יותר דחיפוּת וריח של איום באוויר): אם לא תשתתפו בוועידה בינלאומית, אמרו הצרפתים, נכיר במדינה פלסטינית.
בסדר. גם את זה כבר שמענו.
אולם שום דבר - אבל שום דבר - אינו מצדיק את התגובה החפוזה, הפבלובית של ירושלים. ה"לא" מירושלים הדהד מקצה אחד של המזרח התיכון לקצהו אחר. רק תגובה אחת התחרתה בו – זאת של החמאס. אנחנו והם באותה חברה. כבוד גדול. ובתווך - גמישה, מתונה, והגיונית – ניצבת הרשות הפלסטינית.
אני זוכר תכניות מדיניות רבות לפתרון הסכסוך היהודי ערבי, לפני ואחרי 1967. כל ממשל אמריקאי, כל נשיא, כל מזכיר מדינה, האו״ם על מוסדותיו השונים, וכמובן מתווכים וממציאים למיניהם - כולם הציעו תכניות ויזמו יוזמות, וכולם כזכור חזרו כלעומת שבאו. עדיין אין פתרון. ההבדל הגדול הוא שבעבר נחשבה ישראל לשוחרת שלום, והיא היטיבה לשווק זאת (זוכרים את גולדה דוחה את יוזמת רוג׳רס ערב מלחמת יום הכיפורים?). היה לזה תמיד ערך מדיני וערך הסברתי: אנחנו מול סרבני השלום.
מה שמאפיין את ממשלת נתניהו, ואותו עצמו, הן התגובות המהירות, הנחפזות, הנשלפות מן המותן. גם אומרים ״לא״ קולני, וגם מוסיפים הערה סרקסטית על ועידת שלום צרפתית עם דאע"ש שזה עתה סיים להרוג ולפצוע מאות צרפתים? למה לגרד בפצעים? הרי רק לפני חודש נתנו לצרפתים חיבוק גדול. ועכשיו אנחנו עוקצים אותם, רק משום שלא קנו את הטענה הישראלית ש"טרור הוא טרור הוא טרור"?
בעבר ידעה ישראל להשיב בנימוס ולחכות בסבלנות שהערבים, בדרכם, יסדרו את הקוביות בשבילנו וישיבו בשלילה. אנחנו נשארנו עם אהדת העולם ועם ההבנה החיונית לגבי נסיבות חיינו פה. עכשיו התהפכו היוצרות. הסדר העולמי הזה כבר התחיל להתבלבל כבר כשערב הסעודית הציגה בראשית שנות ה-2000 את יוזמת השלום הערבית. ממשלת ישראל, אגב, טרם השיבה עליה.
צרפת לא לבד. קדמו לה מדינות מרכזיות בדרום אמריקה ובאירופה שהכירו במדינה פלסטינית. בפרלמנטים אחדים – לרבות הפרלמנט הבריטי - התקבלו החלטות שקראו להכיר בפלסטין. זה עלול לקרות גם לצרפת.
תמיד התבשמנו מהסרבנות הערבית. היום, האמת צריכה להיאמר, איננו מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. ויש לנו ממי ללמוד.
ד"ר נחמן שי הוא ח״כ מטעם המחנה הציוני, חבר ועדת החוץ והביטחון ויו״ר השדולה לחיזוק מערך החוץ בישראל