לפני כחודשיים העלה שר האוצר יאיר לפיד לדיון תכנית חדשה, בעלות של כ-50 מיליון שקל מכספי משלם המיסים, להורדת מחירי מוצרי חלב הצאן. זו לא הפעם הראשונה שהשר לפיד מחליט להפנות משאבים ציבוריים לעידוד תעשיות המזון מהחי – רק מספר חודשים קודם לכן אושרה תכנית דומה להקלות על ייבוא עגלים, שבמסגרתה הועברו 285 מיליון לתעשיות החלב והבקר. המענק העצום הזה עבר תחת מחאה כבדה מצד ארגונים סביבתיים וארגונים למען בעלי חיים – ובין השאר הצטרף אליה גם השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שהצביע על כך שכלל לא ברור אם ההשקעה בתכנית תביא להורדת המחירים לצרכנים.
אלא שבאופן מפתיע לא רק שהתכנית לא משכה אליה עד כה ביקורת ציבורית, היא כמעט ולא זכתה לאזכור באמצעי התקשורת. ככה זה כשבוחרים להעלות הצעה שנויה במחלוקת באמצע מבצע צבאי כמו "צוק איתן", לאף אחד אין פנאי לשאול שאלות נוקבות. כשהתותחים רועמים, קולם של הפעילים להגנת בעלי החיים לא נשמע.
מה בער לאוצר להשקיע כל כך הרבה בתעשיות המזון מהחי? האם ייתכן שהביקוש כל כך גבוה עד שהוא מחייב התערבות ממשלתית? מסתבר שהמצב הפוך לחלוטין. המגמה הצרכנית הנוכחית היא של ירידה משמעותית בצריכת מוצרים מהחי. סקר שנערך בעקבות השתתפותה של טל גלבוע בתכנית "האח הגדול" הראה כי כ-5% מצופי האח הגדול הפכו לצמחונים או טבעונים בעקבות התכנית, לצד לכ-31% נוספים שצמצמו באופן חלקי בצריכת מוצרים מהחי. זאת בעקבות סקר נוסף, שנערך כמה חודשים קודם לכן, ובו העידו כבר אז כ-9% מהנשאלים כי החליטו לעבור לצמחונות או לטבעונות.
הטיעון הטבעוני-צמחוני הוא רק סעיף אחד במחדל של המדיניות החדשה מבית לפיד. הייבוא של עגלים מאוסטרליה, שאותו מעודד משרד האוצר, מתבצע בתנאים לא-תנאים, במסעות אנייה הנמשכים שבועות בלב-ים ובצפיפות קשה – כשרבים מהעגלים מתים כתוצאה מתלאות הדרך. גם מי שאין לא בעיה עם עצם השחיטה של בעלי חיים למזון, יכול לראות את הבעיה בלהוביל בעלי חיים בתנאים שכאלו –תוך שכספים ציבוריים מממנים את הדרך האכזרית הזו של הובלת בעלי חיים.
מדיניות האוצר מבטאת את הזלזול הכללי שמגלים משרדי הממשלה בשיקולים של רווחת בעלי-החיים – גם במקרים בהם הם אלו שאמורים להיות מופקדים עליה. את אותו הזלזול מראה גם שר החקלאות יאיר שמיר – מי שאמור להיות אחראי על אכיפת חוק צער בעלי חיים – שהביא לאחרונה לאישור תקנות שמאפשרות להחזיק חזירות כלואות ללא תזוזה במתקן במשך עד שבועיים ברציפות, וכמו כן, לקצץ לגורי חזירים את שיניהם וזנבותיהם ללא הרדמה.
הבחירה להיות טבעוני עוזרת לצמצם את הפגיעה בבעלי חיים, אבל בטבעונות לבדה אין מספיק. שיפור מצב בעלי החיים אינו רק עניין של בחירות אישיות, אלא גם של מדיניות ציבורית. הדרישה מנבחרי הציבור לקחת בחשבון שיקולים של רווחת בעלי חיים היא עניין חשוב לא פחות מאשר שינוי התפריט האישי שלנו – אם לא יותר. ההתעללות הפושעת הזאת מתאפשרת בעיקר משום שכמות האנשים שמוכנה להילחם למען הפסקתה קטנה מדי. את המציאות הזאת עלינו לשנות.
במוצאי השבת הקרובה בשעה שמונה בערב, תצא מכיכר רבין בתל-אביב תהלוכת מחאה שתעזור להראות כי יחס לבעלי החיים הוא סוגיה חברתית – עניין שנוגע לא רק לבחירות הפרטיות שלנו כאינדיבידואלים, אלא כזה שצריך לקבל משקל גם בקבלת החלטות ציבוריות. אני מזמין את כל מי שאכפת לו מבעלי חיים – בין אם הוא טבעוני ובין אם לא – להצטרף אלינו למצעד כדי לדאוג ששיקולי רווחת בעלי חיים לא ימשיכו לזכות להתעלמות אותה הם מקבלים כיום משרי האוצר והחקלאות.
דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פעיל בעמותת אנונימוס, ועורך השבועון "זכויות בעלי חיים השבוע" של העמותה. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק