מה למשה פייגלין וללגליזציה של קנאביס? את השאלה הזו אני לא מפסיק לשמוע מאז שהתברר לתקשורת שאני תומך בעניין. ודי הופתעתי. הרי כבר שנים שאני תומך בסרבנות מצפונית לשירות בשטחים – ואיש לא הקשיב, אני מתנגד לחוקים דתיים ותומך למשל בביטול חוק החמץ – וזה לא ממש עורר עניין, אני חושב שצה"ל צריך לעבור בהדרגה לגיוס התנדבותי, מי שלא רוצה שלא יתגייס – ועל זה, כמעט שלא דיברו.
אני חושב שצריך פשוט לסגור את הקרטל הגדול במדינה, כלומר את מנהל מקרקעי ישראל ולהפריט את 93% מקרקעות הלאום שהוא מחזיק - ללאום .כלומר לתת בהגרלה לכל משפחה ישראלית משבצת קרקע על שמה ובצורה הזו לעשות למחירי הדיור את מה שעשה כחלון למחירי הסלולר. חוץ מזה שזה רעיון יהודי מאוד – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, לא רק למדינת ישראל. ושוב, הדברים לא עוררו התעניינות רבה.
אני מתנגד באופן גורף לתעודות הזהות הביומטריות. לא בגלל שינצלו את זה לרעה – בטח שינצלו – אלא פשוט בשל הפגיעה בחירות. היום אתה מסמן אותי בדיו שקופה, מחר תסמן אותי על המצח. הא-ל נתן את הגוף הזה לי – לא למדינה.
יכולתי להוסיף כאן עוד דוגמאות רבות – אבל בוא ונתקדם אל המריחואנה. ככלל אני תומך בחירות האדם. בעיני להיות יהודי משמעו להיות בן חורין ובכל מקום בו קיימת סכנה לחירות – שם אתייצב וממש לא אכפת לי מהי זהותו הפוליטית. לכן אך טבעי הוא שכשהמדינה מחליטה מה ייכנס לאזרחיה לפה, כשהמדינה הופכת למעלה מחצי מליון אזרחים נאמנים וטובים, לעבריינים בעל כורחם, לאנשים החיים בפחד מפני הדפיקה בדלת וההפללה – אני מזדעק ונעמד לצד המפוחדים.
הפטנט של בורא עולם
תמיד חשתי כך, אבל כמו בדוגמאות האחרות, לא ציפיתי שדברי יעוררו עניין מיוחד. הנה, לגמרי במקרה, תמיכתי תפסה כותרות ואינה יורדת מהם. באחד האמשים (כלשונו המתוקה של קישון) אומרת לי אשתי "תראה מה כתבו פה על ג'וני". ג'וני הוא רופא כאב באסף הרופא שטיפל כמו מלאך באבי ז"ל ומרפאתו נסגרה כשסייע לחולים מעבר לגבולות שהמערכת התירה. לא יכולתי לסבול את העוול שנעשה לו, כתבתי מאמר תמיכה בנושא ומשם כבר התגלגל העניין.
כן – אני תומך ביצירת תהליך של רגולציה של השימוש בצמח הקנאביס, למרות שהמילה רגולציה מעוררת בי דחיה – סוג של שליטה, אבל כאן מדובר ברגולציה שמשמעה שחרור מבוקר מכבלי האיסור המוחלט.
יש רגליים לסברה שהאיסור הגורף על השימוש בחומר, איסור שהתפשט מארה"ב לעולם המערבי כולו, נובע מפגיעתו של הצמח הירוק ברווחיה העצומים של תעשיות התרופות. את ערמות הכדורים נגד כאב ראש, נוגדי הדיכאון ותרופות אחרות הגודשות את ארון התרופות של האדם המודרני, מחליף בקלות וביעילות צמח טבעי שרק לבורא עולם יש עליו פטנט ואי אפשר להרוויח ממנו כסף גדול. אך טבעי שהתעשייה השנייה בגודלה בעולם (אחרי תעשיית הנשק) תדע להוביל חקיקה שתחנוק את התחרות הטבעית הזו. התוצאה חמורה מאוד בשלושה היבטים.
ראשית הפגיעה העקרונית בחירות האדם. כשאין אדם פוגע בחברו, וכשאין מדובר באיסור שמקובל על כל שדרות האוכלוסייה (כמו נסיעה ללא חגורת בטיחות) אסור למדינה להתערב. ההיבט השני הוא הפגיעה בחולים. עבור חולים רבים הקנאביס הוא הצלה של ממש. אך רק חלק קטן מהם, זה המצוי בקטגוריות קשות במיוחד, זוכה לאישור לשימוש בחומר. הפחד שהחומר יזלוג לשוק הפרטי – יוצר סבל נורא אצל חולים רבים שיכלו להיעזר בו.
ההיבט השלישי הוא התלות שיוצר האיסור הגורף בשימוש בקנאביס - תלות של מאות אלפי אזרחים ישרים וטובים – בשירותי העולם התחתון וגורמים עוינים. אני מתחיל לחשוב שבעצם די מתאים לשלטון – כל שלטון - להפוך מאות אלפי אזרחים לעבריינים. אזרחים מפוחדים לא מאיימים עליו.
את תתנו למדינה להפחיד אתכם מלהיות חופשיים
אז מה בעצם אני מציע. מובן שאי אפשר לשחרר פתאום את הקנאביס לשוק החופשי בלי שום פיקוח. אין היום סמכות הורית של ממש (כי המדינה הרסה את מעמד המשפחה – אבל על זה נכתוב בפעם אחרת) והנוער יתנפל על בתי המרקחת. אז על חירות גמורה לצערנו עוד לא ניתן לדבר, אבל צריך להתחיל תהליך של רגולציה. לדוגמה – מכירה מגיל 21 ומעלה, בכמות מוגבלת ולאחר הדרכה ספציפית לכל מי שקונה, כך שברור שהוא מודע למשמעויות השימוש - מתי מותר להשתמש מתי לא וכדומה.
אל תתנו למדינה להפחיד אתכם מפני עצמכם, לשכנע אתכם שאם תצאו לחרות הכל כאן יתמוטט. ההיפך הוא הנכון הכל כאן יבנה לתפארת אם רק תחזירו לאזרחים את חירותם. כי לכולנו אותו האבא והמלך בשמיים ורק אותו נעבוד – אותו ולא אף אחד אחר.