כמו בכל חג, גם בראש השנה הזה מתקיימת חגיגת תרומות לנזקקים. חברות הענק במשק, שחוגגות על חשבוננו כל השנה, מתגייסות עם תרומות ומבצעים ומגייסות גם אותנו. רשתות המזון, שמספקות משכורות עתק למנהליהן על חשבון הוזלת מחירי מוצרים, נרתמות. הבנקים, שגובים עמלות רבות ללא סיבה ממשית ושוברים שיאי רווחים, גם הם מזדהים פתאום נורא עם המעמד הנמוך. כלי התקשורת, שמשרתים את האליטה ברוב ימות השנה, משתפים פעולה. השנה זה קורה שוב, עם הבדל אחד משמעותי - השנה יש לנו סיבה להאמין שבחג הבא יהיה טוב יותר.
חגיגת התרומות הזאת, יש בה צד דוחה וצד מקסים. הדוחה שייך לחברות הענק שמשתמשות ביכולותיהן הכלכליות בציניות. אם בכירים ברשתות המזון לא היו מרוויחים משכורות שנאמדות במיליונים לשנה, יותר נזקקים היו יכולים לרכוש מזון במחירים זולים יותר. אם בנק הפועלים, שהרוויח ברבעון השני השנה 43% יותר ממה שהרוויח שנה לפני כן, היה מקצץ קצת בתנאי העמלות והמשכנתא, אולי ארוחת החג הייתה קלה יותר למשפחות רבות יותר. אגב, למי שתהה מה סכום הרווח ברבעון: 712 מיליון שקלים.
קל להיטפל לחברות הגדולות, אבל האמת היא שהבעיה היא בשיטה. שיטה שבמסגרתה בעלי ממון יכולים להתייחס אלינו כאל בובות על חוט. שיטה שמותירה את הסולידאריות החברתית מאחור. שיטה שבה השורה התחתונה של הרווח היא הכול.
1.3 מיליון נזקקי רווחה
והצד המקסים? הוא שייך לישראלים הרבים שנרתמים ותורמים מתוך רצון כנה לעזור. הבעיה היא שהם לא תמיד מודעים לסכנה שיש בתרומתם. הם לא מבינים שבתרומתם הם מחלישים יותר את החלש ממילא. ברגע שאתה תורם אתה מצמצם את חובת המדינה לדאוג לתושביה, ומנציח את המצב בו ישראל היא האחרונה מבין מדינות ה-OECD בהשקעה ברווחה ובחינוך. והרי בסופו של דבר התרומות האלה לא עושות שום שינוי אמיתי, חוץ מהרגשה טובה למי שתורם אותן.
אבל בראש השנה הזה יש לנו תקווה שהמסר החברתי שצעקנו יובן. שהסולידאריות שנעלמה תחזור. שמגמת ההפרטה תיבלם. שהממשלה תקח אחריות. השנה יש קצת יותר יותר סיכוי לשנות את השיטה. השנה יש פחות ציניות ברחוב, ויותר אמונה שבחג הבא נחיה כאן עם שיטה קצת יותר הוגנת.
השנה, ביום הדין שבו ייקבע מה יהיה בשנה הבאה, אנחנו יכולים לקוות שלא כל אדם שישי באוכלוסייה יהיה רשום במחלקה לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. זה אומר 1.3 מיליון נפשות. כל אדם שלישי מעל גיל 65 רשום, כל אדם שני מעל גיל 75.
מדברים עכשיו על העלאה מאסיבית של תקציבי החינוך והרווחה על חשבון תקציב הביטחון. צריך להיות נאיבי באמת כדי לחשוב שתוך שנה יהיה פה סיבוב של 180 מעלות, אבל שינויים בהחלט יכולים לקרות. אם עד ראש השנה תשע"ג ייעשה שינוי אמיתי, הזרמת תקציבים בפועל ולא רק על הנייר, לקיחת אחריות של המדינה על רווחה במקום הפרטה לעמותות - לא יהיה בתרומות האלה כל צורך.