גילוי נאות: אני לא מחובבות הזמר המזרחי הפופולרי כיום. לא תמצאו אותי מפזזת לצלילי משה פרץ, ולא משנה כמה תפשפשו, לא תמצאו אף דיסק של קובי פרץ אצלי בבית. מודה ומתוודה, גם אני נאמתי לא פעם (ועדיין נואמת) בפני חבריי ומכריי על נזקי המוזיקה הזו, על השפה הדלה, המנגינות החוזרות על עצמן. לא פעם נחרדתי משירה ברמה של "ערב טוב לך, את מושלמת".
לכן, כששיריו החדשים של ברי סחרוף מובילים במצעדים השונים בתחנות הרדיו, אני מלאת אושר ותקווה, לא רק בגלל חיבתי הרבה לסחרוף ויצירתו, אלא כי אני מרגישה שהמילה "מינון" חוזרת ללקסיקון. כן, מינון, כי כמו שאמר פעם אייל גולן בהקשר אחר לגמרי - לא תמיד אנחנו רוצים סטייק, לפעמים מספיקה לנו פרוסת לחם עם שוקולד.
ולמרות כל זאת - ממש לא שמחתי לקרוא את דבריו של יובל בנאי, שהפך אתמול לליצן התורן. אחרי חווה אלברשטיין, יהורם גאון ובעצם מי לא, עכשיו בנאי תפס את משבצת הזמר הוותיק הזועם שנעלם מהיצירה הישראלית משום שהמזרחיים תפסו לו את המקום ומבקש לזעוק "מחדל". והתקשורת ממלאת מיד את תפקידה - מצטטת אותו, מזדרזת לקחת תגובה מכל זמר שאי פעם סלסל, מחדירה עוד קצת שנאה וסלידה, מלבה את האש ומזמינה את כולם לחמם את הידיים.
חבל להפסיד כמה אחוזי רייטינג
כשיהורם גאון אמר שהמוזיקה המזרחית היא "זבל שלא ברא השטן" המדינה געשה. אי אפשר היה להבחין מה מסעיר יותר – הצונאמי ביפן, הפיגוע באיתמר או מה שגאון אמר לאיזה סטודנט במסגרת עבודת הסמינריון שלו. עשרות כותרות, אלפי סטטוסים, דיונים בכנסת ומה לא. וכמובן, שוב השד העדתי יוצא מהארון. מאז פריחתה של המוזיקה המזרחית החדשה הוא יצא כל כך הרבה פעמים, שאולי כבר עדיף שיישאר בחוץ. אחרי הכל, נראה שהשנאה היא האש המבעירה את נפשנו; נראה שבעצם אנחנו די נהנים מזה.
אז בואו רגע נכניס לפרופורציה את מה שבנאי אמר. הוא הרי לא כתב מאמר מנומק, בסך הכל מדובר בסרט על להקת משינה, שם הוא מביע את דעתו (המוגזמת לחלוטין) על תעשיית המוזיקה המזרחית ומאחל להם "שיינמקו". אנשי יחסי הציבור של yes, שהפיקה את הסרט, יכלו לקדם אותו באופן אחר. העיתונאים יכלו למצוא בו ציטוטים אחרים. אחרי הכל, סרט שלם על הלהקה הישראלית הכי חשובה בשלושים השנים האחרונות, להקה שהתפרקה והתבגרה והתחברה והתמסחרה ומה לא. אבל לא. חבל לאבד כותרת, להפסיד כמה אחוזי רייטינג, לפספס את ההזדמנות להלהיט את הרוחות.
המלעיזים על המוזיקה המזרחית טוענים שהיא רדודה, מונוטונית, דלת שפה ולא מחדשת. אבל האמת היא שמה שבאמת משעמם ומונוטוני בעינינו זה הויכוח על הרמה של המוזיקה המזרחית. הגיע הזמן שתחליפו תקליט.