חייבים להפגיש את 120 חברי הכנסת שלנו, פנים-אל-פנים, עם החרפה שנחשפה אמש בכתבה "מי מושך בחוטים" שהוקרנה בתכנית "עובדה". הכתבה מתעדת קורס ללימוד מקצוע השתדלנות, לובינג בלעז, באמצעות מצלמה נסתרת. המצלמה של התחקירנית אפרת לכטר קולטת איך המומחים של משרד הלובי גלעד תקשורת מסבירים צעד אחד צעד איך לתמרן חברי כנסת ופקידי ממשלה כדי שיקדמו אינטרסים מסחריים של לקוחות.
באחד השיעורים, למשל, שומעים התלמידים איך הצליחו הלוביסטים, בשליחותה של ענקית התרופות MSD ובעזרתה האדיבה של ח"כ רונית תירוש מקדימה, לרשום בזמן שיא במשרד הבריאות חיסון נגד וירוס הפפילומה שגורם לסרטן צוואר הרחם, ולהביא לכך שהביטוחים המשלימים יכסו חלק ממחירו היקר. רישום התרופה נעשה, אגב, בתקופה שבארצות הברית התעוררה מחלוקת ציבורית סוערת לגבי היעילות שלה. מעניין אילו תרופות חשובות אחרות נדחו כי לא היו להן לוביסטים. "כל התהליך הזה נועד לשני דברים", מסביר המרצה הראשי, צח בורוביץ', המתואר כאחד הלוביסטים המבריקים בשוק. "להיכנס כמה שיותר חזק לביטוחים המשלימים ושכמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל חיסונים".
כולנו יודעים על פעילות לובינג, אבל בכל פעם שנדמה לנו שנתקלנו בשיא הציניות של השימוש במכשיר זה, מתברר לנו שהפסגה עוד רחוקה. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין מנסה בתקופה האחרונה להקים חומה נגד המניפולציות של הלוביסטים, אבל הוא ניצב בפני כוחות אדירים. "יש לסתום פרצות אתיות במערכת היחסים שבין השדלנים לחברי הכנסת", אמר לאחרונה. "עלינו להגן על עצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת ועל נאמנותם לציבור".
בעולם שכולו טוב, חברי הכנסת היו עושים מלאכתם בנאמנות לציבור ולא היו זקוקים להגנת הכנסת מפני אלה שבאים לשדל אותם לנהוג בצורה מסוימת. אבל הלוביסטים מייצגים אינטרסים בעלי עוצמה אל מול שיטת ממשל חלשה, שבה נבחרי העם אינם נמדדים על ידי המחויבות שלהם לבוחרים וחייבים את מעמדם למנגנונים מפלגתיים ולאינטרסים זרים.
פעילות של שדלנים מעוותות את התהליך הדמוקרטי משום שהיא משמשת כלי בידי קבוצות חזקות לעקוף את רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקלפי. למשל, תאגיד שמבקש להמשיך לשלוט בייצור או ביבוא של מוצר מסוים או קבוצת תאגידים שמבקשים למנוע העלאת מסים. הם מעסיקים לוביסטים יקרים, ששווים כל אגורה אם יצליחו לשמר את המונופול או למנוע הכבדת נטל המס.
גם לאזרח זה עולה ביוקר – וזה לא שווה לו, בכלל. הוא משלם יותר על המוצר של המונופוליסט, משום שאין בשוק תחליף יותר זול, והוא משלם עבור שירותים שהיה יכול לקבל מהמדינה אילו היו נכנסים יותר מסים לקופתה. זאת אומרת, מי שממון בידו, יכול להשפיע כדי שיהיה לו עוד יותר. למי שאין כסף, אין השפעה. פשוט.
צפו בכתבה המיוחדת ב"עובדה": מי באמת מעביר חוקים בכנסת?
צריך לאסור על פעילותם של שכירי החרב
בשלוש השנים האחרונות אמנם ננקטים צעדים להגביל את צעדי הלוביסטים בכנסת. הם מחויבים להירשם, לחשוף את שמות הלקוחות שהם מייצגים ואף לענוד תג שמזהה אותם כמי שעוסקים בשדלנות. ריבלין ואחרים מקדמים מהלך שיחייב לפרסם באתר הכנסת את כל המסמכים שלוביסטים נותנים לחברי הכנסת כתחמושת לקידום האינטרסים שלהם.
צעדים שמגבירים שקיפות ובקרה הם בוודאי מבורכים. אבל על מנת שחברי הכנסת יהיו שליחים של הציבור ולא של קבוצות אינטרסים, צריך לאסור לחלוטין על פעילותם של שכירי החרב שלהם. אם יש למישהו ספק בכך, טוב יעשה אם יקרא הערת אגב של אחד הלוביסטים לתלמידיו על תהליך ניצול הח"כים, לפיה בתור אזרחים זה צריך להדאיג, אבל "אנחנו לא אזרחים, אנחנו לוביסטים".
אני מרשה לעצמי להפנות אותו לתופעה אחרת שנועדה למנף השפעה, בזמנים יותר תמימים. פעם, מי שרצה לזרז תור לטסט במשרד הרישוי או תור להנפקת תעודת זהות במשרד הפנים, היה משחיל כמה לירות או שקלים לכיסו של מאכער, והעניין סודר. המאכערים פעלו בגלוי ליד אשנבי שירות הציבור עד שהוחלט לאסור זאת. לוביסטים לובשים חליפות, מקבלים שכר נאה ופעילותם אולי יותר מתוחכמת. אבל בסופו של דבר, מר בורוביץ', אתם מאכערים, פשוט מאכערים.
סערת הלוביסטים: סיקור מיוחד בעקבות כתבת "עובדה"