אבל בינתיים המערכת הפוליטית עוסקת רק בביבי, לפיד, שלי, גיוסים למפלגות, עימות טלוויזיוני, מערכה בין שני דגי רקק כמו סתיו שפיר ומירי רגב. ובין כל אלה הסעיף החרדי מצוי בעיקר בשילוש הקדוש – דרעי, בניזרי, אטיאס – ומחוץ לעסיס של צמרת ש"ס קשה עד עכשיו למצוא את האנשים שיצליחו לתקן את אחת הבעיות הגדולות בחברה הישראלית.
הרוב החרדי לא נושא בנטל הציבורי, לא משלם מיסים ולא מתגייס לצה"ל, אבל הזעקה כלפיהם מנומנמת. וכשניתנת הרשות, גם אנשי דת מחוץ לחברה החרדית יורים את משנתם ותופסים כותרות. כי התקשורת יודעת לארוב בפינות המוארות של הסמטאות הכי חשוכות.
הרב שלמה אבינר, אחד ממנהיגי הציונות הדתית – זו שכן נושאת בנטל הציבורי, כן משלמת מיסים וכן מתגייסת לצה"ל – החליט השבוע לספר לתלמידיו שאסור לנשים להיבחר לכנסת וראוי היה לאסור את זכות ההצבעה שלהן (אבל היום אפשר להקל, לדבריו). הסיבה היא, על פי אבינר, שבאופן הזה האישה מתערבבת עם גברים. קשה לצפות ליותר ממי שהקים ארגון שמטרתו להסב הומואים דתיים לסטרייטים או קרא לטשטוש פניה של רות פוגל שנהרגה בפיגוע באיתמר על עלוני בית הכנסת מטעמי צניעות, כי הרי ידוע שתמונת אישה מנוחה עשויה להיות מחרמנת במיוחד.
בבחירות הקרובות, במחאות ובהפגנות הבאות, צריך לזכור שחוץ מהון ושלטון, אוהל ובית, פצצות ואירן, כלכלה וביטחון, יש במדינה הדמוקרטית שלנו – מימין ומשמאל, מדת ומחול – מיעוט קיצוני, שמרני ומסוכן שדואג לפילוג וחיכוך מתמיד בזכות דעותיו המטורפות.
במקום שהאנשים האלה, כמו הרב אבינר, יגיעו לעמדות מפתח והשפעה ויחשיכו לנו את השמיים, צריך לפעול בדרכים חוקיות בשביל להדיח אותן ובמקומם להפקיד את המפתחות בידי אנשים ליברליים, חדשניים ויצירתיים שמסוגלים לחבר בין הקצוות הפרומים, שרוצים למלא את החלל.