הייתי בהפגנה מול היכל התרבות בתל אביב. בפעם הראשונה בתל אביב התקיימה הופעה של זמר חרדי כשבקהל הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים - הגברים חייבים לשבת באולם והנשים ביציע למעלה. אפילו הביאו פקחי צניעות שישגיחו על ההפרדה. הפרדה מסוג זה היא בלתי חוקית - אסור להפריד במתן שירותים בין גברים לנשים, בין מזרחיים לאשכנזיים, בין לבנים לשחורים, בין אתיופים לרוסים, בין ערבים ליהודים.
אבל מעבר לעניין החוקי, ההפרדה הזו היא הדבר הכי משפיל לנשים. ואיך אני יודע? כי נשים חרדיות כותבות לי מכתבים ומבקשות שאפעל נגד ההפרדה. הן יודעות בדיוק מי אני ומה אני מייצג.
ולא רק באולמות - יש כל יום אלפיים נסיעות אוטובוס של קווים מופרדים. גברים עולים מקדימה ונשים עולות מאחורה. אם אישה מעזה לשבת מקדימה - מקללים אותה ויורקים עליה. זה בלתי חוקי. אבל לצערי הסיפור לא נגמר באוטובוסים. בירושלים יש מדרכות מופרדות, יש סניפים של קופות חולים שבהם מתחילים להכניס את העניין הזה, אפילו בסניפי דואר ובנקים מדברים על העניין.
ישראל היא לא איראן ולא תהיה איראן, וירושלים ותל אביב הן לא טהרן ולא יהיו טהרן. את ההפרדה המשפילה, הפסולה והאסורה הזו - נעצור.