הכול התחיל בבוקר שישי, כשגיליתי לתדהמתי שהכתבה הראשית בערוץ הגאווה של mako נושאת את הכותרת: "אפרים שמיר נגד mako גאווה". מתברר שהמוזיקאי המזדקן פרסם בפייסבוק שלו קישור הכולל את תיאור הערוץ ומטרותיו, והוסיף לו הערה הומופובית, ששמה את ההומוסקסואליות בכפיפה אחת עם סטיות מיניות: "ומה עם הפדופילים והנקרופילים, למה הם לא כלולים?". לא מפתיע כלל שהפרובוקציה של שמיר עבדה, ואף קיבלה שרשור תגובות סוער. על פי תשובותיו ניכר כי האדון מאוד נהנה מהאש: סופסוף מישהו מתייחס אליו. אבל אחרי שקרא את תגובות הנגד, בחר שמיר להסיר את אותו פוסט עלוב וחבלני.
בדיוק כשמלמלתי לעצמי "ברוך שפטרנו", הקיבעון של שמיר לערוץ הגאווה חזר בכוחות מחודשים. שמיר החל לפרסם שוב את ערוץ הגאווה בעמוד הפייסבוק שלו, כשהפעם הוא מעלה כתבות נבחרות ותוהה האם התוכן הזה מצדיק את קיום ערוץ הגאווה באתר. חייכתי כשגיליתי שאדון שמיר בחר לחשוף גם את "פאנץ' אקטיבי", המדור שאני כותב, עליו הוא טינף בעילגות: "האים בשביל הזבל הזה צריך אתר מיוחד במאקו?". המדור המדובר מציג מדי שבוע מערכון עם אוריינטציה עליזה, שמיועד לקוראי הערוץ. מן הסתם, הסטרייט הממוצע לא יתחבר לקונספט. אגב, על אף שאכן מדובר בבידור נישתי, חלק מהמערכונים כבר שודרו בפריים טיים של ערוץ 2. והרי פה בדיוק קבור הכלב.
שמיר הסביר בשרשור התגובות סביב המדור שלי, להלן הזבל, ש"אלה לא סתם תכנים של הואמוים זאת זוהמה שמופיע בעמוד הראשי". ההפניה למדור בעמוד הראשי של האתר לוותה בתמונה של בחורים מסוקסים בתחתונים בבית כלא, מתוך קמפיין מרהיב של CN2 שמאחוריו עומד הצלם המהולל סטיבן קליין. אני יכול להבין למה קשה לשמיר להתמודד מול גופות חטובים להפליא של גברים יפי תואר, הרי מראה חיצוני אף פעם לא היה הצד החזק שלו, אבל לקרוא לזה זוהמה? מילא הם היו מתגפפים או משהו, אבל הם סתם עומדים אחד ליד השני. גיב מי אה ברייק, אפילו אצל הרב עובדיה התמונה הזאת הייתה עוברת.
אז כן, אפרים, המערכונים לא מיועדים אליך, אני לא מצפה שתבין את ההומור שלהם וזה גם בסדר אם לא תבין איך מישהו יכול לצחוק מהם. אבל האנשים שאליהם הם כן מיועדים נכנסים לעמוד הבית של mako בדיוק כמוך, ולכן הם יקבלו חשיפה כמו כל שאר התכנים באתר.
הצעה לי אליך: הבט על עמוד הבית של mako כמו על מיקרוקוסמוס וירטואלי של החברה הישראלית על כל שלל קהילותיה. כמו שגייז חוצים איתך את הכביש ברחוב ועומדים לפניך (או מאחוריך, רחמנא לצלן) בתור לבנק, כך גם בעמוד הבית של mako הם מיוצגים. אתה יכול להתעלם ולהמשיך הלאה, אבל אתה לא באמת יכול לבוא בטענות למישהו. אם אתה רוצה אתרים עם עמוד בית נקי לחלוטין מתכנים חד-מיניים, אתה מוזמן לעבור לרוסיה. לא יודע אם שמעת, אבל גייז לא פופולאריים שם במיוחד בימינו, נראה לי שתאהב.
אם עברנו את פרעה נעבור גם את אפרים שמיר
כמו שבכל שנה שני אמנים וחצי מצהירים על היותם גייז מן המניין, כך פעם בכמה שנים יוצא אמן מהארון ההומופובי שלו ומתבטא בגנות הקהילה הגאה. כשקם מאיר אריאל בזמנו והזהיר את הציבור מפני הומואים ולסביות, זה היה נראה בזוי אבל אמרתי: אוקיי, הוא הומופוב וזאת זכותו המלאה. עברנו את פרעה נעבור גם את זה. ממשיך דרכו היה אריאל זילבר שגרס: "הומו זו סטייה, אני לא אומר תהרגו אותם, אבל לא בבית ספרנו". גם אותו לא שפטתי בחומרה – הוא בדיוק חזר בתשובה וכבר נראה קצת לא בסדר (שלא נאמר איבד את זה לגמרי) – אמרתי יאללה, עוד הומופוב לרשימה.
לצערי, המקרה של אפרים שמיר שונה כי הוא מסריח מיחסי ציבור. אי אפשר שלא להבחין ששמיר מודע לפרובוקציה ומקווה לזכות ממנה לקצת תשומת לב, בניסיון להחיות את שאריות הקריירה המרקיבה שלו. בעוד שמאיר-אריאל-זילבר היו תמימים מדי בשביל להסתיר את דעותיהם החשוכות ברבים בעידן בו התקינות הפוליטית היא מעל הכול, שמיר ידע בדיוק לאן הוא נכנס. נדמה שמלכתחילה הסיבה לכל המתקפה הייתה לעלות לכותרות שוב. בכל זאת, הכותרת האחרונה שהוא קיבל הייתה לפני שלושים שנה, כשהוא ואסתר נפרדו. אין לי בעיה עם הומופובים ואני נגד סתימת פיות – איש באמונתו יחיה – אבל יש לי בעיה עם אנשים שתופסים טרמפ על הקהילה כדי לזכות באהדת ההומופובים, וזה בדיוק מה שאדון שמיר עשה כאן.
אחרי התבטאויותיהם המבישות של מאיר-אריאל-זילבר הרגשתי צורך עז להחרים את השירים שלהם, אבל בסופו של דבר המוזיקה ניצחה ואני עדיין נהנה ממציצות הגבעול של מאיר ומהברוש של אריאל. לשמחתי, במקרה של אפרים שמיר זה הולך להיות הרבה יותר קל. ל"כוורת" הנהדרת לא תהיה לי בעיה להאזין שוב ושוב, מאחר ושמיר הוא רק בורג קטן במערכת, ואת להיטי הסולו שלו אפשר לספור על יד אחת וגם הם לא מבריקים במיוחד, כפי שיעיד מיעוט ההשמעות ברדיו. בקיצור, זה לא שיהיה קשה להתעלם מקיומו.
המפסיד היחיד מכל הסיפור הזה הוא אתה, אפרים. בתוך הקהל המצומצם שהיה מגיע לחלטורה שלך באיזה חור, היו יכולים להיות גם כמה הומואים, ועכשיו גם אותם הפסדת. נכון, אתה מוכשר, כבר הרבה אנשים אמרו ועיתונים גם כתבו על זה, אבל אם בליבך אין אהבת חינם לכל אדם באשר הוא, לא תדע אהבה אמיתית לעולם.