זוכרים איך רק לפני כמה ימים עשיתם מעשה והפסקתם לקנות קוטג'? "שבעה שקלים!", צעקתם בצדק, ונתתם ידיכם לחרם צרכני שהוביל את כולם להתפייט על הכוח שבאחדות ועל המאמץ המשותף והמרגש. אז למה כאן, שכאלפי שקלים עומדים על הכף, ולא עוד גוש לבנבן, הפתרון שלכם הוא לא חרם צרכני?
אתמול הרמתי את הכפפה והעזתי לכתוב בפייסבוק סטטוס שלשונו: "הפתרון לבעיית הנדל"ן – עברו לגור מחוץ לתל אביב". לא תיארתי לעצמי שחבריי שוכרי הדירות בתל אביב יפתחו נגדי זעם כה רב, אבל זכיתי למטח ביקורת קשה שמוחה על הרעיון המופרך שלי. אתמול הגדיל ועשה באתר זה שלמה קראוס כשעטף את הבחירה הגיאוגרפית שלו בהרבה סיבות, שאף אחת מהן לא גורמת לי להזיל דמעה או לרחם. אבל בואו ננקוט בהיגיון, ונשבור כמה מיתוסים שמשכירי העיר אוהבים לשלוף כשמציעים להם לעזוב את הכרך לטובת מיני-כרך.
"זה קרוב לי לעבודה", אתם אומרים, אבל שוכחים שמרכזי התעסוקה של תל אביב מצויים בשלהי העיר, ולא במרכז שאתם כל כך רוצים לגור בו, ומוכנים לשלם אלפי שקלים כדי להתגורר בו. "אנחנו סטודנטים, חשוב לנו להיות קרובים לאוניברסיטה", אתם ממשיכים, ושוכחים שאם הייתם רוצים לגור ליד האוניברסיטה, הייתם גרים ברמת אביב, בנווה שרת או אפילו ברמת השרון. התשובה של אותם תל אביב שגרים בשנקין ומוכנים לנסוע את פרק הזמן שלוקח להגיע ללימודים בלי להתלונן, היא ש"רמת אביב זה לא תל אביב".
אז אם רמת אביב היא לא תל אביב, וגם לא רמת החיל, ובטח שלא דרום העיר המעופש, ונחלת יצחק זה גבעתיים, על מה אתם מתלוננים? על כך שאתם לא יכולים לגור בטווח רחובות מאוד-מאוד צר וקטן, כי יקר לכם. על שאנשים מחלקים את הדירות שלהם לחתיכות פיציות של נדל"ן שאפילו המילה נדל"ן קצת גדולה עליהם, ולבטח כל דבר שחורג ממיטה וארון. וזו, חבריי האהובים מאוד, בכיינות ופינוק.
לפזר את ההתקהלות הגוש-דנית
נכון, כיף לגור בעיר ובטח שכיף לגור בתל אביב. כתושבת הפרברים כל חיי אני יודעת את זה. לא חשבתי לרגע להציע לכם לבלות במקום אחר, כי גם אני, הפתח תקוואית הקטנה, מבלה את לילותיי במסיבות שלכם ולא בפאבים שלנו. אני יודעת שזה נחמד ללכת ברגל לבקר חברים, וששום דבר לא ישתווה לאנרגיות שיש לכם שם. אבל אם כבר התרחקתם כל כך מההורים (בלב גם אתם פריפריה, אתם יודעים את זה), אתם לא ילדים. ואם הספקתם קצת להתבגר, אתם יודעים שבחיים אי אפשר לקבל הכל.
זה נכון לכל עיר בעולם, והגיע הזמן שגם בתל אביב יבינו – זה לא נורא אם אתה לא גר במרכז העיר. אם הייתם עובדים במנהטן, הייתם גרים בג'רזי, היה לוקח לכם שעה להגיע לעבודה ולא הייתם מתבכיינים. הארץ אמנם קטנה, אבל היא לא מספיק קטנה כדי שכולם יגורו באותו בלוק. העובדה שהפכתם את צמדי המילים "רמת גן", "כפר סבא" ו"פתח תקווה" למגונות, היא לא אחריות המדינה. ומי יודע? אולי אם הצעירים יתחילו להתפזר על פני כל הערים מסביב, יצמחו מכך גם אזורי בילוי חדשים וחיי תרבות?
ועוד מילה להיא שאמרה לי שהאינטרס של המדינה היא שתל אביב תהיה עיר צעירה ובועטת. ובכן, ככל שאני רואה את זה – זה ממש לא נכון. האינטרס של המדינה, אם תרשו לי להיכנס רגע לנעליים אחרות לגמרי, היא לפזר את כל ההתקהלות הגוש-דנית הזו, ולהתחיל לזרוק אתכם גם לאזורי חיוג שהם לא 03. היום אין שום דרך לעשות זאת, בעיקר כי תחבורתית זה בלתי אפשרי, אבל חכו-חכו, יום אחד גם זה יגיע.