נראה שבארומה, רשת בתי הקפה שהשתלטה לא מכבר על ישראל, לא חזקים באהבת האחר. בשבוע שעבר פורסם שהנהלת "ארומה תל אביב" הורתה לזכייניות הרשת כי על העובדים לדבר מול הלקוחות בעברית בלבד. לפי עדויות עובדים, נראה שההוראה מכוונת במיוחד נגד העובדים הערבים של הרשת. ערבית, כזכור, היא אחת השפות הרשמיות של ישראל.
האם היחס הזה של הרשת נשמע לכם מוכר? אם כן, זה לא מקרי. בשנת 2006 אמר אחד מבעלי הרשת, סהר שפע, לאישה בשם מלי שלו: "את רואה את צבע עורי? אני לבן ואת שחורה. אני אזיין אותך. הלבן הזה ילמד אותך לקח. את כתם שחור. את אשה שחורה ונחותה, את מטומטמת. את אפס, ואני מרוויח 800 דולר לדקה". כשנודע דבר התקרית, כתבתי מאמר דעה שקרא לחרם צרכנים על הרשת, ולאחר מכן קבוצות שונות אכן החרימו את "ארומה". לבסוף, שפע הורשע על ידי בית המשפט בלשון הרע, התנצל בפני שלו ופיצה אותה בסכום של מאה אלף שקלים (אגב, לפי הנתונים שהוא עצמו זרק, מדובר בכשלושים ומשהו דקות עבודה).
רשת ארומה ישראל התנערה משפע ומארומה תל אביב, בטענה שאין קשר בינה לבין התנהלותו. אבל בניגוד להצהרות הציבוריות, ארומה ישראל לא הגישה תביעה נגד סהר שפע בפרשיית לשון הרע. בחלוף החודשים נראה היה שמדובר בספין שנועד להוריד מהמוניטין השלילי שצברה ארומה בפרשה.
מה רע בקפה ערבי?
והנה, חמש שנים מאוחר יותר, דומה שארומה תל אביב ממשיכה בקו הגזעני. הרשת כבר לא יכולה להסתתר מאחורי אותה "טעות" שקרתה לאחד מבעלי הרשת. למעשה, נראה שההפך הוא הנכון, כשהרשת אף הפכה את הגזענות לממסדית - האיסור על דיבור בערבית הופיע בספר ההנהלה לזכיינים תחת הסעיף "כללי התנהגות בזמן המשמרת".
בעקבות המקרה, סגן יו"ר הכנסת ח"כ ראלב מג'אדלה ומשרד התמ"ת פנו לרשת ודרשו כי תחזור בה מההוראה. "הקואליציה נגד האפרטהייד הישראלי", גוף המאגד ארגונים ערביים וקנדיים, פתחה בקמפיין נגד סניף ארומה הצפוי להיפתח בקנדה במארס.
הרשת טענה כי האיסור נובע "מתוך הרצון להיות מנומסים כלפי לקוחות הרשת". אבל זה לא באמת מגיע מתוך התחשבות בלקוחות שלא מבינים ערבית. האיסור מגיע ממקום גזעני. ארומה, כמו כל ישראל, מנסה בכל דרך להתנער מערביותה, להגיע אל איזו אירופה מדומיינת, שבתוכה הוקם החזון הציוני. אבל מה לעשות, ישראל ותושביה חיים במזרח התיכון.
אבל האשם הוא לא רק בארומה ומנהליה. אי אפשר לנתק את ספר ההוראות של הרשת מהמציאות הישראלית. החוקים הגזעניים, הכנסת המתלהמת, המשך הכיבוש, קריאות ה"מוות לערבים", הלינצ'ים באזרחים הערבים, הדרישה לטרנספר והתחזקות הימין הקיצוני - רק עיוור לא יראה שהניסיון להוציא את הערביות מתוך המרחביים הפרטיים שלנו הוא חלק מהפאשיזם המתפשט בקרבנו. לכן אני מודיע ברבים, כי לא אכנס לרשת ארומה ולא אקנה את הקפה שלי שם. אני לא מוכן להשתתף בחברה שהבעלים שלה מנסה להנכיח חזון גזעני - פעם נגד מזרחים, פעם נגד ערבים, פעם נגד נשים ופעם כדי להאדיר את הקפיטליזם חסר הגבולות של סהר שפע והרשת שלו.