בארוחת הסדר התפללה משפחתי לחזרת החייל השבוי גלעד שליט לישראל. אחד מבני המשפחה רמז שאין לגיטימציה לשלטון ששכח את בניו. אני די הופתעתי – כשמדובר בנושאים חברתיים אחרים, איני שומע את הייאוש בצורה כל כך גלויה. דווקא בנושא שליט הוסר הטאבו מביקורת מפורשת על המדינה, ונשמעה מחאה גדולה שלוותה בהרגשת אַפְסוּת.
1781 ימים עברו וגלעד שליט עדיין לא שוחרר. המחאה הפכה לדבק המאחד את אזרחי ישראל ומגדיר את הישראליות: הרצון לחלץ מידי החמאס את החייל הצעיר. אך עם הזמן הרצון של משפחת שליט ואוהדיהם התרסק אל מול השקרים, הפחד והריקנות של האליטה השליטה. הצבא בגד בחייל, הפוליטיקה בגדה בעם. לפתע היה קשה לבצע עיסקת החזרת שבויים במחיר שקבע החמאס, של אלפי אסירים פלסטינים פוליטיים (חלקם נחטפו בידי ישראל, רובם קטינים, אחרים נכלאו ללא משפט בישראל "הדמוקרטית"). למרות שהייתה לראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות מעולה, הוא סירב.
אבל הזמן עושה את שלו, ומשפחת שליט הבינה סוף סוף שהממשלה והגנרלים משקרים לה. עד עכשיו, היא שמרה על ממלכתיות ולא הפכה את המחאה שלה להפגנת מרד במדינה ובערכיה. עד עכשיו. אבל באירוע הכי ממלכתי בלוח השנה הישראלי, יואל שליט ויערה חברתו החליטו להפסיק לשתוק אל מול המלך העירום. במהלך טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, הם הרימו שלטים שדורשים לשחרר את גלעד. יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין, שהזכיר את גלעד שליט בנאומו, לא ניגש ליואל. במקומו רצו אליו עשרות אנשי ביטחון ושלפו אותו ואת חברתו החוצה.
נתניהו הוא הכתובת
הקריאה של יואל כוונה לנתניהו: "ביבי, העם החליט ערבות הדדית. תקיים". ואכן, הערבות ההדדית שהוזכרה אינה נמצאת בחזון של נתניהו. להיפך. הוא מפריט כל רשות חברתית וציבורית ומעבירה לידיים פרטיות, מגדיל את האיבה והשינאה בין קבוצות מוחלשות בחברה ומתנגד לכל מו"מ שיקדם את השלום. ראש הממשלה הוא אכן הכתובת, ואם העם היה מעז יותר הוא גם היה מצליח להפיל אותו לקרשים בשל משחקו המסוכן בחיי החייל השבוי.
יואל שליט אמר כי אינו רוצה להיות אח שכול (כמו אבא שלו) ובדבריו ביטא את הרצון האמיתי לחיי אחיו. כרגע אנו חיים במוות, כיוון שהחיים שמציע לנו השלטון הם קיום של שקר. יואל שליט מבקש להחזיר את אחיו בכל מחיר. שלטון הכוח הישראלי נכשל הן במלחמותיו המיותרות - שלכאורה נפתחו כדי להחזיר את החטופים - והן במשא ומתן עם הפלסטינים. היום אנו יודעים שישראל יכולה לשחרר את גלעד שליט, אך לא רוצה. אולי הדבר ישתנה לקראת הבחירות המתקרבות.
הצעקה "גלעד עדיין חי!" עדיין מהדהדת בכל מי שיודע שישנם חיים מחוץ לשקרי השלטון. שניתן להחזיר את הסולידריות, האחווה והאהבה בין חלקי העם השונים ולייצר מדינה אחרת. מדינה שדואגת לענייה, ואין מחיר לאזרחיה. הניסיון להוציא בכוח את יואל הוא אותו ניסיון מגוחך של דיקטטורה של מחשבות להשתיק את נשימותינו. ואין דבר יותר אמיתי מלסיים במילותיו של יואל שליט: "גלעד לא יכול לצעוק, אני יכול לצעוק בשבילו, אז זה מה שעשיתי".
>> הטור הקודם שלי: נתניהו לא באמת למד את לקחי השואה
>> "המחאה הציבורית לא תעזור לשחרר את גלעד שליט"