אתמול פרסם גיל קופטש, על במה זו ממש, מאמר בגנותו של החוק להפללת לקוחות זנות. בהתבסס על שלל טיעונים שנו-די-כבר- שמענו-את-זה-מיליון-פעם- וגם-בפעם-הראשונה- זה-לא-היה-נכון, קופטש סבור שצריך למסד את הזנות. רק כך כולם יהיו מאושרים (כלומר, כולם חוץ מנשים שנגררו לכאן דרך סיני וצריכות לעמוד במכסה של 30 כניסות ביום).
מכיוון שלאחרונה אני מוצאת את עצמי עונה שוב ושוב לאותן טענות טרדניות בדיוק, ומכיוון שגם אני בנאדם ומתחיל להימאס לי לחזור על עצמי, ריכזתי את כל האמירות הנפוצות של המתנגדים לחוק בצירוף תשובה מפורטת. אם תרצו, מדובר ב"מדריך למתווכח התומך בחוק הפללת הלקוח". יאללה קופטש (וקופטש וואנאביז), צא ולמד!
אם לא נאפשר לגברים לרכוש שירותי מין, הם יאלצו לפרוק את יצרם המיני באמצעות אונס
נכון, במקום ללכת לזונה באופן לא חוקי ולהסתכן בחצי שנת מאסר, הם ילכו לאנוס, ויסתכנו בעשר שנות מאסר. רציונלי מאד. האמת היא שבפועל, אדם שרוצה לאנוס אישה, רוצה לעשות זאת לא בשל ההנאה ממין, אלא מתוך הנאה סדיסטית מהשפלת הקורבן שלו. לכן, אין כל קשר בין אונס לבין זנות.
מה יהיה על מכוערים, פיסחים, נכים וכו' שלא יכולים להשיג מין בדרך אחרת?
הטיעון הזה הוא אחד מהטיעונים המקוממים ביותר. באיזה עולם מעוות, העובדה שאתה אומלל ומסכן נותנת לך לגיטימציה לאמלל ולמסכן מישהי אחרת? יותר מזה, בחברה שלנו יש גם נשים מכוערות, פיסחות ונכות, וגם הן בוודאי סובלות מקושי במציאת בן זוג. בהרבה מובנים, בחברה שמקדשת את מראן החיצוני של נשים, מצבן של בחורות כאלה גרוע בהרבה משל גברים. גם הן בוודאי כמהות למגע פיזי ולאהבה, אך האם הן כופות אותו, בתשלום, על גברים אחרים? לא, זה תענוג ששמור רק ללקוחות זכרים. רק בדידותם שלהם ראויה להתייחסות. הכונפות ימשיכו להתמודד עם מר גורלן במחשכי הג'יי דייט.
המאבק בזנות הוא דיכוי מיני של היצר המפעם בחלציהם של גברים, והוא נובע משמרנות מינית
בעניין זה די אם אצטט את תמי דינס, שכתבה לא מזמן כי "שימוש בשירותי זנות הוא מתירנות מינית לגברים בלבד. הזונה אינה זונה בגלל שהיא בעלת תפיסות של מתירנות מינית... גם אם היא בעלת תפיסות מתירניות הרי שרצונותיה אינם אלו שחשובים במגע המיני עם הלקוח, ולכן תפיסותיה אינן באות לידי ביטוי. חלק גדול מהמשתמשים בשירותי זנות דווקא מעדיפים ומעריכים שמרנות מינית אצל הנשים בסביבתם ובמשפחתם... ".
בקיצור, המתירנות המינית של הקופטשים למיניהם היא מתירנות מינית שרק גברים חרמנים/ חרדים/ רפובליקנים נהנים ממנה. לראיה, העוסקים בזנות שייכים ברובם המוחלט לשתי אוכלוסיות מוחלשות מרכזיות– נשים והומוסקסואלים. על כך ניתן להוסיף את אמירתו של ה"פמיניסט ההומניסט" קופטש, שלפיה נשים צריכות "לתת" יותר כדי שהזנות תפחת. נשים נותנות, גברים מקבלים. חזרנו לשנות החמישים. אכן, מתירנות מינית.
לקופטש קל לחיות עם זנות, בעיקר כי זו בעיה של מישהו אחר (או במרבית המקרים, מישהי אחרת). די ברור למה. היכולת שלנו להזדהות עם אנשים אחרים במצוקה היא פועל יוצא של היכולת שלנו לשים את עצמנו בנעליהם. גברים סטרייטים לא יכולים לשים את עצמם בנעליים של זונות, מהסיבה הפשוטה שהם לעולם לא יהיו במצב שבו הם יצטרכו לתמחר את הבולבול שלהם. וחבל.
מדובר בחוק פטרנליסטי, הבחירה במקצוע הזנות היא חלק מהאוטונומיה של אישה להחליט על חייה
בדיוק. בגלל זה 90 אחוז מהעוסקות במקצוע הזה בארץ עושות זאת תחת כפייה של סוחרי נשים, ועשרת האחוזים הנותרים מורכבים מנשים שסבלו מגילוי עריות, אונס, התעללות מינית או סתם התמכרות לסמים. הכי אוטונומיה. מחקר שפורסם בחודש האחרון גילה כי 5,000 מהעוסקים/ות בזנות בישראל הם ילדים ובני נוער. הם לא יכולים לבחור או להיבחר לכנסת, אבל הם יכולים לעסוק בזנות. אין יותר מימוש אוטונומיה מזה.
זאת ועוד. מחקרים בעולם מראים כי 82% מן הנשים והנערות העוסקות בזנות מותקפות פיזית, 83% סבלו מאיומים בנשק, 68% נאנסו במסגרת עבודתן ו-84% דיווחו על כך שהיו או הינן חסרות בית. זו האוטונומיה שלכם. זו החברה האוטופית שלכם.הרצל היה גאה.
אז נכון, החוק להפללת הלקוח הוא חוק פטרנליסטי. אנחנו מחליטים עבור הזונות מה טוב בשבילן. אבל לא כל חוק פטרנליסטי הוא רע. משום מה, זעקות השוד והשבר על אי מימוש האוטונומיה וזכות הבחירה של הפרט מתעוררות רק בעניין הזה. הן לא מתעוררות, למשל, כנגד חוקי המגן בשוק העבודה. לכולנו נראה לגיטימי שהמחוקק לא יתיר לבני אדם לעבוד בפחות משכר מינימום. דווקא מפני שאנחנו ליברלים, עלינו להבין שחופש אמיתי לא יכול להתקיים בחברה שבה עושקים ומנצלים את החלש.
החוק לא באמת מצמצם את ממדי הזנות
אז זהו שלא. למעשה, המודל השוודי של החוק דווקא היווה הצלחה מסחררת, כשצמצם את מספר הזונות במדינה לחצי ממספרן טרם החלת החוק. עדיף לבדוק דברים לפני שכותבים אותם, מר קופטש.
מיסוד הזנות, זו הדרך!
לא נכון 2! הזנות ממוסדת בהולנד מזה כעשור. כיום, השלטונות הבינו כי טעו. רוב הזונות אינן נרשמות כזונות, הן עקב הסטיגמה, הן עקב חוסר רצונן לשלם מיסים. יותר מזה, המיסוד גרם להגברה משמעותית של מוקדי הפשיעה. הוא יצר רשתות הלבנת הון והפך את הולנד למוקד סחר בנשים. מימדי הזנות בהולנד בעשר השנים האחרונות גדלו באופן משמעותי לעומת מדינות כמו שוודיה. בשנים האחרונות פועל באמסטרדם "פרוייקט 1012", במסגרתו רוכשת העירייה בתי בושת והופכת אותם לגלריות לאמנות שוליים, וזאת בעקבות הצהרות מפורשות שהשמיע ראש העיר אמסטרדם לפיהן מיסוד הזנות גרם להגברת הפשע והסחר בנשים.
הזנות הייתה פה תמיד ולעד תישאר, למה לנסות להילחם בה?
צודקים, גם תופעת הרצח לא תיעלם לעולם, היא הייתה פה תמיד ולעד תישאר, למה לנסות להילחם בה?
האם צריך למסד את הזנות? כתבו לנו תגובות