התשובה פשוטה בתכלית: אנשים היום בורחים מקשר חברי עם אנשים אחרים מפני שהם מפחדים. שלא כבעבר, הם לא מפחדים מאיידס או מהלשנה לרשויות. הם פשוט מפחדים שחבר יבקש מהם לשתף משהו בפייסבוק ואז הרי ממילא ינותק הקשר בגלל העלבון הצורב שכרוך בגילוי העובדה שדבר לא שותף. אז למה בכלל להיכנס לקשר.
תאמרו: לשתף תוכן בפייסבוק זה לא עניין גדול במיוחד. כולה פייסבוק. ובכן, זה לא נכון. אני אחליט מה גדול לי ומה קטן לי. השיר המדהים הזה, שברוב עמל הקלטת, יקירי, נשמע כמו קיא מבעבע, ואני לא רוצה לחשוף אותו בפני הרבים ולכתוב "מדהים מדהים". אתה הרי לא רוצה שאשתף ואכתוב "מגעיל מגעיל", נכון? אז למה אתה מבקש?
עשה טובה, קפוץ איתי לכנרת
מדובר בגלגול עכשווי של מחלה איומה שזה מכבר הכתה במין האנושי ועשתה בו שמות, והיא הנטייה של אנשים טיפשים לבקש טובות בלתי פרופורציונליות מחבריהם. זה קורה בעיקר סביב נסיעות לחו"ל. "תן לי את בתך לאשה", למשל, נשמע לי די סביר בהשוואה ל"אתה בניו יורק? תביא לי נעל TOMS 8.5 באפור כהה".
כמי שגדל בקהילה החרדית המפוארת, קהילה שבאופן עקרוני לא ממש מאמינה במוסדות כמו הדואר, כבר יצא לי כמה פעמים בחיי לשבת על מזוודות בדרך לנסיעה, להיתקל פתאום בסבלים שמתחילים לפרוק מטען בפתח ביתי ולהיזכר שלפני יומיים שאל אותי חיים או יענקל בבית הכנסת אם "אני יכול לקחת עבורו משהו קטן לניו יורק. יבואו לקחת את זה ממך שם". כל מי שנסע אי פעם לטיול יודע שקניות עבור צד ג', גם כשמדובר בגרב בודדת, מחרבות טיול לחלוטין. שירות המשלוחים האלטרנטיבי, לעומת זאת, הוא גם קצת אסור לפי חוק, ולו בשל העובדה שבתשובה לשאלה "מישהו מסר לך משהו?", איש לא מתכוון לענות: "כן. אחד חיים הוריד אצלי שני קרטונים, לא יודע בדיוק מה יש בהם".
וזה לא רק זה. ומה עם "תדבר איתו בשבילי ותגיד לי מה הוא אמר?" ומה עם "אני שולח לך את כתב היד (657 עמודי איוולת), תעיף מבט?" מבט אני אעיף? אותך אני אעיף, מרשימת אנשי הקשר ומן החיים. הרי ממילא זה יקרה, מפני העלבון. אז למה לחכות סתם? ויש את כל מבקשי הטובות עבור אחרים (חברה שלי מה זה רוצה שני כרטיסים להופעה של...אתה יכול לארגן?) ואת מבקשי הטובות הגדולות מידי (אתה יכול לקפוץ איתי לטבריה לפגישה? אין לי בטחון לבד. תבוא, נראה את הכנרת, נאכל דגים, יהיה נחמד). בקיצור, יש אנשים שמבקשים טובות.
לא מעמידים חברות למבחן
עכשיו בואו נעשה רגע סדר. הרי אני האחרון שאדרוש לא לעשות טובה לחבר/ה. אדרבה. מי ייתן וכולם רק ירוצו כל היום ויתאמצו עבור חבריהם. כלומר, יש להבין כי כל מה שנכתב כאן לעיל לא מכוון כלל וכלל כלפי אלה שמהם מבקשים את הטובה. מצווה על כל אחד ואחת מאיתנו להתאמץ, להתבזות, לקלקל לעצמנו את הטיול, להסתכן ולעשות כל דבר כדי להיטיב עם חברינו והס מלהתנגד. אין אני פונה אלא אל המנוולים עצמם, אלה שמבקשים: רעים, תפסיקו לבקש! תפסיקו להעמיד את חברותנו למבחן בגלל פאקקטע זוג נעליים או איזה שייר אומלל בפייסבוק. תתחילו לקלוט את מה שכולם יודעים ואף אחד לא אומר:
לא מבקשים מחברים לשתף בפייסבוק.
לא מבקשים מחברים להביא דברים מחו"ל.
לא מבקשים מחברים לדבר עם מישהו עליכם ולדווח לכם בחזרה מה הוא אמר.
לא מבקשים מחברים טובה עבור מישהו שאינו אתם.
לא מבקשים מחברים לנצל את קשריהם עבורכם.
לא מבקשים מחברים איבר חיוני בעודם בחיים.
ועכשיו, עשו טובה. שתפו.