חלק אחר בציבור עומד משתומם ומשתאה על מה הבכי הגדול, הרב עובדיה כבר בגיל מופלג (93) והספיק רבות בכל התחומים ועל מה הבכי הגדול והדאגה המסורה. זה המקום אולי להסביר מעט על דמותו של הראשון לציון שבדורות האחרונים קמו מעטים שכמותו בסדר גודל שכזה לעם היהודי.
עוד בגיל תשע כבר חיבר הלכות והחל בכתיבת ספרים כשבגיל 12 הוציא לאור את ספרו ההלכתי הראשון. הרב "התחבר" ללימוד התורה כבר מאותו גיל ובמשך כמעט תשעים שנותיו לא מש מן הספרים אותם למד באהבה ובתשוקה גדולה.
בגיל הבחרות כבר החל למסור שיעורים תורניים בבתי כנסת ברחבי הארץ כשהמטרה העומדת לנגד עיניו הינה "החזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה". הרב עובדיה חש ובצדק כי רבים מהעולים מארצות ערב התנתקו במידה רבה ממורשתם הרוחנית והוא החליט לעשות הכל על מנת ולשנות את המצב הקיים ולהחזירם למסורת בית אבא ולמורשת ישראל.
מקום של כבוד בארון הספרים היהודי
לא קלים היו חייו של הרב, לצד גידול משפחתו הגדולה כיתת את רגליו מעיר לכפר ומכרך לישוב על מנת ולממד תורה להמונים. שפתו של הרב העשירה והקולחת הצליחה לחבר בינו לבין היהודים הפשוטים. הרב עובדיה נודע בתעוזתו ההלכתית כשהעז להקל במקום שרבים החמירו כשלעיתים קומם עליו פוסקי הלכה אחרים שנבהלו מהתעוזה של המנהיג הרוחני הצעיר אולם הוא כאמור צעד ללא חת בדרכו שלו.
בשלב מאוחר יותר נבחר הרב עובדיה לכהן כדיין בעיר פתח תקווה וכאן החלה "הקריירה התורנית" שלו לנסוק כשבהמשך מונה לכהן כרב הראשי בתל-אביב ולימים הראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של מדינת ישראל. במקביל המשיך הרב עובדיה יוסף להעמיק בתורה וחיבר ספרים רבים שקנו להם מקום של כבוד בארון הספרים היהודי.
הרב עובדיה אחראי לפסקי הלכה מכריעים שהתירו את העגונות של חיילי צה"ל שנפלו חללים במלחמת יום הכיפורים כשהוא לא נרתע ממאמץ סיזיפי לברר פרטים טכניים ועל סמך כך לפסוק הלכה ולהתיר את אותן עגונות או במקרה אחר החיל את חוק השבות על יהדות אתיופיה מה שגרם לקבל אותם כיהודים של ממש.
מנהיג רוחני ללא קשרים
בהמשך הקים הרב עובדיה יוסף (יחד עם הרב שך) את מפלגת ש"ס כחלק מאותה שאיפה רעיונית להחזיר עטרה ליושנה כשבמהלך השנים צברה המפלגה וממילא הרב בעצמו כוח פוליטי רב כשהמנהיגות הרוחנית של התנועה השתתפה בפועל בהקמת והפלת ממשלות.
זכור לכולם גם פסק ההלכה היוני של הרב לגבי הצורך בוויתור על חלקי מולדת למען שלום אמיתי עם שכנינו וזאת למרות שפסק ההלכה הפוך מדעותיהם הפוליטיות של רוב מצביעי מפלגתו הנוטים לימין הפוליטי.
לסיכום הרב עובדיה היה אליטה של איש אחד שספק אם בדורות הבא ייצא אחד שכמותו כשמצד אחד התחבר לעממיות ולעם אך במקביל התפלמס עם רבנים ופוסקי הלכה. יחיד במינו שלא נבהל לקרוא תיגר על המנהיגות הרוחנית האשכנזית השולטת בהגמוניה התורנית אך מנגד להתקבל אצלם בכבוד גדול כשכולם מודעים לתוקף סמכותו ההלכתית. קירב חילונים והקל בפסיקות מפתיעות אך היה נחשב לאחד מגדולי הדור גם ב"מיינסטרים" החרדי.
מובן אם כן תחושות ההערצה והכבוד להם הוא זוכה מכל חלקי העם שחשים בתחושה פנימית כי קם לדור שלנו אורח נדיר "ענק" מהדורות הקודמים ועל כן אנו מבקשים שיישאר עמנו וימשיך לשהות במחיצתנו.
הרב עובדיה מסמל לכל יהודי מאמין את האפשרות לצמוח ולגדול למנהיג רוחני ללא קשרים וללא ירושות אלא רק בכוח העמל והיגיעה התורנית והעוצמה והחוזק המוסריים הפנימיים.