גם אני שייך לאלה שנהנו הנאה עצומה מהעונה האחרונה של "משחקי הכס". מרגע שנגמרו הספרים, והסדרה עברה בלעדית לידי היוצרים/תסריטאים, היה ברור לי שהעלילות המורכבות של שבע הממלכות יצומצמו. שזה אומר דבר ראשון שכל הזקנים עם הזקן והשמלה שאף פעם לא הבדלתי ביניהם (תודה לך דאבוס, עכשיו עוף) יתאדו - וגם שרגעי הקתרזיס יתעצמו. אני לא יודע איך אתם הגבתם, אבל כשהכלבים החלו לנשוך בבשרו של רמזי בולטון, אני פשוט צרחתי מרוב הנאה מול המסך. צרחות אמיתיות ומלאות עזוז.

יש לזה כמובן גם צד שני. תסריטאים אמריקאים הם קצבים - וכך בעשר דקות עפו מהעולם כל הדרורים כולם, כולל הכל. איתם הלכו גם מרג'רי טיירל שהייתי בטוח שזוממת משהו, אבא שלה שבאמת לאיש לא היה בו צורך ואחיה לוראס. בעצם כל בית טיירל הלך בשנייה לעזאזל. היי אתם שם, גם שישה בתים יספיקו לכם, ואם תתנהגו יפה, אולי נעשה איזה קטע נקמה עם הסבתא הזקנה. בכל זאת, מדובר בנערצת דיאנה ריג, שהייתה בסיקסטיז הכי חתיכה וכיכבה במה שקראו לו בערוץ 1 "הנוקמים" (the avengers).

רגע לפני שעלו באש השמימה, עוד הספיקו הדרורים להשפיל את לוראס, להכריח אותו להגיד שלהיות הומו זאת סטייה, להבטיח שלעולם לא ישכב יותר עם גבר, ועוד לסיום, לסדר לו במצח הטבעה כואבת ומשפילה. אולי זה רק אני, אבל הקטע הזה גרם לי לזוז בכיסא באי נוחות. אם רוצים להיות חיוביים, אפשר להגיד שבגלל שהם היו גם הומופובים, הדרורים קיבלו את עונשם. אבל האמת היא שהטקס הארוך והמפורט, כולל הפינג פונג הארוך בין הדרור הראשי ללוראס, היה סתם הומופוביה נטו.

מה שמוביל אותי לתחושה (הלא חדשה) שיוצרי "משחקי הכס", בין אם זה הסופר ג'ורג' מרטין, ובין אם זה היוצרים/תסריטאים דיווויד בניאוף ודניאל וויס, הם, איך נאמר זאת בעדינות, אנשים שלא קל להם עם להט"בים. עכשיו, זה לא שאני פרנואיד, באמת. אבל כשאני רואה סדרה, בשלב מסוים נהיה לי די ברור מה העמדה של יוצריה מול הקהילה שלי. ואני אתן דוגמא. קחו למשל את "דאונטון אבי", הסדרה האנגלית האהובה, שהומואים ברחבי העולם השתגעו ממנה. היא נוצרה על ידי ג'וליאן פאלוס. יש בה דמות אחד של הומו, ופאלוס לא נתן לו רגע אחד של חסד לאורך שש העונות. הוא היה או מגעיל, או סובל, או שניהם. וכל האנשים שהוא ניסה להתחיל איתם נגעלו ממנו. בשלב מסוים הוא גם הלך לטיפולי חשמל כדי להיפטר מההומואיות.

קית הרינגטון (ג'ון סנואו) וסופי טרנר (סאנסה סטארק) (צילום: helen sloan, מקור: באדיבות yes)
הרבה דמויות ראשיות, הרבה סטרייטים | צילום: helen sloan, מקור: באדיבות yes

תומאס בארו היה הדמות היחידה בכל הסדרה הזאת, שלא זכתה לאיזושהי עדנה. ואני אומר, אין מקריות בעניינים האלה. אם קוראים את הביוגרפיה של היוצר מגלים את שהוא בן למשפחת אצולה אנגלית, ואיש המפלגה השמרנית. הוא התחתן עם בת למשפחת אצולה שאותה פגש בגיל 41 במסיבה. אחרי 20 דקות היכרות הוא הציע לה נישואים. אל תאשימו אותי עכשיו בהאשמות, אבל לסדרה המדהימה הזאת, שכל כך אהבתי, יש טון מעט הומופובי. מה לעשות. תקראו את הכתבה במאקו גאווה על אנשים עם הומופוביה.

וכך גם ב"משחקי הכס". זה נכון שבסדרה אמריקאית של HBO, ברור שהכל יהיה תקין פוליטית. אבל היי, תחשבו על זה. בשבע ממלכות, שיש בהן כל כך הרבה פורמטים של אנושיות, וכל כך הרבה צורות קיום על אנושיות, אין בעצם אף דמות חשובה באמת שהיא לא סטרייטית. אין למשל אף טרנסג'נדר או מישהו שהמיניות שלו מטושטשת, והיו לאורך הדרך ממש מעט הומואים שרובם כמובן הוצגו כביסקסואלים - ולא כנסיון להאדיר את הקבוצה הזאת, אלא בסגנון הישן שאומר שהומו שלא רוצה שיזהו אותו ככזה, מקיים יחסי מין עם נשים.

הסופר ג'ורג' מרטין גם אמר בשעתו משהו חצי הומופובי. "אני לא אכניס לספרים שמות להט"בים רק כי אומרים לי שחסר. אני אכניס רק אם העלילה תדרוש את זה". שזה, יסלח לי מרטין הנערץ, קשקוש בלבוש. ואכן היו לו בספרים מעט מאוד הומואים. היה המאהב של לוראס, רנלי ברתיון, שההומואיות שלו היתה סבירה. אבל הוא היה דמות משנה. והיה את אובריין מרטל החתיך מאוד, שגם הוא לא החזיק מעמד הרבה זמן. נגיד זאת כך, לא צריך ללכת עד אלכסנדר מוקדון, אבל אם אין בין חברי משמר הלילה, שהם רק גברים, שחיים בבידוד במקום מאוד קר, לפחות עשרה זוגות של הומואים שאוהבים זה את זה יותר מכל, אל תקראו לי קייטלין ג'אנר. נו באמת.    

גם הלסביות לא ראו הרבה נחת בסדרה. פה ושם נראו נשים מתגפפות בארמונות או בבתי זונות, באופן הישן שבו לסביות מוצגות כמשהו שנועד לגרות גברים. כדמויות ממש יש את אלריה סנד, שהיא לא חשובה במיוחד, ויש את יארה גרייג'וי שלאחרונה מתמרכזת וקבלה בעונה הזאת שתי סצנות לסביות בולטות. האחת שבה היא באופן שוביניסטי מפלרטטת עם זונה, תופסת אותה בגסות ואומרת איזה משפט דוחה בסגנון "אני הולכת לזיין לה את השדיים". והשנייה שבה היא מנסה עלק לפתות את חליסי. שתי הסצנות היו עשויות ביד כבדה ולא אלגנטית. בואו נגיד שפרס קהילת הלהט"ב האמריקאית (יש כזה, קוראים לו GLAAD ) הם לא יקבלו. יארה היא ממילא רק קישוט, והיא לא תביא לנו הרבה כבוד.

אין תמונה
היוש

אז נכון שבסדרה יש יותר נוכחות להט"בית מאשר בספרים, אבל האמת הלא נעימה היא שיוצרי "משחקי הכס" לא באמת ניחנו ברגישות כלפי הקהילה שלי. וזה חבל. אפשר גם להגיד זאת אחרת. ברור שצמד היוצרים הסטרייטים שיצר את הזוג ההומואי הנהדר בסיטקום "משפחה מודרנית" הם אנשים עם רגישות לקהילה, ואילו יוצרי "משחקי הכס" הם ממש ממש לא. אז אפשר היה לדרוש להוסיף לעונות הבאות תסריטאי שזאת התמחותו ולתקן דברים, אבל זה לא יקרה. לסדרה כבר יש די אן אי מאוד ברור. נותרו שתי עונות, ובהן יתעצמו הסיפורים שאנחנו מבינים שיתעצמו. מה שנותר לנו הלהט"בים שהרוסים על חליסי, הוא פרס ניחומים בדמותו של הודור האהוב. הוא אמנם מת מוות הרואי, ולא הייתה לו בכלל מיניות, אבל השחקן שגילם אותו בחן כריסטיאן ניירן, יצא מהארון כבר לפני כמה שנים, והוא תוספת סקסית ומעולה לקהילת הדובים בעולם כולו.