בדרך כלל, כשמישהו מנסה לנגח את היהדות בצורה בוטה ורדיקלית, זה מצליח להפר את שיווי המשקל שלי. אבל מול הפארסה האחרונה של יורם קניוק, שבית המשפט המחוזי בתל אביב הגשים את חלומו להירשם בתעודת הזהות - כן, אותה תעודה שרובנו לא זוכרים איפה בדיוק שכחנו אותה - כחסר דת, אני ממש לא מתרגש. אני פשוט מביט בעצב קל על הסופר הוותיק, שבערוב ימיו החליט לפצוח בקרב ילדותי, מיותר ומטופש, ועל הדרך רק להמחיש לי עד כמה עצוב שאלה הם גיבורי התרבות של החברה שלנו.
תקציר הפרקים הקודמים, למי שלא שמע על הדרמה: קניוק נשוי לאישה נוצרייה. בנותיו אינן נחשבות יהודיות על פי ההלכה, וכך גם נכדו. במילים קצת פחות נעימות קוראים לזה "התבוללות". בשלב מסוים שונה הסטטוס של נכדו ל"חסר דת" בתעודת הזהות, ובהמשך לכך יצא קניוק ל"מסע צדק": הוא דרש שגם בתעודת הזהות שלו יימחק סעיף הדת, וייכתב במפורש שהוא "חסר דת". במרשם האוכלוסין דחו את בקשתו, וקניוק עתר לבית המשפט שאישר השבוע את בקשתו.
נראה שהסמליות חשובה מאוד לקניוק. אם כך, מעניין מדוע הסמליות של היהדות, התורה, עם ישראל, ההימנעות מהתבוללות - נדמית לו כקליפת השום? האם ספר הספרים, התנ"ך, שבו עם ישראל מוזהר בפירוש ובחומרה מפני התבוללות, חשוב פחות מהרומן שלו "סוסעץ"? אתה לא רוצה להגדיר את עצמך כיהודי - אל תגדיר, תהיה בריא. אבל הפסטיבל התקשורתי, הכאילו-הירואי, פשוט מגוחך. אם כבר קניוק רוצה לצאת כנגד היהדות - שפשוט יירד מהארץ לגרמניה. אני בטוח שהצעד הזה יהיה הרבה יותר משכנע.
את מגילת העצמאות קראת?
ובאמת, אם קניוק כל כך לא רוצה שאיזו תעודה כחולה תגדיר אותו חלילה כיהודי, למה לחיות בארץ? אם יש בו אמת פנימית עמוקה, שילך עם זה עד הסוף. כי למרות כל ההצהרות ושנאת הדתיים שכבר הפכה לספורט לאומי בקרב חוגים מסוימים (אלה שמציפים את קניוק בברכות ואיחולים בעקבות הצעד, כפי שסיפר באחד הראיונות), אי אפשר לנתק בין הזהות היהודית לבין מדינת ישראל. אנו נמצאים כאן מתוקף ההבטחה האלוקית.
הנקודה היהודית והמסורתית מודגשת גם במגילת העצמאות: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה (...) הוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו". הבנתם? עם ישראל לא קם בקונגרס הציוני בבאזל או במשרפות אושוויץ, אלא הרבה לפני כן. ואם הוא "הוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי", קל וחומר שאנו עצמנו צריכים לדבוק בתנ"ך ולא לבטל אותו בהינף יד, עם טענות סרק שנובעות לרוב מבורות.
בראיון ששודר בחדשות 2 חוסר ההיגיון צף באופן הרבה יותר ברור, כשקניוק סיפר שיש לו בעיה עם הדתיים-החרדים, ש"שינו את כל היהדות" כהגדרתו. לכל ילד ברור שמדובר בתירוץ. קודם כל, לא מגבשים השקפה על סמך אנטי למרכיב מסוים (הרי החרדים לא המציאו את היהדות. היהדות שייכת לכלל היהודים). שנית, קניוק התחתן עם אישה נוצרייה וניהל אורח חיים חילוני עוד הרבה לפני שחש מאוים מהחרדים.
טיעונים של ילד בכיתה ב'
היה מעניין גם לגלות את טענותיו של קניוק כלפי היהדות. טענות כאלה הייתי מצפה לשמוע מילד בכיתה ב', לא מסופר שנחשב מכובד ומוערך. "ראש השנה נמשך יומיים, ויש שעון חורף באמצע הקיץ", הלין קניוק במהלך אותו ראיון, כאילו בשנת 1997 החלו לחגוג את ראש השנה במשך יומיים בעקבות חוק שחוקקה ש"ס, וכאילו אין מדינות שבהן שעון החורף מתחיל בתקופה זו של השנה. "למה מכוניות קטנות יכולות לנסוע בשבת ואוטובוסים גדולים לא? מה, אלוהים רואה לפי הגודל?", המשיך קניוק בתהיותיו. מוזר, אני די בקיא בהלכה היהודית, ומעולם לא שמעתי אף רב שמתיר נסיעה במכוניות קטנות, ואוסר רק נסיעה באוטובוסים. האם קניוק קרא מעודו את "שולחן ערוך" או שמא התבלבל עם פסקי הפתווה שבאסלאם?
"מדובר בהחלטה בעלת משמעות היסטורית", המשיך ואמר קניוק בראיון אחר ל"הארץ". "בית המשפט נתן לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו בארץ הזאת... כך שאני יכול להיות חסר דת אבל יהודי בלאום שלי. אני כל כך מתרגש מזה". קניוק מתרגש שהוא כבר לא מוגדר כיהודי. אם זו לא שנאה עצמית - אני לא יודע שנאה עצמית מהי.
ובכל זאת, אני מאחל לו רק הצלחה, בריאות ואושר. הרי יהודי הוא ימשיך להיות, מבחינה הלכתית, גם אם ידפיס עוד 20 תעודות זהות חדשות, וגם אם יפנה לבג"צ עוד מאה פעמים. יהודי זה בנשמה, בדם, במהות. "חטא ישראל - אף על פי שחטא, ישראל הוא" (מסכת סנהדרין מ"ד ע"א).