היום בערב, כשתושמע ברחבי הארץ הצפירה, אעמוד מיד דום. אבל בניגוד לשנים קודמות, לא אעמוד בשתיקה, בראש מורכן, בניסיון (שלא תמיד מצליח) לחשוב כאן ועכשיו על האנשים שמסרו את נפשם למען מדינת ישראל ואזרחיה. פשוט אנסה להועיל להם, ומיד כשתתחיל הצפירה אקח לידיים ספר תהילים ואקרא פרקים לעילוי נשמתם. לפי אמונתי פרקי תהילים עוזרות להם בעולם הבא לאין ערוך מאשר עמידה בדומיה. מי שמאמין בזה - מוזמן לקרוא אף הוא פרקי תהילים בזמן הצפירה ואחריה. מי שלא - שימשיך במנהגו.
כי למעשה, לצפירה עצמה אין שום ערך. היא מוסכמה חברתית שנועדה להזכיר לנו משהו. אבל אם אדם מסוים עבד כל היום, היה טרוד באלף נושאים ואותן שתי דקות בצפירה הן התרומה התודעתית היחידה שלו לאותו יום כואב וקשה - זה לא זה.
המצחיק הוא שלאדם כזה עוד יכולות להיות טענות כלפי אחיו היהודים, שאולי לא עומדים בצפירה, אבל עסוקים כל היום בלימוד תורה לעילוי נשמות החללים, וכואבים את זה לא פחות ואולי אפילו הרבה יותר ממנו. כן, אני מדבר על החרדים. אני לא כולל את הפלגים הקיצוניים וההזויים שעושים דווקא ולא עומדים גם בעודם נמצאים במקומות מרכזיים, מחוץ לשכונות שלהם. מי שנמצא בדלת אמותיו ולא רוצה לעמוד - שיבושם לו. אבל מי שנמצא במרחב הישראלי הפתוח, עליו לציית למוסכמה החברתית, ולו כדי לא לייצר שנאה ואף חילול השם.
כולנו יודעים איך זה נגמר. כל שנה מתפרסמות כתבות בסגנון "מאה שערים: חרדים שוב לא עומדים בצפירה". האם יש בהן ערך חדשות? כמובן שלא. אין חדש בכך שלפי תפיסת החרדים, הצפירה היא נוהג מיותר ולא יהודי. אין חדש בכך שבמאה שערים לא עומדים בצפירה. הרי האייטמים האלה מתפרסמים מדי שנה, ואפשר לעשות עליהם העתק-הדבק מבלי שמישהו ירגיש בכך.
אל תנסו לכפות עלינו את האמונה החילונית
אז למה בכל זאת התקשורת מפרסמת כתבות כאלה? יש מחרחרי שנאה שנמצאים במערכות השונות, וכל אחד בתורו חושב שהנה, זו המשמרת שלו לבשר לאומה שיש ציבור שמסרב לאמץ את הנוהג האוניברסלי לעמוד דום בצפירות. וואו, ממש מזעזע. להזכירכם, יש חילונים שמסרבים לאמץ את המסורת היהודית שלא לאכול חמץ בפסח, ובמקום זה מקפיאים פיתות חצי שנה מראש. יש חילונים שמסרבים לאמץ את צום יום כיפור, ובמקום זה מצטיידים במלאי די.וי.די שיכול להספיק לשנתיים. אם הייתי מזדעזע כל יומיים מזה שיש אנשים שלא הולכים בדרך התורה, כל היום הייתי מצקצק שפתיים וצובר טינה כלפי מי שלא חושב בדיוק כמוני.
החילוניים אוהבים למחות על הכפייה הדתית לכאורה. הם לא מבינים למה חלק מהדתיים רוצים שמדינת היהודים תהיה קצת יותר, ובכן, יהודית. אבל היה נחמד אם היחס הזה היה דו סטרי. במקום להתלונן כל שנה מחדש על אותו חלק קטן מהחרדים, שלא עומד בצפירה גם כשמולו ניצב בעוז צלם של עיתון "הארץ" (שלצורך עבודת הקודש שלו לא עומד בעצמו בצפירה, אגב) - שלא ינסו לכפות על אף אחד את האמונה ה"קדושה", כאילו עמידה סמלית בצפירה היא משהו שאסור לוותר עליו. נכון שהיא רצויה, נכון שזו המוסכמה החברתית, אבל היא לא קדושה. עדיין לא.