ביום שלישי בבוקר התעמתו ברשת ב' עמיר פרץ, השר המתפטר להגנת הסביבה, ושר החקלאות יאיר שמיר. על הפרק, כרגיל: איזה משרד צריך להיות אחראי על אכיפת חוק צער בעלי חיים, ובעצם על הנעשה ברפתות, בלולים ובמפעלי הבשר בישראל. פרץ אמר שמכיוון שהוא בדרכו החוצה מהתפקיד, כבר אפשר להאמין לו שהוא לא מחפש סמכויות לעצמו - הוא פשוט חושב שמשרד החקלאות נתון בניגוד עניינים קשה ולא יכול לבצע את המשימה הזו. שמיר טען בתוקף שמשרדו עושה עבודה מצויינת ומפגין נחישות מול כל כשל שמתגלה בתעשיית המזון מהחי. באותו הערב, כשהמראות המלבבים מלולי ישראל שודרו במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2, כבר היה ברור שהשר הלא נכון התפטר.
לא שזו הפעם הראשונה. הקדנציה הכושלת של שמיר רצופה מבוכות כאלה. בכל פעם שמישהו - בדרך כלל קוראים לו רונן בר וצוות התחקירנים שלו מ"אנונימוס" - חודר אל מאחורי הקלעים של המקומות שבהם מכינים את הבשר והביצים שעם ישראל אוכל ומרים שם אבן, מתגלה מתחתיה קופת שרצים. ובמקרה של תחקיר הלולים - מאורות עכברושים, פגרים מצחינים של תרנגולות והררי לשלשת.
לשים לך תוספת אנטיביוטיקה בשקשוקה?
בתחקיר "אדום אדום" תועדה התעללות שיטתית בעגלים, ב"זוגלובק" מכונה מפלצתית שמרוצצת תרנגולות כאילו מדובר בגרעינים ובמדגרת נורדיה המוני אפרוחים חיים שמושלכים להיחנק למוות בתוך שקים. כל זה קורה מתחת לאפם של השר הנחוש שמיר ואנשי משרדו, שהיו אמורים לעשות מה שפעילי אנונימוס עושים פעם אחר פעם: לחדור אל התעשייה באופן סמוי, ולתעד מבפנים את המתרחש בה. רק שבמקום לבצע את עבודתם, שמיר ושות' מוצאים את עצמם מופתעים שוב ושוב כשחבורה של צעירים נמרצים מניחים בפניהם את התמונות והעובדות ומדווחים להם מה קורה בתחום שעליו הם מופקדים.
חוץ מאת ערוותו של שר החקלאות, הכתבה המצויינת של חיים ריבלין היטיבה לשרטט את הקשר הישיר בין התעללות בבעלי החיים לזלזול בבריאותם של בני האדם. האשליה כאילו לולים שמתנהלים בצפיפות דמיונית, בהם רבבות תרנגולות מבלות שנתיים בתוך קובייה מסורגת על שטח בגודל דף A4 בלי יכולת לזוז, יכולים להיות אתר נקי והיגייני, שבו נשמרים התנאים הסניטריים הבסיסיים והנחיות משרד הבריאות ממולאות בקפדנות, נופצה אתמול בגדול. תנאים של אכזריות וצפיפות הם כמעט בהכרח גם תנאים של זוהמה ושל פוטנציאל להתפתחות מגיפות ומחלות. אי אפשר לצפות שתרנגולת לא תזוז כל חייה, תחרבן ותטיל תחתיה, תבלה ימים ארוכים עם פגרים מרקיבים לצידה, ועדיין תהיה תרנגולת בריאה שמטילה ביצה בריאה. כדי להקדים תרופה למכה מלעיטים את התרנגולות באנטיביוטיקה, וחוקרים כבר הגדירו את שימוש היתר שנעשה בתעשיית המזון באנטיביוטיקה - שמאיץ התפתחות זנים עמידים של חיידקים - כאחד האיומים הגדולים על הרפואה המודרנית.
לפי הטענה המקובלת, משרד החקלאות הוא למעשה משרד החקלאים. האמת היא שזה לא לגמרי מדוייק. אני מוכן להתערב שהלולנים שנראו אתמול בתחקיר לא טובלים בעושר מופלג. שולי הרווח שלהם נמוכים, הם נגרסים תחת מערכת שלמה של לחצים - מצד רשתות השיווק, המתווכים ותאגידי הביצים - שמאלצת אותם לייצר הרבה ובזול. כמה שיותר בזול. מי שמשלם את המחיר הן התרנגולות האומללות והציבור שאוכל את הביצים הללו, ומתרשם מהתמונות הפסטורליות שמופיעות על קרטון הביצים בסופר, שבו נראות תרנגולות מאושרות משוטטות באחו ומלקטות זרעונים. אחרי אתמול, גם אחרון התמימים מבין מה גודל הפער בין האשלייה הירוקה הזו לבין המציאות החשוכה שבה מייצרים חלק ניכר מהביצים בישראל.