אז מה לבשתם הבוקר כשיצאתם לעבודה? NPE, פתאלטים או צבעי אזו? ניחוש מושכל: לבשתם את כולם ביחד, רק לא ידעתם מזה. אם תרצו, יש כאן פרשנות חדשה למושג הוותיק "קורבן אופנה": אדם שלובש בגדים שאין לו מושג מה הם מכילים ואיך ייצרו אותם, מה ההשפעה שלהם על בריאותו ועל בריאותם ואיכות חייהם של אחרים. כלומר – רובנו, רוב הזמן.
פעילי הארגון רכשו 141 פריטי לבוש מכל הסוגים (ג'ינסים, חולצות, שמלות וכו') ב-27 מדינות שונות, ביניהן ישראל. הבגדים נרכשו בסניפים של מיטב חברות האופנה, מותגים שכולנו מכירים וקונים: זארה, ליווי'ס, מנגו, קלווין קליין, מרקס אנד ספנסר ועוד. הבגדים נשלחו לבדיקות מעבדה, שלימדו לא רק מה יש בבגד – אלא גם אילו מניפולציות כימיות נעשו עליו בתהליך הייצור. בשורה התחתונה, ניתן לומר שכמו בתעשיית המזון, גם בתחום הבגדים הכימיקלים האגרסיביים, המהירים והרעילים מככבים בתהליך על מנת לייעל ולהוזיל אותו. כמו שסבתי נהגה לומר: מה שקונים בזול, עולה ביוקר.
בין החומרים שנמצאו ברבות מהבדיקות: NPE (קבוצה של כימיקלים מלאכותיים שמתפרקים לחומרים רעילים), פתאלטים שחשודים כמשבשי הורמונים, צבעי אזו שמקורם בנפט ופחם וחשודים כמסרטנים והרשימה עוד ארוכה.
התגובה הראשונית של כל אחד מאיתנו – צרכני הבגדים – היא חשש לבריאותו. הדברים לא מופרכים. מחקר מקיף שהתפרסם לאחרונה בצרפת, בו נבדקו 26 אלף גברים צרפתיים, הצביע שוב על ירידה דרמטית בפריון ובאיכות הזרע של הגברים בדור האחרון. החוקרים קשרו את המימצאים במישרין לאלפי הכימיקלים הרעילים שאנחנו מוקפים בהם בעולם התעשייתי, שחודרים למערכות הגוף ומשבשים את פעילותן.
הירוקים הנודניקים
אבל בגרינפיס חושבים רחוק יותר מהבריאות של הצרכן המערבי – על המקומות שבהם הבגדים הללו יוצרו ועל האנשים שמתגוררים בהם. זה לא מקרה שרוב מפעלי ההלבשה ממוקמים בעולם השלישי, במזרח אסיה או באמריקה הלטינית והדרומית. זה לא רק יותר זול שם – זה גם יותר פרוץ.
בהיעדר רגולציה ופיקוח מתקדמים, אפשר להפוך את הסביבה לפח זבל כימי ולהעמיס עליה פסולות ורעלים. מהדלת הקדמית של המפעל יוצאים הבגדים שאנחנו מודדים בקניון, מהשער האחורי מוזרמים השפכים הישר לנהרות המזוהמים שפעם הסינים והמכסיקנים שתו מהם. "נהרות שלמים בסין מזוהמים ברעלים על ידי מותגי אופנה ענקיים", אומרים בגרינפיס, "זה מחיר יקר מדי עבור בגדים זולים מדי". כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שמישהו מאשים את הירוקים הנודניקים בעצירת הקידמה והפיתוח. לא שאצלינו המצב מזהיר, אבל הייתם רוצים לחיות עם פיתוח נוסח הנהרות של סין, שבה לא נותנים לירוקים לעצור את ה"קידמה"?
המהלך של גרינפיס לא מסתכם בהוצאת קיטור או מירוק מצפון קולקטיבי. האירגון מפעיל לחץ אדיר על חברות האופנה הגדולות לשפר את דרכיהן, ותתפלאו – זה עובד. הפגנות מול סניפים בכל העולם (גם מול סניפי זארה וליווי'ס בישראל), עצומות ומחאות של מאות אלפים ברשתות החברתיות, באזז שמסתובב חזק בעולם המערבי וקצת פחות בארץ, גרם לכמה חברות להניף דגל לבן ולהתחייב בפומבי על יציאה לדרך חדשה - זארה, H&M, מנגו ועוד כמה מותגי אופנה גדולים כבר הודיעו שהן מקבלות את הדרישה של גרינפיס, מתחילות לקדם מהלך סביבתי ועד 2020 ייצרו בגדים על פסי ייצור נקיים מרעלים. עוד קצת לחץ וגם יצרנים נוספים ייכנעו.
האדם הסביר, שמתמרן את יומו בין עבודה, ילדים, לימודים ושאר מטלות החיים, לא יכול להיות עסוק כל הזמן בבדיקת החומרים שמהם עשוי הג'ינס שלו או ההרעלה הסביבתית שנגרמת מהמפעל שבו יוצרה הטי שירט החביבה עליו. זו דרישה לא סבירה, שרובו המכריע של הציבור לא יכול לעמוד בה. בשביל זה יש גרינפיס, שעושה את העבודה בשבילכם, אבל רק אם יקבל גב מהציבור הרחב יהיו למאמץ הזה משמעות והשפעה.