באותה שניה נדרנו נדר כי בפעם הבאה שהיא תופיע באירופה, עניים או עשירים, פנויים או עסוקים, לא משנה איך יראו אז חיינו, ניסע לראות אותה יחד.
ובכן, חיינו נראים אותו דבר. למעשה, אנחנו עדיין מצויים באותה המתנה ארוכה לכך שיגיע שיר יפה באם.טי.וי. לפני כמה שבועות הוא צלצל אלי ואמר: "אני יודע ששיפצת ואין לך שקל, אבל ביונסה מופיעה בלונדון, ומה כבר ההבדל בין מינוס גדול, ובין מינוס ממש גדול?".
"בייבי", עניתי לו, "איי קן סי יורהיילו". ונסענו. וכעת יש לי מינוס ממש גדול. וקצת לא אכפת לי מזה. או כפי שהסברתי לדרורה מהבנק: "גם אם תצעקי עלי עכשיו שעה, מאוחר מדי לשנות את העובדה שראיתי את ההופעה הכי טובה בעולם".
(שתיקה)
"זה לא מותרות דרורה, זה מזון לנשמה".
(שתיקה רועמת)
"מה אכפת לי בכלל? אוברדרפט זה רק רעיון, זה לא אמיתי,כאילו מה, כואב לי המינוס?".
(טריקה. מוזיקה של נתב שיחות, שאיננה מזכירה בשום אופן שירים של ביונסה).
*
אין בכוונתי להניח לגורמים שליליים לקלקל לי את התעופה העצמית על כך שנסעתי לראות את ביונסה בלונדון, באותה שנה בה התקנתי בבית פרקט, שאפילו ביונסה הייתה חושבת פעמיים אם הייתה שומעת כמה הוא עולה. בסוף ג'יי.זי היה משכנע אותה, והרי המילה האחרונה בבית היא שלו. עובדה: לסיבוב ההופעות החדש שלה היא קראה "מיסיז קרטר", על-שם בעלה. שלא במפתיע, הוא לא נולד בשם ג'יי.זי, אלא כשון קרטר, והיא, כפי שמכריזים המסכים האדירים באולם, קודם כל מיסיזקרטר. גם למדונה הייתה תקופה שהסתובבה עם ז'קט שעליו המילים "מיסיזריצ'י" על-שם בעלה. רוצה לומר: אולי אני אחת הנשים החזקות והמפורסמות בעולם, אבל בעצם הכי בא לי שתגמר כבר ההופעה הזאת, ואני אוכל ללכת הביתה ולהכין לאהובי פתיתים.
----
זה באמת קשה לא לחוש מאוים מול היכולות של האישה הזאת. אני למשל חש מאוד מאוים. אני לא מבין איך ילדה בת שלושים, שרק לפני זמן קצר ראיתי את הסרט הדוקומנטרי עליה ביס-דוקו, ובו גיבבה למצלמה קשקושים ניו-איג'יים נחותים על "המקום שבו היא מרגישה קרובה לעצמה" וחרא דומה, היא כזו גאונה. עוד הרבה לפני יכולותיה המוזיקליות הגבוהות וכמה נפלא היא רוקדת, תהרגו אותי איך היא זוכרת את כל התנועות? את הכניסות והיציאות והשירים, וכל התזמור של המפעל האדיר הזה שכולו נישא על כתפיה? וכמובן שאת להטוטיה מבצעת בנון-שלנטיות נערצת, כאילו זו הייתה סתם החלטה ספונטנית שקיבלה הרגע, לנוע לצד ימין, או לפצוח בשירת "קרייזי אין לאב", או להחליף שוב שמלה.
איך היא זוכרת מתי להחליף ולאיזו שמלה? היא הלא מחליפה 876 אאוטפיטים שונים לאורך הערב (שאת היפה ביותר מביניהם עיצב אגב אלון ליבנה הישראלי). ביונסה לא עושה משהו שטרם נעשה על הבמה, אלא שהיא עושה זאת בדרך הטובה ביותר שנעשתה עד כה. גם הווידיאו-ארט שמלווה את ההופעה (ואשר בו, למזלנו, היא לא מהרהרת בקול רם בקרבתה לעצמה), הוא יפה יותר ומתוחכם יותר מכל עבודות הווידיאו ארט שמדונה עשתה לפניה, ודאי מאז שהחלה לשלב בהן מילים בעברית וחוכמות נסתרות ברוח תורת הקבלה, אשר לא הייתה יכולה לעניין אותי פחות.
לפי השמועה, גם הופעות החימום היו מאוד מכובדות. נדמה לי שג'ון לג'נד ופלורנס אנד דה מאשין נכללו ברשימה. ראינו את זה רק אחר-כך בשלטי הפרסומות שנתלו בכל העיר. קשה היה להתחמק מביונסה בשבוע שעבר בלונדון. אפשר לומר שהיא הייתה העמנואל רוזן שלהם, בבחינת השם שכולם מזכירים בלי הפסקה. בכל מקרה, בזמן שפלורנס הייתה על הבמה אנחנו עמדנו בהול בטיפשותנו, וחלקנו תובנות הרות גורל כמו: "מה הפרה הזאת קונה נקניקייה? בעצמה היא נקניקייה", וגם: "חבל שנכנסנו כל כך מוקדם. בחוץ מותר לעשן".
---
היה שווה לחכות ארבע שנים להופעה של ביונסה, סיכמנו בצאתנו. את פרצופנו הממורמר הקבוע החליפו בתום ההופעה שמחה גדולה ואהבה הדדית. ניתן לומר כי מצאנו את המקום שבו אנו קרובים לעצמנו. גם ביונסה, אני בטוח, העריכה באותו ערב את כוחה של חברות אמת. רק שהיא עשתה זאת באחוזתה של חברתה הטובה גווינתפאלטרו.
"הו גווינת", היא אמרה לה, "הייתה לי הופעה נהדרת, והייתי נהדרת".
"מה את סחה", גווינת חייכה, "ואני שוב שברתי את הראש איפה לעזאזל השארתי את הקריירה שלי, ואז אסרתי על ילדיי לאכול פחמימות".
כך ישבו ודיברו, עד שהגיעו הבעלים, ומיסיז קרטר ומיסיז מרטין אספו את עצמן והלכו להעמיד מכונת כביסה, או מה שהן לא עושות עכשיו. אני אגיד לכם מה הן לא עושות עכשיו: הן לא מסננות את דרורה מהבנק.