בדיחה שובניסטית צבאית מספרת על פקידה שהחליטה להגדיל ראש. מהיום היא לא תבזבז את השירות הצבאי שלה בלהכין קפה - היא מתחילה גם להכין תה.
בראש של כולנו, לכל קבוצה באוכלוסיה יש את התפקיד שלה. זה אחד מממאפייני החברה האנושית, לטוב ובעיקר לרע. אבל כשזה נופל עלינו, זה מכאיב.
לאחרונה אני מוצא את עצמי, כמי שמתגורר בעוטף עזה, כממוסגר לתוך תפקיד ציבורי-תקשורתי-לאומי, בלי יכולת אמיתית לצאת ממנו. במסגרת התפקיד, אני ושכניי אמורים "להציג" אוכלוסיה נפגעת שאיננה מסוגלת לקיים שגרת חיים.
כך, למשל, מבוטלים אירועים בכל המרחב. לפני כשבועיים, למשל, בתחילת סבב ההסלמה הנוכחי, תכננו להגיע לחוף ניצנים למחאה נגד התכנית להקמת כפר נופש על החוף (אגב, הנה דרך שבו המדינה יכולה לסייע לתושבי הדרום - להותיר את השטחים הציבוריים הדרומיים על עומדם, ללא הפרטה מואצת שלהם). האירוע בוטל, למרות שהתנאים היו שגרתיים - טפטוף רקטי מצער אך נסבל. אותנו לא שאלו אם אנחנו רוצים להגיע או להתבצר בבתים, אבל לכולם נוח שנהיה בעמדת הסובלים.
הפרטה של האחריות
עוד דוגמאות? הביטול הסיטונאי של לימודים בכל המרחב מייצר עול כפול להורים. הרי אין תשתית מדינתית מתאימה שתתמוך בילדים, בביטחון שלהם או בהורים שנאלצים להפסיד עבודה. אפשר לומר שזו הפרטה של האחריות. הממשלה והרשויות לא מייצרות סביבה בטוחה שוויונית לילדים, והאחריות שבה להורים. ההורים המוחלשים הם אלה שייאלצו להפקיר את הילדים, בשל עבודתם, במרחבים לא מוגנים, כי הרי למי מהם יש ממ"ד?
ביישוב בו אני מתגורר אין פתרון סביר למיגון ילדי הגנים. לשמחתנו, נמצא הנדבן שמוכן לתרום מיגוניות לגנים. אבל אנחנו עדיין מחפשים תורם שיממן את התקנת המיגוניות. ושוב אנחנו נדחקים לדילמה בין נהי לתקשורת על הפקרת המדינה את ילדינו לבין הסתמכות על נדבנים זריזים למיניהם, שיאפשרו לנו את מה שידנו קצרה מלהשיג.
חלק חשוב אחר בתפקיד שלנו הוא להיות ניצבים בוויכוח הפוליטי. יש למשל את הטענה שאם "השמאלנים מרמת אביב" היו יושבים בעוטף עזה, הם היו משנים פרספקטיבה. אז הנה. אצלנו דברים שרואים מכאן רואים משם, עם כל אי הנעימות. באותה מידה, מגורים באיזור יכולים להביא לפיכחון מהצד הימני, על האיוולת שבמעגל הדמים שמוביל לשומקום בשני הצדדים.
שלא יהיה ספק. חיים תחת איום מתמיד וריצות ליליות לממ"ד, ודאי עם ילדים הנסמכים על הגנתנו, אינן כוס התה שלי. אבל השימוש הפוליטי שנעשה בנו כתפאורה להצהרות בומבסטיות, להפעלת כח ללא תוחלת ולעוד אייטם תקשורתי, מאוס לא פחות.