זמנים טובים באו אלינו. אזרחי ישראל החלו להתעניין במיסוי. מונחים כמו מיסים עקיפים וישירים, מיסוי רגרסיבי ופרוגרסיבי, נזרקים לחלל האוויר הציבורי וכולנו מתחילים ללמוד להתמודד איתם. מיסוי הדלק נתקל בהתנגדות ציבורית ערה, אבל עדיין חסרה לנו התמונה הרחבה.
בשביל מה בכלל יש מיסוי? מיסים הם דרכה של המדינה לייצר הכנסות, לטובת כלל העשייה שלה. במדינה החותרת לצמצום פערים ולנטל המותאם ליכולות האזרח, מדובר גם בכלי "רובין הודי": לקחת ממי שיש לו אמצעים כספיים רבים ולהעביר לאילו שאין להם.
והנה, התבשרנו שהאוצר שוקל לבטל את הפטור ממע"מ על סיגריות בדיוטי פרי. לכן, למרות הדחף שלנו להתנגד למיסים באשר הם, מתגנבת לראש המחשבה כי התכנית הזו היא תכנית נוסח רובין הוד. בואו נתעכב לרגע על תופעת הדיוטי: מדובר בנוהג עולמי המאפשר מעין איזורי מסחר חופשיים, ונועד לעודד ולצ'פר את העוברים בשדות התעופה בדרכם ממדינה למדינה. אבל הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים, ומה שהיה אמור לאפשר חווית קניה מוגבלת בדרך לטיסה, הפך לעוד חגיגה צרכנית ישראלית טקסית. ומי נהנה מהחגיגה? ישראלים בעלי אמצעים, אלה שגם כך נהנים מהכנסה פנויה משמעותית ביחס לאנשי העשירונים התחתונים, שיכולים במקרה הטוב לאפשר לעצמם טיסה קצרה אחת לכמה שנים.
כבר לא צריך לטוס בשביל לקנות ריבוק
זוהרו של הדיוטי הועם בשנים האחרונות, מול התחרות במגוון ובמחיר של מוצרי צריכה בשוק הישראלי. כיום אנחנו צורכים מעבר ליכולותינו הכספיות, מעבר ליכולותינו להשתמש במוצרים שצרכנו ומעבר ליכולת התשתיות הסביבתיות שלנו לקלוט את כמויות הפסולת, חלקה רעילה ומסוכנת. ועדיין, בכל הנוגע לרכישת סיגריות, הדיוטי פרי ממשיך להיות מקור לא אכזב. הסיגריות, שבאופן כללי מוטל עליהן מס גבוה יחסית, זוכות להנחה בדיוטי פרי ומאפשרות רכישה משמעותית.
והנה, שוב, ברור מי נהנה ומי סובל. הפטור ממע"מ על סיגריות הוא הנחה לעשירים, שבאה על חשבון העוגה הלאומית של כולנו. במקום שהכסף יגיע לחינוך, תרבות, רווחה וסביבה, הוא מגיע לכיסים הפרטיים של אלה שממילא יכולים להרשות לעצמם.
למעשה, הייתי מצפה שמשרד האוצר לא יסתפק בסיגריות, אלא ישקול לבטל לחלוטין את המעמד המיוחד של מוצרי הצריכה בנמל התעופה. מילא באילת, שהיא יעד תיירות זמין לרוב הישראלים. אבל פטור ממע"מ לעשירים בלבד?
ומילה לסיום לאחיי ואחיותיי המעשנים: אני יודע עד כמה מחירי הסיגריות חונקים. אני יודע עד כמה מבאסת אתכם מלחמת החוק בכם. ובכל זאת, נדמה לי שגם אתם תסכימו שסדר העדיפויות של הנחות במיסים מצד אחד, והשקעות ממשלתיות מצד שני, צריך להשתנות. סלחו לי שאני נטפל לדוגמא כואבת מבחינתכם, אבל זו דוגמא שראוי לגבות ולקוות שאחריה יבואו רבות אחרות.