בזמן האחרון מעסיקה אותי השאלה: מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה. כן, זה נשמע מצחיק בשלב הזה. בגיל 17 ידעתי שאני רוצה ללמוד תקשורת ועיתונאות. ופתאום נכנסתי לאח הגדול, ועברו שנתיים, ואני עושה דברים שגורמים לי להיות מאושרת ושמחה ומסופקת. אני רעבה ורוצה ללמוד עוד ולעשות כמה שיותר אודישנים. ממש טוב לי עם מה שאני עושה עכשיו ואני מרגישה שזו רק ההתחלה.
אבל אני לא אוותר על לימודים, זה יקרה מתישהו בלי ספק. אבל אני חושבת מה - אולי אני רוצה בעצם לגלות דברים שאף פעם לא ידעתי, כמו פסיכולוגיה? זה פן שאף פעם לא עסקתי בו וזה יכול לפתוח לי דבר חדש לגמרי. אבל אני לא רוצה לוותר על מה שאני עושה עכשיו, כי טוב לי.
אני מתייעצת על זה הרבה עם אמא, ועם אנשים מלומדים מהתעשייה הזו. יש אנשים שאומרים לי שהם עשו תואר בתקשורת של שלוש שנים והם זרקו את זה לפח, כי כל הידע שלהם האמיתי זה מהניסיון. מצד שני היום בלי תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט, לא באמת מתייחסים אליך. אני רוצה לקבל החלטה של להסתכל קדימה.
אני בת 21 וכולם אומרים שיש לי עוד זמן לחשוב. אז אני לא צריכה להיות פזיזה.
מה אתם ממליצים לי לעשות? כתבו לי בטוקבקים