כסף וכוח, שני נכסים שלרוב באים ביחד, יכולים להשחית אדם מוסרית - זאת כבר עובדה ידועה. ו"גבר במלואו" ("A Man in Full"), המיני-סדרה של נטפליקס שמבוססת על הספר של טום וולף באותו השם מ-1998, מנסה לענות על השאלות: עד כמה? והאם אפשר לעלות חזרה ממדרון התלול של ההידרדרות המוסרית?
העלילה מתרחשת באטלנטה ומתמקדת בצ'ארלי קרוקר (ג'ף דניאלס בהופעה מושלמת) - איל נדל"ן שבדיוק חגג יום הולדת 60 במסיבה מפוארת שכללה הופעה של שאניה טוויין, אבל עומד לאבד הכל בגלל חוב של כמעט מיליארד דולר לבנק. את קרוקר מקיפות עוד כמה דמויות מרכזיות, כל אחת עם סיפור משלה: מרתה (דיאן ליין בתוספת ריפוד ישבן לא אמין) היא אשתו לשעבר ואם בנו, שמגלה מחדש את המיניות שלה ומסרבת להיגרר לתחתית הכלכלית יחד עם האקס שלה; ריימונד פיפגראס (טום פלפרי, "אוזרק") הוא בנקאי ביישן שמעריץ את קרוקר ובז לו במקביל, ורוצה לראות אותו נופל; רוג'ר ווייט (אמל אמין) הוא עורך הדין של קרוקר, אידיאליסט שמוצא את עצמו עובד עבור בעל הון; גרייס (לוסי לו) היא חברתה הטובה של מרתה שעומדת בראש מותג ביוטי מצליח; ג'יל וקונרד הם מנהלת המשרד של צ'ארלי ובן זוגה שנאסר בעקבות תקיפת שוטר; ו-ווס ג'ורדן (וויליאם ג'קסון הרפר, "המקום הטוב") הוא ראש העיר שמנסה להיבחר שוב ומשתמש בכל הקשרים האישיים שלו כדי להפיל את יריבו.
המסע הכי מעניין בסדרה הוא זה של צ'ארלי עצמו. הוא מתחיל בתור דמות קלישאתית של גבר לבן ועשיר: שחצן, חושב שהכל מגיע לו ושאף אחד לא יכול לגעת בו, ומוכן למכור את נשמתו כדי לשמור על הונו. אבל ככל שהשכבות מתקלפות ממנו, מגלים שקרוקר הוא אולי אדם מאוד מעצבן, אבל לא בהכרח נבל - הוא אוהב את המשפחה שלו, רוצה שבנו המתבגר והחכם יהיה גאה בו, ומוכן לעשות הרבה כדי לעזור לבעלה של העובדת שלו.
עורך הדין שלו, ווייט, עובר גם הוא תהליך, אבל במקרה הזה קצת פחות מעניין: למרות שהוא לא עורך דין פלילי, הוא מחליט לקחת על עצמו את הייצוג של קונרד, אדם שחור שתקף שוטר לבן מרוב פחד מאלימות משטרתית בדרום ארה"ב של ימינו. בספר מ-1998 המתחים הגזעיים בסיפור נבעו מהאשמה של ספורטאי שחור מצליח באונס על ידי אישה לבנה. הסדרה ניסתה לבחור במקרה שמתאים יותר ל-2024, ובעוד שאלימות משטרתית גזענית היא בהחלט נושא ראוי לדון בו, היא לא מחדשת כלום, והסיפור לא מחזיק בפני עצמו כעלילה, גם אם הוא נועד להראות שווייט מנסה להתקדם מוסרית.
על קו העלילה הזה היה אפשר לוותר לטובת העמקה בקשר המתוח בין צ'ארלי לריימונד, הבנקאי שאחראי להיצמד לצ'ארלי, לחקור את עסקיו מבפנים ולהגיש אותו לבנק על מגש של כסף כדי שיכרתו את ראשו והונו. ריימונד הוא הדמות הכי כיפית בסדרה - שהיא באופן כללי די קצבית וקאמפית, מה שמחפה לא מעט על העלילה הלא מספיק מעמיקה - והוא מנהל תחרות "למי יש גדול יותר" מול צ'ארלי ואפילו לא טורח להכחיש את זה. בסצנה שסוגרת את הסדרה (בלי ספוילרים) התחרות הזאת הופכת ממטאפורית למילולית, והגורל המשותף של השניים הוא כל כך פואטי וראוי, שהוא רק מדגיש את הפספוס של הסדרה, שלא התעמקה בדינמיקה שלהם על פני עלילות משנה שטחיות.