צריך לנשוך את השפתיים בשביל לא לכעוס על "בלקספייס", סדרה שעונתה הראשונה צולמה בקיץ 2-0-1-9 וחוזרת רק כעת למסך. סתם בשביל לסבר את האוזן: "מנאייכ" הספיקה לעלות, לשדר שלוש עונות ולהסתיים בזמן שחלף מאז. אבל זה מה יש, וכשמורג (רעות אלוש) אומרת לרמי דוידי (גורי אלפי) ש"לא התראינו איזה שנתיים וחצי", זה אנדרסטייטמנט של ממש.
לא הכל עבד בסיבוב הבכורה של "בלקספייס", כששודרה בעיצומה של הקורונה ברשת 13. למעשה, הרבה לא עבד: על אף הרצון לעשות גם "אופוריה" וגם תעלומת רצח, ולמרות הנכונות לגלות שלל כישרונות צעירים שרבים מתוכם חוו מאז פריצה של ממש, דרמת המתח של סהר שביט וענת גפני הייתה אמריקאית מדי - ובקטע רע. כנראה בגלל ההחלטה להתעסק באירוע ירי המוני שתלמידים מבצעים בבית הספר שלהם, כאילו משהו מזה אי פעם קרה כאן. יודעים מה, אולי דווקא טוב שהפקת העונה השנייה והחדשה רק הלכה ונמרחה. עכשיו הטבח האכזרי של "בלקספייס" באמת נראה כמו חומר לסדרת נוער קלילה.
אחרי השלכות העונה הקודמת, לא שמישהו זוכר מה קרה בה, מורג ודוידי הם הדמויות הראשיות היחידות ש"בלקספייס" מחזירה איתה לעונתה השנייה. הפעם זה בכלל מתחיל מאונס של נטע (נאיה בינשטוק) במסיבת סיום י"ב, ועד סוף הפרק הראשון כבר הופך לחקירת רצח שהיא עצמה חשודה בה. בתזמון סמלי עם "האיש שרצה לדעת הכל" ששודרה לאחרונה, העונה הזאת של "בלקספייס" נפתחות עם כמה מרכיבים משמעותיים שמהדהדים אותה: העיסוק הרגיש בעולמן של נפגעות התקיפה המינית, ההחלטה לחשוף מחדש את גיבור הסדרה רק בסוף פרק הבכורה, ומוריס כהן בתפקיד מוריס כהן קלאסי כמו שהוא עושה מאז ומעולם.
את הקאסט המעודכן של "בלקספייס" משלימים יורם טולדנו, שון אמסלם, אינה בקלמן, נתי רביץ, עידו טאקו, אלי חולי, דין גרבר, נועה אסטנג'לוב, עומר נודלמן, פרלה דנוך ורבים אחרים, לרוב גם צעירים. זו כבר הפעם השנייה שבה הסדרה עושה עבודה טובה בהעלאת כיתה של שחקנים בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם, שעבור חלקם זוהי חשיפה ראשונה לקהל המיינסטרים המבוגר. עוזרת לכך העובדה ש"בלקספייס" היא עדיין סדרת נוער ברוחה - אבל העונה מורגשת בגרות בלתי ניתנת לערעור, כולל ניסיון לעשות עם רעות אלוש את מה שלירז חממי עשתה באותה "מנאייכ". היא נדחקת הצידה, חורגת מסמכותה, נקשרת רגשית לנחקרים ולא דופקת חשבון לאף אחד שנמצא סביבה.
החלקים היותר ילדותיים של "בלקספייס" נותרים עקב האכילס שלה, אך לפחות על סמך הפרקים הראשונים שנשלחו מראש לביקורת הם דווקא נסלחים לעת עתה. בטח כשמשקללים את זה שעונת הבכורה נמכרה בזמנו לנטפליקס, שם היא הרוויחה קהלים חדשים בתוך שטח ישראל מאחר שהתאימה לפלטפורמה כמו כפפה ליד. כי למרות הגימיקים (האפליקציה שהעניקה לסדרה את שמה), למרות הקלישאות (כן, כהן הוא אבא אלמן שלא יודע איך לגשת לבת שלו. מרענן כל כך), למרות שכבר אין את ההתלהבות הראשונית מכך שגורי אלפי פתאום דרמטי ואף שרירי - "בלקספייס" הייתה ונותרה סדרה שקל להתקטנן איתה, אבל קשה לסרב לה.