שבוע אחרי משימת הסופר הנשכחת והעלייה של עדי, חופית ומנאל למרפסת (מה יהיה עם השתיים האחרונות? כמה אפשר להצטיין?), הטלטלה הרגשית שהיא העונה התשיעית של "מאסטר שף" המשיכה אתמול עם אחת ההדחות הכי פחות צפויות של העונה. איש לא ראה את זה בא, עשרות אלפי העוקבים שלה באינסטגרם עדיין בהלם, אבל זאת המציאות: בת שי הלכה.
אני חושב שגם היום, מי יודע כמה שבועות אחרי שהעונה הזו צולמה, בת שי עדין מגיעה פעם בשבוע לנווה אילן, שמה על עצמה סינר לבן ומחכה למשימת הדחה. בואו, מה היא לא עברה העונה? היא הייתה שם תמיד - הדיחה את אירקלי ומיטל, אבנר ושמי. הייתה תחושה שהיא צוברת עוד משימה ועוד ניסיון בדרך להגיע הכי רחוק שיש, אבל אז הגיעו התבלינים.
זו הייתה משימה מעולה. באמת. ואם תתנו לי לשחק עם שק הקלישאות אחרי שני הפרקים האחרונים, אז אגיד שזו הייתה המשימה הכי ישראלית שיש. כולנו רקמה אנושית מתובלת אחת. חלקנו חריפים, חלקנו אפלים, חלקנו קימל, ואחרים חוואייג'. וכשיש לך כל כך הרבה תבלינים בסיר אחד, הסיכוי לאזן אותם בצורה מושלמת די קלוש. אז בימים בהם ארגז התבלינים הישראלי לא עובר אפילו אודישן, היה נחמד לראות איך מ-13 סוגים שונים של תבלינים יבשים, ששת המתמודדות והמתמודדים שנשארו למשימת ההדחה יצליחו להרכיב הרמוניה. פשוט זה לא היה - עובדה, בסוף בת שי הלכה הביתה.
הראשונה לצלוח את המשימה הייתה, אלא מה, איתיאלה, שממשיכה לדהור קדימה באותה אנרגיה רגועה ושלווה שכל כך מאפיינת אותה, ושגורמת לי לבהות בה כמו נער מאוהב. אז נכון שהיא מגיעה מתבלינים "חיים", ואבקות מרוכזות של פפריקה וסומק זה לא משהו שאמור לגרום לה להצטיין, אבל זאת איתיאלה, חבר'ה. יש ראש, יש קופסה שאפשר לחשוב מחוץ לה ויש את איתיאלה, שחושבת מחוץ ליקום כנראה. מאפה ירקות השורש שלה, שמן הכורכום והממרח הירוק המכושף שהכינה היו מה שאנשים כל כך אוהבים להגדיר כפשטות מנצחת. נכון שלא טעמתי את המנה אבל יכולתי לדמיין אותה, ואם השופטים העבירו אותה ראשונה על מנה כל כך פשוטה (על הנייר) - מי אני שאתווכח. הפשטות מנצחת. ואלה, אגב, שתי מילים שמגדירות בדיוק את איתיאלה.
אחריה עלתה תאיר, שממשיכה במסע ההתאוששות שלה, בין השאר בזכות בייגלה הטלה המדהים שהכינה, וששכנע אותה שהיא תיכף נבעטת ישר למרפסת. בסוף השופטים בחרו באיתיאלה, אבל היה ברור שבמקצה השני, עם המנה המבושלת, תאיר תעלה. היא עשתה את זה עם קארי הודי שבא לה בול למשימה הזאת, ולמרות שהייתה בטוחה שהיא עוברת בטסט ראשון ואז גילתה שנכשלה - היא אספה את עצמה בענק כדי לעבור את הטקסט השני. אז אפשר להגיד רשמית שתאיר חזרה לתחרות, ולהגיד גם שלחופית שם למעלה יש סיבה טובה לדאוג.
אסף היה השלישי לעלות אחרי שלגמרי הפתיע עם הדיפ-דיש פיצה שלו, מנה שבחיים לא הייתי חושב לעשות במשימת תבלינים. אבל אם אתה הולך על רוטב מזרחי במאכל שנולד בכלל בשיקגו כנראה שאתה יודע מה אתה עושה. וזה בדיוק מה שקורה עם אסף בשבועות האחרונים: הוא בעיקר מוכיח שהוא יודע מה הוא עושה, מאמין בעצמו מאוד, מקבל הערות אבל לוקח אותן למקום שלו - ובסוף זה עובד לו. אסף הוא אולי לא מישהו שחשבתי שירוץ חזק העונה, אבל מפרק לפרק הוא מתברר להיות טבח חכם, צבעוני ומלא הפתעות.
הלאה. נשארנו שלושה, השעון מראה 35 דקות אחרונות והמשימה היא מנות נאות. המתמודדים שנותרו הם בת שי, חיים וגיא - ואחד מהם הולך הביתה. גיא פתח מבערים, שתה את כל טיפות הזיעה האחרונות שלו והגיע משום מקום עם טרטר גנרי אליו הוא הצמיד את טוויל התבלינים המבריק שהרשים את השופטים (בצדק), וללא ספק היה שולח אותו למרפסת מוקדם יותר אם זו הייתה המשימה הראשונה של היום. גיא בימקה? הפתעת העונה!
חיים או בת שי? אני מודה שהציפורניים שלי הלכו ונעלמו בקצב הכסיסה עד הרגע בו חיים הודיע לחיים שהוא נשאר. זה קרה עם "המנה שאני פחות שלם איתה אי פעם", לדברי חיים, כזו שהוא הכין בעשר הדקות האחרונות של המשימה. ועכשיו קאט ל-20 דקות לפני כן: חיים חושב בכלל להכין קובנייה, מקבל טיפים ממנאל, ובסוף מוציא תחת ידיו עיסה שאלוהים עוד לא הגדיר לה צבע. חיים כהן המקורי שהגיע לטעום את העיסה המדוברת לא הוציא מילה, הטיס את הקערה לכיור ואמר לו "צא לדרך. יש לך קצת בשר וקצת זמן". בסוף יצא מזה קבב חי מלא עשבים עטוף עלה חסה ומזוגג שמן תבלינים – וחשוב יותר: בסוף זה עבד. איך זה קרה? איך המנה הזאת ניצחה את מנת הילדים (בגודל, לא בטעם) של בת שי? אין לי מושג.
כנראה שזה היה קבב טוב, ממש טוב, ובעיקר בטוח שאם יש משהו שחיים מצטיין בו זה "יד לתבלינים". כמו עוף החול הוא התרומם ופיזר הל וציפורן מעל ערימה קטנה של בשר קצוץ, הוסיף עשבים והביס את בת שי. זה היה מהפך מרשים, לא צפוי, כזה שהותיר את מחנה בת שי המום וכואב. זהו, התחילו ההדחות הקשות של העונה, הגמר כבר מעבר לפינה וחופית עדיין לא השתמשה בסיכת ההצלה שלה. מה זה אומר? נראה לי שאתם מבינים לבד.