היות וחמשת חברי המערכת ככל הנראה ישארו בבית שלהם ויצפו בחדשות בשלל פוליטיקאים שמגיעים להתחנף, הם הרשו לעצמם לפנטז על מה היה קורה אם. אז איך יראו המתוקים של קרין גורן? ומה בדיוק יקרה במימונה של ברק אדרי? חמישה חלומות על חמש מימונות מרימות במיוחד שהיינו רוצים להשתתף בהן, ויפה מופלטה אחת קודם.
ירדן שגב מחכה להזמנה מקרין גורן:
הייתי במימונה אחת בחיי. אחת. אכלתי בה מופלטה אחת וכמה עוגיות עשויות מסוגים שונים של אגוזים ומצופות בקוקוס. באמת שהייתי מארחת מימונה בעצמי, אבל יכולות האפייה והקונדיטוריה שלי מפיקות דברים שנראים יותר כמו קובבות חול ופחות כמו עוגיות מרציפן מתוקות.
כבר ימים ארוכים שאני מחכה להזמנה, כי המנהג הזה של פשוט לנחות במימונה של אנשים, מוגזם אפילו בשביל החצי הספרדי שלי. לאן הייתי רוצה להיות מוזמנת? למימונה של קרין גורן. אני לא יודעת אם היא מרוקאית ויש לי תחושה שלא, אבל אני בטוחה שאם היא תפיק אירוע שבירת צום חמץ שכזה, הוא כנראה יהיה אלוהי ולא רק בגלל המאפים והמתוקים.
גורן עברה תקופה לא קלה לאחרונה, כשגולשים אכזריים מאחורי מקלדות דביקות, בחרו לבקר אותה ואת מבנה גופה בלי דפוק חשבון. איך היא יצאה מזה? כמו גדולה. אם היו לי את היכולות ולו הבסיסיות ביותר, להפיק מימונה משלי היא הייתה בה אורחת הכבוד, אבל עד אז- אני אמשיך לחלום על להתייצב לגלגל לצידה את הבצק של המופלטה לכדורים יפים ושמנוניים.
אילן ארנון מת לעשות בושות יחד עם תום יער:
אף פעם לא הייתי במימונה כהילכתה. תמיד הלכתי למימונה של אשכנזים, וזה נראה בערך ככה: יושבים במעגל, יש שקט כי כולם מתביישים לשים מוזיקה מרימה, החלל נראה לבן וריק בעיקרו, ובצד עומד שולחן עם כמה דברים מתוקים בקצת צבעים, כדי שנרגיש שהכנסנו טירוף לשממה הזו. מה גם, שאמנם לא טעמתי אף פעם מתוקים מרוקאים אמיתיים, אבל אני משוכנע שזה לא הטעם שצריך להיות להם. אני יודע את זה בגלל הדליחות.
אם יום אחד יזמינו אותי למימונה אמיתית, של כאלה שעושים שמח, הייתי שמח לעשות את זה אצל תום יער. כי אם כבר מימונה של טירוף ושל שמחה וצהלולים, אז עד הסוף. נראה לי שחגיגה כזו אצל תום יער תהיה טבילת האש המושלמת עבורי, הקפיצה למים העמוקים. תום, תזמיני אותי למימונה, אני מבטיח להשתגע ביחד איתך בדרך האשכנזית והמביכה שלי. אנחנו נהיה מביכים ביחד.
רותם אלון רוצה להרים עם ברק אדרי:
מימונה הוא חג של הרמות, וככזה ראוי לחגוג אותו עם אנשים שיודעים להרים, לעשות שמח ולאכול מתוקים בלי טיפה של מצפון, בדיוק כמו ברק. חוץ מזה ביקור קצר אצל משפחת אדרי ביום חול הספיק לי כדי להבין שמדובר בבית חם ופתוח עם אנשים שפיטום אורחים זה אצלם בדם. ואם זה לא מספיק אז גם שמה של המימונה של משפחת אדרי הולך קילומטרים לפניה, מה שאומר שיש סיכוי טוב למצוא שם את כל החבר'ה של עונת האח הגדול האחרונה. אם לחגוג עם אנשים שהרגע יצאו לחירות זאת לא הדרך הכי מושלמת לחגוג את המעבר מאוכל תפל לעולם של עוגות שכולו טוב, אז אני באמת לא יודעת מה כן. יאללה פאטוץ' הלכתי לסדר את הוודג' לקראת החג.
דרור לרמן רוצה לפטפט על מופלטה עם אשר וחני בן- חורין:
אם יש זוג שהייתי רוצה לעשות אצלו מימונה, הם אשר וחני בין חורין. מה שהכי כיף עם אשר הוא שאין אצלו מקום לפוליטקלי קורקט ואם יש לו משהו להגיד- הוא יגיד אותו ישר ולעניין. אתה יוכל להתלונן על המצב הבטחוני, יוקר המחייה, הגז, הפוליטיקאים, הישראלים, הבצורת ולהרגיש עם זה ממש בסדר. באופן כללי הוא נראה לי כמו מישהו שיודע לחגוג מימונה. וחני? היא תמיד רוצה לפנק. אישה חמודה שאין ספק שידיי הזהב שלה יפיקו מופלטות מדהימות. הבעיה היחידה שהיא דואגת יותר מידי לאמא שלה, חדווה, ומביאה אותה לכל מקום, אבל בזה כבר אשר יטפל.
בן בירון מקווה לחגיגה אשכנזית עם קרן מור:
המימונה היא חג סופר סקסי. כאילו, אם אתם ממש אשכנזים. האמת המרה היא שרק אנשים "מחוץ" לעדה יכולים לראות באירוע רווי הרעש והסוכרים חגיגת פולקלור אותנטית ושמחה. אנחנו, האנשים שנולדו לתוך זה יודעים שמדובר בהמון הייפ ומרציפן בלי כיסוי. ובדיוק בגלל זה, אל חגיגות המימונה, שלא אציין השנה, הייתי שמח להזמין את קרן מור – מישהי מפוכחת, ציניקנית כרונית ובעיקר מצחיקה בטירוף. אה, כן, כמובן שהיא 100% בת אשכנז. בעצם, כשאני חושב על הפעם האחרונה בה מור בילתה בחלל אחד מלא מרוקאים, בסרט המעולה, "שבעה", של האחים אלקבץ (רונית זצ"ל ושלומי שיבדל לחיים ארוכים), אני לא בטוח שזה כזה רעיון טוב. מור גילמה את אילנה, אלמנתו הטרייה של מוריס אוחיון, שזוכה לשבעה ימים מאוד צפופים עם המשפחה המורחבת. נו טוב, אם היא תבחר שלא להגיע אני אתנחם בעונה החדשה של "יום האם" שחוזרת ממש בקרוב.