כל מי שראה אתמול את התכנית "יצאת צדיק" עם חיים הכט לא יכול היה שלא להתרגש. תומר בסון, טכנאי מכונת כביסה מחדרה, בכה בדמעות דקות ארוכות אחרי שקיבל מהכט את הבשורה על כך שהוא יצא צדיק. שהתיקון שנתן עמד בכל הקריטריונים של אמינות, מקצוענות ומחיר. בסון, שסירב להירגע וגרם לעצירת הצילומים לכמה דקות, אולי היה יוצא דופן, אבל בוודאי שלא היה הראשון שבכה במעמד הזה. "רבים מהצדיקים מזילים דמעה", אומר לנו היום הכט, "במהלך הצילומים ואחריהם. זה אנשים שכל החיים חשבו את עצמם לפראיירים, ופתאום בא מישהו ואומר להם: 'זה בסדר, אנחנו מעריכים אתכם'. יש פה סביבה שפשוט גוררת אותך למחוזות הקומבינה. שאומרת: 'יאללה, כולם עושים את זה', ועל אנשים אמינים והגונים יש תמיד עננה של אדיוט. והחיזוק הפתאומי הזה שהם מקבלים מאיתנו, מראה להם שיש הצדקה לכך שהם הולכים בדרך הטובה והראויה".
בסון עצמו לא יכול לשכוח את הביקור של הכט וצוותו. "כל החיים עברו לי מול העיניים כשראיתי אותו", הוא מספר, "עבורי זה מובן מאילו לתת שירות טוב והוגן, וכל החיים חיכיתי שתהיה לי הכרה כזאת". בסון, שמשרת לקוחות מקיסריה ועד תל אביב, מספר שעבורו מדובר היה ברגע מרגש במיוחד משום שבשנה האחרונה עבר מספר טראומות כשאיבד את אימו שנפטרה, ועבר תאונת דרכים קשה. "התחלתי לרעוד בכל הגוף וקשה היה להרגיע אותי", הוא משחזר, "אחרי כל הקשיים שעברתי, לא האמנתי איזה דבר נפלא נפל עליי. שמישהו מעריך אותי ואת העסק שלי".
"זה חלק מתרבות הריאליטי והחצנת הרגשות", מנתח פרופסור יחיאל קלר, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "אני חושב גם שמדובר עבור אותם אנשים באיזשהוא כרטיס להצלחה כלכלית. הרי הם תולים את השלטים על הרכב שלהם, או כותבים באתר. וגם כמובן, יש את ההכרה ביכולות שלהם. כל אחד רוצה שיגידו לו כל הכבוד".
פרופסור שאול קמחי, ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי מוסיף: "דמעות במקרה כזה זו תגובה מקובלת לגמרי. אנשים שמקבלים פתאום הוקרה והכרה על מה שהם עושים, זהמאד מרגש אותם. הם עובדים את היום יום, לא בהכרח מרגישים שהם עושים משהו מיוחד, הכל אותו דבר, אין שום חיזוקים, ופתאום בא מישהו ומוקיר ומעריך וזה עושה משהו מאד חזק. עשו להם מבחן, בדבר העיקרי שהם עושים כל החיים, והם עברו אותו בהצלחה גדולה. ברור שתהיה התרגשות".
