אם הייתם פוגשים לפני עשר שנים ברחובות בנגקוק את קיטיפום ("טון") פוטובטים ומספרים לו שאת רוב השיזוף שלו אחרי 2010 הוא יתפוס בחופי תל אביב, הוא בטח היה מביט בכם בתדהמה כאילו שפכתם לו חלב קוקוס בקפה השחור. כן, הוא בכלל לא תכנן להגיע לפה, לא חשב שאי פעם יפגוש ישראלים מחוץ לגבולות תאילנד, אבל כמו רוב ההפתעות בחיים, גם בזו האהבה שיחקה תפקיד משמעותי.

טון, מי שטעם לראשונה את אוויר העולם לפני 29 שנים, נפגש לגמרי במקרה עם אלון, צעיר ישראלי שטייל בבירה האסיאתית, ומאז הכל היסטוריה של לבבות, פרפרים ורגשות: "בזמן שאלון טייל בתאילנד, נפגשנו, התאהבנו והחלטתי לבוא אחריו לישראל", הוא נזכר, "ממש לא תכננתי להגיע לכאן, ולא היה לי מושג קלוש על המדינה הקטנה הזו. אבל אתה יודע איך זה, החיים הובילו לכך שאני פה, כבר שש שנים."

אין תמונה
"עברתי את האודישן די בקלות"
"בתאילנד אין גבולות"

עם הגעתו לארץ, אחרי ההתאקלמות הזריזה, החליט טון להירשם לסוכנות שחקנים בתקווה להגשים חלום קטן שהחל להתגבש בו כאן בישראל: "בהתחלה הופעתי במספר פרסומות קטנות ולא מוכרות, אבל השינוי הגדול קרה כשהחליטו ללהק אותי לפרסומת של 'סלקום'. אחריה הגיעה גם הפניה להגיע לאודישן לקראת העונה הראשונה של 'פלפלים צהובים', אודישן אותו עברתי די בקלות."

יש לך ניסיון קודם, שיחקת בעבר בתאילנד?

"לא, האמת שלא. ההופעה בעונה הראשונה של 'פלפלים' הייתה ההתנסות הראשונה שלי למעט אותן פרסומות שגם הן היו בארץ. אחרי ההופעה ההיא הבנתי שזה החלום האמיתי שלי, להפוך לשחקן בישראל."

נו, ומה הבעיה?

"אני לא מדבר עברית (צוחק), החוסר בשפה לגמרי פוגע בי ולצערי אין לי זמן ללכת ללמוד באולפן. אני עובד כל היום."

העבודה עליה מדבר טון, תופתעו לשמוע, מתנהלת מאחורי דוכן סושי של אחת הסושיות הפופולאריות בהרצליה, למרות שהוא מתגורר כיום עם אלון בתל אביב: "אני מאוד אוהב את העיר בה אני חי. כולם כאן פתוחים ומאוד חברותיים", הוא אומר, "מחוץ לתל אביב, בעיקר בירושלים, כולם מסתכלים עלינו במבט מוזר כשאנחנו עוברים ברחוב שלובי ידיים."

ובתאילנד?

"בתאילנד לאף אחד לא אכפת מכלום. הכל הולך, מקובל ופתוח, אין שם גבולות."

אין תמונה
"המשפחה של אלון קיבלה אותי מדהים"
פגשת כבר את המשפחה של אלון?

"בטח, יש לנו קשר טוב והם מתייחסים אליי מדהים. הם כל הזמן מזמינים אותי אליהם, אבל אני לא הולך הרבה."

למה?

"אני לא מוצא את עצמי שם בגלל החוסר בשפה. הם נחמדים בטירוף, ואמא שלו תמיד מכינה לי את המנה האהובה עליי, דג חריף, אבל בגלל שאין לי עברית אני משתעמם די במהירות."

"יוסי מרשק הוא אדם מאוד חברותי"

בעונה הראשונה של הסדרה הופיע טון יחד עם חבריו התאילנדים ("הם גם חברים שלי במציאות, אני זה שביקש מהם להגיע ולהצטלם לסדרה") ויחד היוותה החבורה את האתנחתה הקומית כשהיו מפרשנים את המשברים של יניב ואיילת, והריבים של אבשי ויעלי. באותה עונה טון לא ממש בלט מעל שאר חבריו, ואת הפיצוי זכה לקבל בצילומי העונה השנייה, אז נחשפנו לנטיותיו המיניות, שבדיוק כמו בחיים, כך גם על המסך את ליבו הוא מעדיף שיחבק גבר: "הכל בזכות קרן מרגלית", הוא מעדכן ולא מפסיק להתרגש כשהוא מציין את שמה, "היא זו שנתנה לי את ההזדמנות הגדולה בעונה השנייה ובלעדיה זה לא היה קורה. היא התייחסה אלי מדהים, שיפרה את היכולות שלי וגרמה לכך שאקבל יותר זמן מסך."

חוץ מקרן, יש עוד מישהו מהצוות אליו נקשרת במיוחד?

"יוסיייייייי! (צועק בהתלהבות), יוסי מרשק הוא מאוד חברותי ותמיד שאל לשלומי ובירך אותי. האמת שאיתו היה מקרה ממש מצחיק לא מזמן כשעברתי ברחוב והוא עבר מולי. לא זיהיתי אותו, אבל הוא דווקא כן זיהה אותי ועצר כדי להגיד שלום. למרות שאני חושב שכזה הוא יוסי, חברותי לכולם."

ומה עם שאר השחקנים, אורי, עלמה, מיכאל?

"האמת שעם שאר הקאסט כמעט ולא דברתי, הכל היה מאוד ענייני. רוב הזמן הייתי עם החברים התאילנדים שלי, ואת רוב הקטעים צילמנו בנפרד מהשחקנים הישראלים, למעט הקטעים עם אורי פפר (לו התוודה על אהבתו בפרק האחרון), אז יצא לי לדבר איתו קצת."

נתקלת בעבר במקרים של אוטיזם בסביבתך הקרובה?

"בתאילנד זה אמנם שכיח מאוד, אבל אצל המשפחה והחברים שלי לא נתקלתי בזה מעולם, ואף פעם לא יצא לי לתקשר עם אוטיסטים. הנושא הזה הוא די חדש לי."

אין תמונה
סיפור אהבה חוצה גבולות
חולם לגור בשוויץ

את העתיד שלו רואה טון רחוק מהמדינה בה נולד, ולמרות שלא ביקר בה מאז שעזב, הוא שומר על קשר קרוב עם משפחתו דרך טלפונים ופייסבוק, ולמרות החלום שלהם לראות אותו חוזר לגור קרוב, לטון יש חדשות קצת פחות נעימות בשבילם: "אני לא רוצה לחיות בתאילנד, יש שם הרבה בעיות כרגע ואני מעדיף את המנטליות האירופאית וחולם לגור באירופה."

ומה עם אלון, תעברו יחד?

"אני הוא זה שחולם, אני לא יודע לגביו, אז כרגע זה תל אביב. הלוואי ויום אחד אעבור לגור בשוויץ, זה עוד חלום קטן שיש לי."

לפני סיום, מבקש טון למסור מסר קטן לגברים הישראלים: "מדובר באנשים מאוד חמים וסקסיים, אבל יש משהו קצת סנובי בגברים כאן, הם מסתובבים ברחוב כאילו 'אני חתיך ולא אכפת לי מאף אחד', אבל זה בסדר, אני אוהב אותם, בעיקר את אלון כן?"

פלפלים צהובים, פרק אחרון לעונה, חמישי, 22:20

> לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם, ישודר ביום רביעי הקרוב (2.4, 22:30), הסרט "זה האח שלי", המביא את סיפורם של אחים לילדים אוטיסטים. 

עוד בתכניות קשת: