מיכאל זפסוצקי (צילום: ורה ידידיה)
מיכאל זפוסצקי | צילום: ורה ידידיה
בעוד אנחנו מתפעלים בכל פרק מחדש מכישרון המשחק של מיכאל זפסוצקי, המגלם את עומרי המתוק מ"פלפלים צהובים", הוא עצמו, היום כבר בן 10 וחצי, לא ממהר לקבל החלטות לגבי העתיד. בעוד חודש הוא עתיד לעבור עם משפחתו – ההורים ארקדי, ולדה ואחותו הקטנה בת השבע, לסן פרנסיסקו לצורך רילוקיישן של אביו בעבודתו בתחום ההייטק.

שם, מעבר לים, לא יכירו אותו בתור השחקן הצעיר שגילם בדיוק כה רב את עומרי, ילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי שהוריו מנסים למצוא עבורו את המסגרת החינוכית המתאימה. למרות המעבר לעיר הכוכבים, מיכאל מסביר, שבזמן הקרוב אין לו שום כוונה להשתלט על הוליווד שבלוס אנג'לס הסמוכה לביתו העתידי: "אני רוצה להמשיך עם התחביב העיקרי שלי, הריקוד, ולהיות רקדן. עם המשחק קצת פחות, אבל אני לא יודע. אולי כן", אומר מיכאל קצת מהוסס ומספר על אהבתו לריקוד הלוקינג ופופינג השייכים לתחום הברייקדאנס שאף זכה באחד מהם לתואר "אלוף הארץ לשנת 2012". 

"בזמן הצילומים עשינו המון צחוקים"

העונה השנייה של הסדרה, במהלכה מתלבטים איילת (עלמה זק) ויניב (יוסי מרשק) אם להביא עוד ילד לעולם, עלתה לשידור בשבוע שעבר, אבל הצילומים לעונה הסתיימו כבר בשנה שעברה. הפעם, לאחר שצבר ניסיון, הצילומים לעונה השנייה הפכו קלים יותר עבורו: "בעונה הראשונה היה לי מוזר לראות את עצמי בטלוויזיה אבל עכשיו זה כבר יותר כיף. גם בצילומים עצמם היה כיף. כמעט בכל יום אחרי בית ספר, אמא או אחד מקרובי המשפחה שלי היה מגיע לאסוף אותי במונית, היינו עוצרים לאכול ואז הייתי מגיע לסט", הוא נזכר, "עלמה (זק), יוסי (מרשק) ואני צילמנו מלא יחד, ובזמן הצילומים עשינו הרבה דברים מצחיקים, וכל הזמן שיחקנו בכל מיני משחקים ביחד".

הם הפכו עם הזמן לסוג של הורים בשבילך? 

"לא. הם לא מתייחסים אליי כאילו אני הבן שלהם אלא כחבר שלהם לכל דבר."

אהבתו של עומרי, הדמות בסדרה, למוזיקה לא זרה גם למיכאל: "קרן חיפשה שחקן שיש לו באמת תשוקה למשהו ספציפי, והריקוד פחות התאים", מספרת ולדה אימו של מיכאל, "לעומת זאת, האהבה של מיכאל למוזיקה דווקא כן התאימה. מיכאל באמת מסתובב הרבה עם אוזניות ושומע מוזיקה, גם על הסט הוא הם היו שומעים מוזיקה וצופים בקליפים".

עלמה זק, יוסי מרשק, מיכאל זפסוצקי, נעה פרידמן (צילום: פלפלים צהובים, קשת 12)
"עלמה ויוסי הם כמו חברים שלי" | צילום: פלפלים צהובים, קשת 12
אמו של מיכאל לעיתים מתקשה להבין איך בנה מצליח לבצע את המעבר החד מצחוקים עם חבריו לסט, לסצנות קורעות לב וקשות לעיכול, אבל מבחינת מיכאל, הסיטואציה הרבה יותר פשוטה: "לא כל כך שמתי לב לשינוי הגדול. אחרי שהיינו משחקים הייתי הולך לשטוף פנים. הסצנות לא היו לי קשות", הוא מספר, "חוץ מסצנה אחת בה אני צריך ללכת לבית הספר אבל רוצה לשים משהו בטלוויזיה ויוסי לא נותן לי, אז אנחנו מתחילים לריב מכות. אני הייתי אמור להיות במין התקף כזה וקרן אמרה לי כאילו להרביץ לו ולתת לו בעיטות. זה היה קשה".

"מכנים אותי בשמות גנאי כמו 'פלפל צהוב', אבל זה לא מפריע לי"

בנוסף לחיים על הסט, מיכאל כבר התרגל גם לתגובות ברחוב ובבית הספר: "המורים והחברים שלי אומרים שאני משחק יפה, וגם אנשים ברחוב לפעמים אומרים לי דברים ומבקשים ממני להצטלם איתם", הוא מספר, ולא נשמע מרוצה כל כך להצטופף עם מעריצים לתמונה באמצע הרחוב אבל כן מרוצה מהתגובות של חבריו: "החברים רואים את הסדרה וכל הזמן מנסים לגלות דרכי מה עתיד להתרחש בעונה השנייה, כמובן שאני לא מגלה להם".

בעוד רוב הקהל מחמיא לזפסוצקי על כישרון המשחק יוצא הדופן, יש גם אנשים ובעיקר ילדים שמתקשים להבין שמשחק הוא רק משחק, ונראה שמיכאל לעיתים לא יודע איך להגיב: "הילדים בכיתה ו' לפעמים מציקים לי וקוראים לי בכל מיני שמות גנאי, כמו 'פלפל צהוב' אבל אני לא מתייחס לזה בכלל", הוא מספר. "גם ברחוב יש אנשים שחושבים שהוא לא משחק אלא שהוא ילד אוטיסט באמת, וזה אחד הדברים שלא פשוטים לו כי הוא ממש נחשף לאופן שבו מתייחסים בחברה לאוטיסטים. הוא פתאום הבין איך הילד שהיה איתו פעם וסבל מבעיות תקשורת הרגיש", מסבירה ולדה.

הקאסט בעבודה (צילום: רועי ברקוביץ)
צילומי העונה השנייה | צילום: רועי ברקוביץ
את העונה הראשונה של "פלפלים צהובים" החל זפסוצקי לצלם עוד הרבה לפני שידע מה זה אוטיזם: "זאת הייתה מקריות מוחלטת. בעבר עבדתי כתחקירנית ועוזרת במאי בחברת ההפקות יולי אוגוסט, החברה שמפיקה את הסדרה. אבל מאז כבר עשיתי הסבה מקצועית", מספרת האם, "בתקופת הליהוק, קרן (מרגלית) עשתה אודישנים וחיפשה שחקן שיגלם את הילד בסדרה. אחרי שנה, או שנה וחצי של אודישנים נשארו רק כמה שבועות לצילומים והיא כבר הייתה מיואשת. איילון (רצ'קובסקי) המפיק הציע לה לפנות אליי ולבקש את רשימות האודישנים שעשינו בעבר לילדים, אבל עזבתי את התחום ולא שמרתי אותן, ואז הם נזכרו שמיכאל היה עושה להם הופעות לפעמים בעבודה והציעו שיגיע לאודישן. לא כל כך  אהבתי את הרעיון כי עבדתי בעבר בתחום, וידעתי שזאת עבודה קשה לילדים, אבל נתתי לו להחליט. הוא רצה ללכת לאודישן, ולבסוף נבחר".

בצירוף מקרים נוסף החלה ולדה באותה תקופה לטפל בפסיכודרמה בילדים ובבני נוער, וביניהם גם בילדים אוטיסטים: "בגיל שש-שבע לקחתי אותו פעם אחת לעבודה כדי שיבין מה זה אומר. הוא ישב בצד, הסתכל על הילדים שטיפלתי בהם והיה ממש המום. זה היה לא פשוט עבורו ואני זוכרת שהוא יצא ואמר לי שני דברים: 'שמתי לב שכשהם מסתכלים על אנשים, הם לא באמת מסתכלים, אלא הם כאילו מביטים פנימה לתוך האדם' ו'כשהם הולכים אז הגוף שלהם רפוי, ואני רקדן אז אני צריך כל הזמן לחשוב ללכת ככה ולא זקוף", היא נזכרת, "מעבר לזה גם הראיתי לו כל מני סרטים וקטעים של טיפולים שעושים לילדים אבל המשחק אצלו הוא משהו מאוד טבעי אז לא רציתי להעמיס עליו יותר מדי דוגמאות".

"אם תצולם עונה שלישית, אני בטוח אחזור"

השבוע, נפגש מיכאל, יחד עם שאר חבריו לסדרה, עם חברי הקהילה הרוסית בישראל באירוע מיוחד שנערך בשגרירות רוסיה ואותו הנחתה סבתו. 200 אורחים כיבדו בנוכחותם את האירוע בו השתתפו חוץ ממיכאל עצמו גם עלמה זק, יוסי מרשק, וקרן מרגלית. הקהל, שהתעניין מדוע הסדרה אינה משודרת בערוץ הרוסי עם תרגום, ניצל את המעמד כדי לאחל למיכאל דרך צלחה בדרכו החדשה.

כוכבי פלפלים צהובים בשגרירות הרוסית (צילום: ורה ידידיה)
המפגש בשגרירות הרוסית | צילום: ורה ידידיה
אבל רגע לפני המעבר לאמריקה, מיכאל מספר שבשנה האחרונה הוא עשה הפסקה מתחום המשחק ובימים אלה הוא כבר מתכונן ליעד הבא – ההתאקלמות מעבר לים והחיפוש אחר בית הספר שיאפשר לו להמשיך לרקוד ולשחק: "אני חושב שיהיה לי קצת קשה שם בגלל השפה ובגלל שאצטרך למצוא חברים חדשים אבל אני לומד עכשיו אנגלית עם מורה פרטית", הוא מספר, "אני רוצה לנסוע כי בסרטים ובקליפים ארה"ב נראית מקום יפה מאוד וזה ששם לא מכירים אותי זה טוב. למרות שאם יחליטו לצלם עונה שלישית לסדרה אני בטוח אחזור". 

פלפלים צהובים, חמישי, 22:00