הנה כותרת שלא ראיתם השבוע בשום מקום: "מארק איווניר, אחד מהשחקנים הישראלים הכי מצליחים בהוליווד, הגיע לביקור של שבועיים בארץ". קצת מוזר, בכל זאת, מדובר באחד האנשים הכי עסוקים שלנו מעבר לים. אם גם אתם קצת לא מחוברים, אלה הם תקצירי הפרקים האחרונים שלו: הוא השתתף בשלושה סרטים של שפילברג, ב"שומר המדינה" של רוברט דה נירו, בסדרות כמו "הומלנד", "רופא להשכיר", "24", "מונק" ולאחרונה אף לוהק לתפקיד כפול בסדרה חדשה של HBO. וזה לא הכל כמובן, יש עוד לא מעט ברזומה שלו. התעלמות כזאת לא הייתה קורית לנועה תשבי למשל. אם נפל עץ ביער ואף אחד לא ראה, האם הוא באמת נפל? במקרה שלנו ממש כן.
"הגעתי לשבועיים של חופשה משפחתית", מספר איווניר על ביקור המולדת שלו. "בדיוק יצאתי מתקופה עמוסה אחת ובקרוב אני מתחיל תקופה עמוסה אחרת, אז ניצלנו את ההזדמנות לטייל קצת באירופה ואז נחזור ללוס אנג'לס. אנחנו משפחה מטיילת".
המשפחה המטיילת כוללת את אבא מארק, אשתו מאיה ושתי בנותיהם המתבגרות. המסעות הללו ברחבי העולם, זה דבר שבשיגרה אצלם, בעיקר בגלל אופי העבודה של מארק, בו הוא צריך לרוץ מסט צילום אחד לאחר. "יש יתרונות וחסרונות בלהיות שחקן שמסתובב בעולם", הוא מודה. "הטיולים זה אחד הייתרונות שבדבר, ואת החיסרון אתה יכול להבין לבד, זה שאתה רוצה לפעמים פשוט להגיע הביתה. גם לבנות זה יכול להיות קצת קשה".
ואיך החופשה בארץ עד עכשיו?
"לא קלה. החום הוא בלתי נסבל וקשה להסתובב ביום יום. הבעיה היא שיש הרבה אנשים שאתה רוצה לראות וקשה לשלב כל כך הרבה מפגשים. מדובר פה בעבודה לוגיסטית. אנחנו פשוט החלטנו כל המשפחה לקום מאוחר וללכת לישון מאוחר. אבל למרות הכל יש תחושה נעימה של בית".
אתם תחזרו לארץ יום אחד?
"זו שאלה שמתמודדים איתה כל הזמן ואין לי תשובה ברורה על זה. זה תמיד משהו שנמצא ברקע. המשפחה, החברים והזהות נמצאים כאן. מצד שני יש את הזהות של לוס אנג'לס, הבנות שלי גדלו שם, עיקר העבודה נמצאת שם, אז קשה לדעת. אבל אם תשאל אותי מה אני הכי, או איך אני מגדיר את עצמי ביום יום, אז זה לגמרי ישראלי".
ובינתיים, החיים בארה"ב הם חלום?
"לא, הם מציאות. אני מאוד אוהב את המציאות הזו. יש משהו בלוס אנג'לס שהוא רגוע. בניגוד לניו-יורק למשל שבה אתה מרגיש שאתה כל הזמן מפספס משהו, בלוס אנג'לס אתה לא מרגיש במירוץ".
בתור שחקן ישראלי בחו"ל אתה לא חייב להיות במירוץ הזה?
"יש ביטוי באנגלית שנקרא 'שמוז', שאלה אנשים שכל הזמן הולכים להקרנות ומסיבות ורודפים אחרי אירועים. זה לא אני. אני לא אוהב לצאת יותר מדי מהבית ולהסתובב באירועים. למזלי אני חושב שהעבודה שלי עושה את העבודה. מה גם שאני משחק הרבה באירופה ויש לי פרנסה מהמון מקומות, אז דווקא בלוס אנג'לס אני מרשה לעצמי לעצור ולהרגיש בבית".
יש לך הרגשה שאתה עוד צריך לכבוש משהו בחו"ל לפני שאתה חוזר?
"אני חייב להגיד שלא. לתחושתי עשיתי דברים שלא חשבתי שאעשה אף פעם. לעבוד עם רוברט דה נירו, לשחק בשלושה סרטים של סטיבן שפילברג וכו'. הכי חשוב לי זה החיים כמכלול ולאו דווקא התפקיד הבא. האיזון בין משפחה זה מה שעומד לנגד עיניי ופה אני עושה עבודה טובה לדעתי".
ולא מדגדג בך להיות קצת גל גדות?
"אני לא מרגיש צורך להיות יותר בקונצנזוס ממה שאני עכשיו. תראה, גל גדות עושה משהו שהוא לא ייאמן. היחיד שעשה משהו בסדר גודל כזה הוא חיים טופול. אף אחד לא הגיע עדיין לרמה כזאת של שיא בתעשייה. זה מדהים, אבל מבחינתי טוב לי במקום שאני נמצא בו. במה שגל עושה יש גם משהו מאוד מלחיץ, היא מחזיקה על הכתפיים שלה סרט שעלה מאות מילונים. מהצד זה נראה שהיא מצליחה להתמודד עם זה כמו שצריך. לא סתם היא אהודה כל כך".
ולא תעשה משהו כזה אם יציעו לך?
"בטח שאעשה".
מה הפנטזיה?
"אם אני חייב להגיד משהו, אז הייתי שמח לקבל תפקיד ב'משחקי הכס'. זו סדרה שאני מאוד אוהב, וזה יהיה לי מאוד כיף לשחק בה. וואלה, אם ייתנו לי תפקיד עם בשר, זה יהיה מדהים".
"הפסקתי לראות את בית הקלפים כי זה היה קודר מדי"
למרות כל ההצהרות של איווניר על כך שהוא שלם במקומו, מדי פעם פתאום יוצא לו איזה משפט שמסגיר את העובדה שגם הוא, כמו כל שחקן כנראה, אוהב לקבל את אהבת הקהל וההערכה שלו. בארץ, למרות שלא זכה לקבל את החיבוק האוהב של הישראלים כמו רבים לפניו שהיגרו אל מעבר לים, התפקיד שלו כצביקה, הסוכן העוקצני של נועה הולנדר ב"להיות איתה" שמסיימת עונה ביום שלישי הקרוב, הקנה לו מעמד מקומי ששום סרט אחר לא הצליח לעשות לפני.
"בגלל להיות איתה כולם פתאום מכירים אותך", הוא אומר בשמחה. "כולם עושים איתך סלפי. לבנות שלי לקח איזה יום להבין שאני לא מכיר את כולם באמת. אני מודה שזה כיף, בטח שזה כיף. מה שמדהים זה שבאופן די גורף אנשים אומרים דברים נעימים. הנה, בדיוק אני יושב בבית קפה ושני חבר'ה עושים לי 'היי'".
היית מודע לכל הטירוף שיש סביב הסדרה בארץ?
"תשמע, בארה"ב אני לא כל כך מצליח לעקוב בגלל עניינים טכניים. את פרק תשע למשל עדיין לא ראיתי, אבל אני יודע שהסדרה אהובה. זו סדרה נורא כיפית. אפילו חברים שלי, הכי רציניים מהתעשייה, כולם התוודו בפניי שהם צופים בה. אני חייב להגיד שבשנה האחרונה כל הסדרות שאני רואה הן קודרות ואפלות. השנה הפסקתי לראות את "בית הקלפים" כי זה היה יותר מדי קודר ודומה למציאות. פה יש משהו אחר, נינוח".
אתה יודע שגם התפקידים שאתה גילמת עד עכשיו הם קודרים ואפלים
"בהחלט. זה חלק מהכיף שלי לעשות משהו קומי. העובדה שאני יכול לא לקחת את עצמי ברצינות זה מאוד מרענן. זו גם הסיבה שהסדרה מאוד אהובה".
ולא מוזר לך לשחק מישהו שכולם דורכים עליו בעונה הזאת. בדרך כלל אתה משחק את הקשוח
"אין ספק שבעונה הזאת כולם חובטים בצביקה. כמעט כל סצנה שאני רואה אני אומר לעצמי ש'לא יכול להיות שהגעתי כל כך נמוך' ואז אתה רואה את הסצנה הבאה ואומר 'וואלה כנראה שיש', אבל זה כיף. בעונה הראשונה עוד היה לו פאסון והעונה הזאת אין לו קרקעית".
אז איך מתכוננים לדמות אחרת ממה שאתה רגיל, ועוד הומוסקסואלית
"בפרקטיקה לא מתכוננים. לסצנות הנשיקה עם דן מור למשל לא התכוננתי. זה פשוט קורה. אבל הכנה פסיכולוגית לדמות הייתה לא מעט. עוד לפני העונה הראשונה התחלתי לעבוד מאוד קשה כדי להתכונן אליה. זו אולי ההכנה הכי קשה שעשיתי לדמות כלשהי. למרות שהסדרה היא קלילה וכיפית, זה תפקיד שהוא די מורכב. הוא גם קומי ויש בו גם אלמנטים דרמטיים. רציתי שצביקה לא יהיה קריקטורה, או דמות מוקצנת מדי. בהתחלה היה לי קשה ולא ידעתי לאן ללכת כדי להכין את עצמי ובסוף נפגשתי עם זוג חברים הומואים שלנו וממש ניסיתי להבין איתם מה זה אומר להיות הומו. בסוף אחרי הדיבור איתם לקחתי את צביקה כמישהו שהתחתן עם העבודה שלו. הוא הרי נשוי לעבודה שלו – נועה. כזה שמגדל את הכלבים שלו וזה כל מה שמעסיק אותו".
איך ההשוואה של סט בישראל לעומת אמריקה. אנחנו ממש מאחור?
"זה אחרת לגמרי. בארץ הכל הרבה יותר לא רישמי. יש הרבה יותר סחבקייה. הטוויסט שלנו בארץ זה שהכל מאוד נגיש ואומרים לך הכל בפנים. היו פעמים שאפילו המאפרות העבירו ביקורת על המשחק שלי. אבל יש בזה משהו מאוד מרענן ואני מקבל את זה באהבה".
על הסט של להיות איתה הייתה שכונה מיוחדת?
"זו סדרה שהכל בה מרגיש טוב וזה מקרין לכל כיוון, כולל גם על הסט ובמערכות היחסים בין אנשים. הנה, בדיוק עכשיו אני אמור לפגוש את אביב אלוש לקפה. אני באמת לא יודע למה הוא מאחר. אני אגער בו אחרי זה".
"בעוד 10 שנים אני רוצה להיות באותו המקום"
בימים אלה, מוקרן בקולנוע הסרט הגרמני "להתראות גרמניה" בו משחק איווניר. עלילת הסרט מתרחשת בשנת 1946, אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, כשחבורת יהודים, ניצולים מהמלחמה, מעבירים את הזמן במחנות העקורים שהקימו האמריקאים, בדבר שהם יודעים לעשות הכי טוב - מכירת טקסטיל.
"הסרט נוגע בתקופה קשה ומצליח לעשות את זה בצורה הומריסטית וקלילה", אומר איווניר. "אולי לא תמיד, אבל בחלק גדול ממנו. הדבר היחיד שמזכיר לי את הגישה הזו לסרט היה ב'החיים יפים' של בניני. החוויה, גם של הדמות וגם של הסרט, היו מדהימים בעיניי".
ומאיפה השליטה שלך בשפה הגרמנית?
"יש לי גרמנית מהבית. גדלתי בבית שהיה שייך טריטוריאלית בעבר לאוסטרו-הונגריה, ואז סופח לרומניה ולאחר מכן לבריה"מ. זה היה בחבל ארץ שכולם דיברו חמש שפות חופשי בגלל כל ההחלפות האלו. כשאני גדלתי, אז ידעתי רוסית יידיש וגם גרמנית. עד גיל 3 דיברתי שוטף וזה כנראה מספיק כדי שאצליח לפתח קריירת משחק גם בגרמניה".
קשה לשחק בשפה הזאת?
"לא במיוחד. הקושי הוא בללמוד טקסט, אבל זה בכל שפה. אני כבר די מיומן בלשחק שפה שאתה לא שולט בה ב-100 אחוז. זה אפילו קצת משחרר".
ואיך היה החיבור שלך לסרט? זו לא פעם ראשונה שאתה משתתף בסרט שעוסק בתקופה הזו
"היה לי חיבור אישי מאוד. ההורים שלי אמנם לא היו במחנות, אבל הם עברו את מלחמת העולם השנייה ויצאו ממנה חבוטים. לאורך כל הזמן הייתה לי הרגשה שאני משחק את אבא שלי, וכדי להיכנס לדמות ביקשתי מהבמאי לקבל פאה כדי שאראה ממש כמוהו. זה דבר שמאוד הקרין על התפקיד שלי בסרט וגרם לי להתחבר אליו בצורה הרבה יותר טובה. ממש הייתי אבא שלי".
ומה אתה מתכנן בהמשך?
"יש לי לא מעט פרוייקטים שאמורים לצאת בחודשים הקרובים. סדרה קומית של HBO שאני משחק בה תפקיד כפול של תאומים ואני מניח שהיא תצא בערך בסתיו. יש גם תפקיד בסדרה "טראנספרנט". באמצע אוגוסט אני נוסע לצלם סרט עם גידי רף שמספר את סיפור העלאת האתיופים לארץ. האמת שזה מרגש, כי לי ולגידי יש היסטוריה ארוכה אחורה. הוא הסיבה האמיתית שקיבלתי את התפקיד של "הומלנד". חוץ מזה יש לי עוד שלושה פרוייקטים שאני לא יכול לדבר עליהם עדיין".
אתה יודע להגיד איפה תהיה עוד 10 שנים מהיום?
"אני מאוד מקווה שבאותה הסיטואציה. עדיין בארצות הברית, עדיין עובד בלי סוף, עדיין מקבל פירגון מהתעשייה והקהל. אבל מעל הכל, זה שהמשפחה שלי תהיה בריאה. מה צריך יותר?"
פרק הסיום של "להיות איתה" ישודר ביום שלישי ה-11.7 אחרי "רק רוצים לרקוד"