כבר בדקות הראשונות של השיחה, השחקן המוערך זהר שטראוס, מבהיר כי ליבו עם החטופים שנעקרו מחייהם בשבעה באוקטובר - ומוחזקים ברצועת עזה כבר 136 ימים. הוא מקפיד לעשות זאת בכל סיטואציה כזו או אחרת, גם להקרנת הבכורה של "חולי אהבה" שנערכה בשבוע שעבר בבית החולים איכילוב - הוא הגיע עם חולצה שהבהירה: "תחזירו אותם הביתה, עכשיו".
למעשה, שטראוס שמככב בסדרת הדרמה המדוברת שתעלה הערב (ב') למסך בקשת 12, מביט על המציאות המורכבת אליה התעוררו אזרחי מדינת ישראל - דרך עיניה של בתו הבכורה המשרתת ביחידת לוט"ר. "חווינו הרבה מהמלחמה דרכה", הוא מספר בריאיון ל-mako, "בימים הראשונים זה היה פשוט סיוט; להבין עם מה היא וחברים שלה צריכים להתמודד. היחידה נלחמה בקיבוצים, אספה את המתים ואחרי זה גם כמובן נכנסו לעזה".
כששטראוס מדבר על כך, כמו רבים מאזרחי המדינה - העיניים שלו מספרות הכל. המילים נמצאות שם כדי לפרט את התחושות על האבדות הרבות, על המשפחות שחייהן השתנה ברגע אחד. "ילדים בני 19-20 פתאום מוצאים את עצמם באמצע מלחמה. לדעתי הבת שלי הייתה בחמש לוויות בשבוע וחצי הראשון. היו הרבה מאוד הרוגים מבית הספר שלה, 'בליך', הרבה מכרים וכמובן מלוט"ר. זמנים עזים של החיים, זה לא פשוט", הוא אומר.
מדובר בתקופה מטלטלת - במהלכה אנו צריכים להתמודד כמעט מדי יום עם בשורות ותרחישים בלתי ניתנים לעיכול. שטראוס, זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר נמצא בקדמת הבמה כבר שנים רבות. הוא גילם אינספור תפקידים, שונים זה מזה, נכנס לנעליהן של פרסונות מנוגדות לעיתים - ורכש ידע על נפש האדם. את הידע הוא העביר במשך כ-15 שנה לתלמידיו ובימים אלו הוא מתעל אותו לטובת התמודדות עם המצב הקיים - ועזרה לאחר.
שטראוס פיתח בשנים האחרונות את שיטת "אמנדה" - איתה תחילה ליווה עובדים במגזר העסקי. "בגלל שאני שחקן חוקר, שחקן אופי, יש לי הבנה בטבע האדם", הוא אומר, "המקצוע שלי הוא להבין אנשים, גם את האנשים שעובדים מולי, את עצמי ואת הדמויות שאני רוצה לעשות ולייצג. פיתחתי שיטה לעמידה מול קהל, תקשורת אפקטיבית, אפשר להגיד שיטה להשפעה על אנשים".
"השיטה נשענת על הידע שלי כשחקן וכמורה למשחק - והבאתי את זה לעולם העסקי, לימדתי אנשי עסקים ומנהלים איך להוביל עובדים ואיך לתקשר בצורה טובה יותר, לעשות פרזנטציות טובות יותר, להופיע טוב יותר בסביבת העבודה", הוא ממשיך ומתאר את הנקודה במהלכה הדבר קיבל טוויסט נוסף: "פתאום ראיתי שאני יכול להשתמש בפרמוט הזה שעשיתי בשביל אחרים - על החיים הפרטיים שלי. במלחמה הזמינו אותי לכל מיני אירועים שהיו למפונים, בני נוער, הייתי אמור לדבר על 'שטיסל', אבל אתה פוגש אנשים שפונו מבתיהם ומצאתי את עצמי מדבר על חרדה, דיכאון ומחשבות טורדניות. בדיאלוג הכי אותנטי ניסיתי והצלחתי לתת כלים לדברים האלה, כלים קטנים ועדינים של מפגשים קצרים".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
שטראוס מספר מה המלחמה גרמה לו להבין. "נהייתי שחקן ולמדתי על נפש האדם, הרגשתי שאני יכול ללמד אחרים, עסקתי בזה הרבה שנים. כשהייתי מספיק בשל פיתחתי שיטה והעברתי את הידע שלי. הבנתי שהשיטה יכולה לסייע גם לאנשים פרטיים, היא לא רק הרצאה וסדנה. פתאום במלחמה הביאו אותי לדבר בתור שחקן וכשפגשתי את האנשים, יכולתי לתת כלים שעזרו להם להתמודד עם הדיכאון והמחשבות השליליות".
שחקן טוב צריך את היכולת לפרק את הדמות וביטחון עצמי לעלות על במה ולשחק בסט מול אנשים, זו סיטואציה לא קלה.
"היא מאוד קשה אפילו, יש לי ביטחון עצמי אבל כבן אדם רגשי מאוד שחווה דברים בצורה חזקה - אז אני חווה דאגות וחרדה, לעלות על במה או ללכת ליום צילום זה לא צ'יפס בשבילי. זה דבר קשה, דבר שצריך להיערך בשבילו - אז כל מה שפיתחתי זה בדיאלוג, בלמידה משותפת, תמיד בצניעות - הכל בשיתוף פעולה עם אחרים והתפתחות נון סטופ".
כאמור, במהלך הדרך שטראוס גילם אינספור תפקידים שונים. מצד אחד הוא היה גילם ראש משפחת פשע, מצד שני דמות בסדרת הדרמה "שטיסל" או לחלופין עורך דין חריף, וכן, אפילו סטלן. כפי שהוא מעיד, הוא שחקן אופי והוא חוקר את הדמות שלנעליה הוא נכנס. הערב (אחרי החדשות, קשת 12) הוא יככב על המסך עם עלייתה של הדרמה הרומנטית המדוברת של החורף - "חולי אהבה" ויגלם את אמיר, הגרוש של ד"ר עמליה לוי (איילת זורר).
שטראוס, ישחק לצידם של זורר שנחתה היישר מהוליווד, עמוס תמם, נלי תגר, רינה מצליח, דנה סמו ושרה פון שוורצה בין היתר. "זה כמו משפחה מהבחינה שזה קבוצתי ואנחנו תלויים אחד בשנייה מאוד", הוא אומר, "הייתה אווירה של שיתוף פעולה, של הבנה הדדית ואהבה. אבל זו גם סיטואציה צפופה, מלאה בקונפליקטים - באנשים שנמצאים בסיטואציה וצריכים לתפקד ברגע האמת, עם כל הצבעים של זה. משחק זה מקצוע מאוד עדין - כל תקופה קצרה אתה בעצם נפלט לכדור הארץ עוד הפעם וצריך לחפש. זה חלק מהמקצוע, אי אפשר לנתק את זה".
"יש תנודות בחיים של שחקן, יש חודשים שאתה עסוק מאוד ויש חודשים שאתה פנוי מאוד", הוא ממשיך, "יש שנים טובות ויש שנים שאתה איכשהו מגרד אותן ומתגלגל. אני עוד השתשכתי בתוכניות ריאליטי, הלכתי על 'פול מונטי' (עד הסוף). יש לי תואר במשפטים, היד עוד נטויה למתוח את הקווים גם ימינה וגם שמאלה, אני אוהב את זה, זה חלק מהאישיות שלי, זה גם חלק מהחתירה שלי לחוויות חדשות ומימוש עצמי".
זה לא מפחיד?
"זה מאוד מפחיד, אבל בשבילי הכי מפחיד זה להגיע לגיל 100 ולדעת שלא ניסיתי את מה שהתחשק לי לנסות. שלא באתי לידי ביטוי, שלא ממשתי את עצמי - אז אני מעדיף לעשות טעויות שקשורות בעשייה, להתרסק ולשפשף את הברכיים מאשר להיזהר מזה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בשנים האחרונות, שטראוס נכנס לתהליך של הבנה מחדש - של מי הוא ומה הוא רוצה להיות. "עברתי משבר ובניתי את הדמות שנקראת 'זהר שטראוס' שהייתה בעבר ערב רב של דברים, ממוצע של כל העשייה שלי. הבנתי שחשוב מאוד שאגדיר את זה בלי שום קשר לשום דבר, בלי שום קשר לעשייה ולהצלחה בה", הוא אומר.
מצאת את ההגדרה של מי זה זהר שטראוס?
"אני מוצא, אני מחפש - זה תהליך".
דבריו של שטראוס מחדדים את העמדה בה הוא דוגל, הוא מתמסר לחיים ולאתגרים שהם מביאים איתם. הוא למד מכל דמות שגילם - וגם למד כיצד לעשות את ההפרדה בינה לבין החיים. "כשהייתי יותר צעיר הלכתי לאיבוד בתוך הדמויות האלה באיזשהו מקום. היה לי את הקו שמפריד בין חדר החזרות או הסט אבל עשיתי עוד איזה קידוד כשנכסתי הביתה עם הקודן של הדלת - היה לי מעין מנהג. כי בסוף כשאתה מגלם מאפיונר ואתה רגיל שכל חולון עושה מה שאתה רוצה - אז יכול להיות שאתה תגיב טיפה יותר מדי מהר. זה השפיע עליי, מצאתי בעצמי את האגרסיביות הזאת כדי לשחק את הדמויות האלה, את המסוכנות הזאת - להתפוצץ מהר".
שטראוס מצא את הדרך להפריד בין הדמות לבין עצמו - אבל לצד זאת הוא עדיין מנסה להבין אותן מתוך האישיות שלו. "מחטטים טוב-טוב בעולם הפנימי כדי למצוא איזשהו קצה חוט", הוא מסביר על ההכנה שעשה לקראת דמותו של אמיר ב"חולי אהבה", "היה לי אתגר לעשות אותו, הייתי צריך להילחם עליו עם עצמי, לעשות עבודה כדי שאוכל להבין אותו, בסוף הבנתי שיש שקט בעוצמה, אני תמיד חושב שאחת המתנות שלי ואחד הדברים שאני צריך להתמודד איתם זה המיידיות שלי, היכולת שלי להיות נאמן לרגש שמתחולל בי ולתת לו ביטוי".
באותה נשימה, שטראוס מדבר על התמרון שבו אנחנו חיים - החזרה לשגרה לצד המלחמה. "זאת בעצם מלחמה על השגרה שלנו, על החיים שלנו", הוא אומר, "על האור והתקווה שלנו, אם נפסיד במקום הזה - אז זו תהיה מתנה גדולה מאוד לצד השני. זה הדבר היחיד שמצדיק את זה, להמשיך ולצרוך תרבות, לחיות חיים שיש בהם משמעות".