מאז ומתמיד המוזיקה נמצאת בראש מעייניו של אסף אמדורסקי. זה לא מפתיע כל כך בהתחשב בבית שבו גדל, ובכל זאת, בשבילו המוזיקה היא לא רק קריירה - היא הכל. במהלך השנים הוא התנסה בכל דבר שיש בו צליל, החל מנגינה על כמעט כל כלי אפשרי, כתיבה והלחנה ועד יצירה בסגנונות שונים ומגוונים. אמדורסקי הוא חלק מהדנ"א של המוזיקה הישראלית כיוצר, אבל כפי שהזכיר לנו בשיחה שערכנו על סט "הכוכב הבא לאירוויזיון" - הוא גם מאזין מיומן ביותר.
זו הסיבה שלתפקיד שלו בפאנל השופטים הוא ניגש כשלראשו שני כובעים - האחד, של איש היצירה, זה שעבד עם האומנים הכי גדולים, והשני של צרכן המוזיקה, זה שמקשיב כבר עשורים לז'אנרים שונים ושוחה בים הסגנונות. אולי זאת הסיבה שהוא נתפס כשופט הכי קשוח בשולחן, זה שלא מעביר כל זמר, שכל מתמודד מחכה לשמוע את הביקורת שלו ומתפלל לקבל ממנו כחול.
כשהאירוויזיון ממש מעבר לפינה, אמדורסקי מחפש הרבה יותר מזמר מוכשר - הוא מחפש את החבילה השלמה, את המתמודדת או המתמודד עם הכריזמה והייחודיות, זה שיעמוד על הבמה ויצליח ברגע אחד להפנט את אירופה, להשאיר חותם - ולהביא לנו גאווה לאומית עצומה. אחרי הקילומטרז' שלו בשולחן השופטים ובמוזיקה בכלל, אנחנו לגמרי סומכים עליו שהוא יודע על מה הוא מדבר.
רגע לפני שהתחרות האמיתית מתחילה (הערב, רביעי, אחרי החדשות, ערוץ 12) ו-14 הזמרים המוכשרים ביותר, אלה שנכנסו לנבחרת, חוזרים לבמה ונותנים את הכל כדי להוכיח שהם הבחירה הנכונה לקראת אירוויזיון 2024, ישבנו לשיחה עם השופט אמדורסקי ודיברנו על התחרות הקשוחה, על מה שעובר עליו בתקופה האחרונה ולמה את רוב זמנו הוא מעביר בכלל באוטו?
מה שלומך בימים האחרונים?
"אני עסוק בעיקר בלפגוש אנשים. מה-9 באוקטובר לא יכולתי להישאר בבית כבר. אני נמצא באוטו באופן כמעט בלעדי ומבקר מפונים בכל רחבי הארץ. אני נמצא עם חיילי מילואים בשטחי כינוס, מופיע בפני צוותי מטפלים, תומכי לחימה, שירותי הצלה, לאחרונה גם התחלתי להגיע לבתי חולים ולהופיע בפני פצועים. כל מפגש כזה ממלא אותי בהרבה מאוד השראה, כוח ותקווה. דווקא האנשים האלה ברגעים הכי קשים שלהם, מגלים כל כך הרבה עוצמה ואי אפשר שלא להידבק בזה. כמובן שאני נמצא הרבה בתוך העצב אבל אני חושב שכשאני נמצא יחד עם אנשים שחווים כאב, אני לוקח מהם קצת משקל ומעמיס אותו על הכתפיים שלי. זאת הרגשה טובה מאוד להיות חלק מאורגניזם כזה יותר גדול שנקרא עם וקהילה. זה מקל עלי מאוד להיות חלק מהדבר הזה ואם אני מצליח להקל קצת על אחרים, אז בכלל זה דבר גדול".
יש סיפור ששמעת וממשיך ללוות אותך?
"בכל יום מאז ה-9 באוקטובר אני שומע סיפורים אישיים שמלווים אותי כשאני עוצם עיניים ומנסה לישון, וממשיכים איתי בבוקר. אנשים שאני בקשר איתם למרות שלא הכרתי אותם לפני כן, ועכשיו אני מרגיש קרוב מאוד אליהם. יש שאנשים מניר עוז שנפשי נקשרה בנפשם, ואני מקווה לעזור להם במוזיקה שלהם. אני יכול להמשיך למנות לא מעט אנשים נוספים שפגשתי והכרתי. האסון הזה לפחות הצליח לייצר בשבילי חברויות חדשות. הקושי בא יחד עם הרבה אור".
בזמן שמערבולת הרגשות של התקופה האחרונה דוחפת את רוב האומנים לחזור ולבטא את התחושות שלהם ביצירה, אמדורסקי מספר שהוא עדיין לא בשל לצעד כזה, שמאיזושהי סיבה שהוא עדיין לא מבין, הוא פשוט לא מסוגל לחזור ליצירה.
"בינתיים אני נמנע מהדבר הזה. אני לא יודע אם זה אקט של דחיינות או ניסיון להימנע מהתמודדות עמוקה יותר, אבל אני מרצף את הלו"ז שלי במפגשים ובנסיעות. בהתחלה עוד הייתי משנע גם מזון ודברים כאלה, עכשיו זה נטו מוזיקה. אני עוד לא בשלב שאני יכול להגיד שאני בשל לכתוב את השיר שסיכמתי מתוך האירועים".
איך שונה יום צילום של "הכוכב הבא לאירוויזיון" בזמן לחימה מיום צילום רגיל?
"השוני טמון בעיקר באי-האוטומטיות שיכולנו ליפול אליה. אנחנו מכירים את הפורמט של התוכנית והמכונה כבר משומנת ונוסעת, אבל הפעם אנחנו מנסים לגלות את השפה החדשה שלנו. אני מאמין שכל ישראלי ויהודי בעולם חווה עכשיו שינוי מאוד גדול תודעתית, חברתית ואישית, והרבה מהשינוי הזה יישאר איתנו. אני לא חושב שהעונה הבאה תהיה דומה לעונה מלפני שנה או שנתיים, אנחנו כולנו עוברים עכשיו תהליך התבגרות לטוב ולרע מהבחינה הזאת, אז בטוח שזה ישפיע על התוכנית להבא".
הערב (רביעי) מתמודדי הנבחרת יגיעו למאני טיים עליו חלמו במשך חודשים, ויילחמו על המשך דרכם בתחרות, כשהכרטיס לייצוג באירוויזיון קרוב מתמיד. אבל אם חשבתם שעצם זה שהם הצליחו להיכנס לנבחרת אמור באיזשהו מקום קצת להרגיע אותם - טעיתם בגדול, לפחות בעיני אמדורסקי, שהעלה נקודה חשובה - אודישן יכול לתעתע, עכשיו זה הזמן שלהם להוכיח שהביצוע הראשוני שלהם לא היה רק פוקס מוצלח, אלא כישרון אמיתי.
"יש לנו זמרים וזמרות מצוינים ויוצאים מן הכלל. לפעמים, הרושם הראשוני מטעה. מתמודד מגיע וזה נראה שהוא שלף את הביצוע מהשרוול והכישרון בכיס שלו, אבל את לא יודעת אם הוא עבד על הנאמבר הזה ארבע שנים אולי. לפעמים בפעם השנייה זה כבר פחות מרשים".
נתת לא מעט אדומים עד כה.
"אני חייב להגן על עצמי ולהגיד שהיו לי גם לא מעט כחולים מתחילת העונה. אני אדם מוזיקלי שמאוד חשוב לו לשמוע מוזיקה, אני פתוח להרבה מאוד ז'אנרים ועשורים של מוזיקה, לא כזאת שאני יצרתי אלא כמאזין מיומן. זה טבעי שלא אתפעל מכל דבר שהוא לא לגמרי מדהים. אני רוצה להתפעל, להרגיש ולהתרגש מדברים שהם באמת טובים, אז נשארת איזושהי מידה של ביקורתיות".
האירוויזיון מתקרב אלינו בצעדי ענק. מה הסוד להצלחה בעיניך?
"ישראל משתתפת באירוויזיון כבר חמישים שנה, ניסינו הכל. הבאנו לאורך השנים כל סגנון שרק עלה על דעתנו, מפרודיה והומור דרך אתני, ועד פופ עברי ולועזי. שלחנו להקות מוכרות וגם הרכבים שהוקמו במיוחד - אי אפשר להגיד שיש נוסחה בטוחה. העניין באירוויזיון הוא מאוד לעומתי, מדינות אחרות יכולות להביא ביצוע דומה לנו מידי ואז ניבלע, או לגנוב לנו את ההצגה, אי אפשר לדעת. אני חושב שבמובן הזה צריך להתמקד במבצע טוב שיש לו כריזמה בימתית מוכחת, עם קסם חוצה עדות, מגזרים ומגדר, ולשים בפיו שיר ממש טוב, שיר שהוא כיף. יש שירים טובים שלא נשמעים טוב בפעם הראשונה, אז צריך לזכור שבשתי בדקות הראשונות של השיר הוא צריך לכבוש הרבה מאוד אוזניים".