תאריך לידה:
11/07/1989
מקום מגורים:
חולון
המוטו שלך:
את הקשה אני משאיר לכם לעשות, את הבלתי יאומן אני אעשה בעצמי.
מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
מלצר באולם.
במה חלמת לעבוד כשהיית ילד?
להיות טייס בחיל האוויר.
מה התחנות העיקריות ביום שגרתי שלך?
בארבע השנים האחרונות החיים שלי שגרתיים בגלל הלימודים העמוסים. אני קם שעתיים לפני תחילת הלימודים כדי לעשות מקלחת טובה ולהתחיל את היום בחיוך. לאחר מכן מגיע ללימודים ולומד עד השעות הקטנות של הלילה, ובין לבין תופס איזו תנומה בדשא. היום שלי בדרך כלל נגמר בזה שהחברים מפתיעים אותי בדירה ובאים לבקר כדי לעשות טורניר "פיפא".
איזה ציטוט משיר אהוב אתה זוכר במיוחד?
"בוקר סתיו אחד לבד על המיטה, עיניים בנקודה למעלה בתקרה, חשבתי לתומי הכל נורא סתמי, כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שטרם קרה" (תיסלם).
מה לעולם לא תכניס לפה?
רגל קרושה. זה פשוט נראה כמו לכלוך שהוצאת מתחת למיטה ושמת בהקפאה.
לאיזה מאכל אתה מכור?
פירה ושניצל של אמא.
מהי התכונה הכי טובה שלך, ומהי הפחות טובה?
התכונה הטובה היא שכשאני רוצה משהו באמת, אין דבר שיכול למנוע ממני להשיג זאת. התכונה הפחות טובה היא שאני קצת עצלן במהות שלי.
אם היינו שואלים את קרוב המשפחה הכי קרוב אליך את אותה שאלה, מה הוא היה אומר?
אחי היה אומר שהתכונה הטובה שלי היא דבקות במטרה. אמא שלי הייתה אומרת שהדבר הכי נורא אצלי זה הקול שלי, תמיד נשמע כאילו אני צועק למרות שאני משתדל שלא.
אם היית צריך לתאר את עצמך במילה אחת בלבד, באיזו מילה היית בוחר?
מפתיע.
על מה עדיין לא סימנת וי בחיים?
על הטיול לדרום אמריקה.
מה הדרך הכי טובה להתחיל עם בחורה?
למען האמת, התמזל מזלי אף פעם לא הייתי זקוק ליכולת הזאת, אבל לדעתי העיניים משחקות תפקיד חשוב מאוד בהצהרת הכוונות שלך.
מה הדבר הכי מטופש שעשית כדי להרשים מישהי?
הייתה בחורה ששמתי עליה עין, והיא מאוד אהבה עגילים בלשון. הייתי בן 16 ורציתי להרשים אותה, אז עשיתי עגיל בלשון.
מה היית משנה בעצמך מבחינת חיצונית ופנימית?
מבחינה חיצונית הייתי רוצה להשמין קצת את רגלי הברווז שלי כי זה באמת לא ניראה טוב. מבחינה פנימית הלוואי והייתי יכול לחשוב קצת פחות. השעונים בראש שלי אף פעם לא מפסיקים לעבוד וזה מעייף.
למה הכי התגעגעת באמזונס?
הייתה לי חוויה מדהימה והייתי שמח לעבור אותה עוד הרבה פעמים, לכן הגעגוע לא שיחק אצלי שם תפקיד. אולי הייתי מוסיף קולה לתפריט שלי באמזונס.
מה משך אותך לצאת למסע בג'ונגלים של האמזונס?
היו כמה דברים שבגללם החלטתי לצאת למסע הזה, החסך שיש לי בטיול לדרום אמריקה והרצון לזכות בצ'ק. בילדותי משפחתי נקלעה למצב סוציו אקונומי מאוד קשה, ולכן כבר בתור ילד קטן התעורר בי הרצון להציל את המשפחה שלי מהמצב הזה, וליצור לעצמי מציאות חדשה וטובה.
למה אתה חושב שנבחרת למסע?
אני שחקן, ולא על במות או מאחורי מצלמות, אלא שחקן של החיים. אני יודע להתאים את עצמי כמעט לכל סיטואציה, וקשה מאוד לנחש מי אני באמת ברושם הראשוני. אתה תמיד תצא מופתע בסוף. דווקא החיים המאתגרים שעברתי עוררו בי את הרצון והמוטיבציה להצליח, ולעורר השראה לבני נוער שחיים במציאות דומה.
מה הפחד הכי גדול שלך שאתה חושש שיהווה מכשול שם?
לפעמים לאנשים קשה לאכול אותי בפעם הראשונה והם קצת חשים מאוימים ממני. ויש גם את הכושר הגופני שלי ששווה לזה של סבא טוביה.
מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים וממי?
תאהב את עצמך, זו נקודת ההתחלה בדרך אל האושר.
מה השריטה שלך?
כשאני מרגיש שאני צריך להטעין את עצמי מחדש, אני חייב ללכת לבית ספר היסודי שלי עם בקבוק קולה קטן, חפיסת סיגריות ואוזניות שמשמיעות לי את המוזיקה שאני כל כך אוהב להיסחף בה.
מה רגעי השיא והשפל שלך בחיים?
רגע שיא היה כאשר הבנתי את המשמעות ואת הכוח שאלפי בני נוער קיבלו, בעקבות הרצאות שהייתי מעביר בתיכונים ברחבי הארץ. העברתי הרצאות שבהם אני מספר את הסיפור האישי שלי תוך כדי הגברת המוטיבציה, ההצלחה וההגשמה העצמית. רגע שפל היה בתקופה שנפצעתי בברך, עברתי שני ניתוחים ושיקום של שנה.
מה הכי מדליק אותך באישה?
בחורה שיודעת לרקוד ולזוז.
מה הפנטזיה הכי גדולה שלך?
להיות די-ג'י על במה גבוהה ולהרקיד אלפי אנשים לצלילי מוזיקה שיצרתי, וכל זה אחרי שעשיתי את האקזיט הראשון שלי.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
במקסיקו על גבעה ירוקה ביחד עם בחירת ליבי, מחייך אל העולם לאחר שהצלחתי להגיע למקום נטול דאגות מבחינה כלכלית ורגשית.
אם היית יכול להעביר מסר לאומה, מה הוא היה?
תפסיקו להיצמד לנורמות חברתיות, זה רק עוצר אתכם מלהיות מי שאתם באמת. בכל אחד מאתנו טמון כוח עצום, והוא רק מחכה שתשתמשו בו.
"המשימה: אמזונס": רביעי ושבת ב-21:15