הכירו את מימי ארנרייך

תאריך לידה:

08/03/1966

מקום מגורים:

קיסריה

המוטו שלך: 

כל יום תעשה טוב. יום שעובר בלי ששימחת מישהו הוא יום מבוזבז.

מה הייתה העבודה הראשונה שלך? 

בייביסיטרית ומלצרית.

במה חלמת לעבוד כשהיית ילדה?

אף פעם לא חלמתי. בערך בגיל ארבע פשוט החלטתי, והכרזתי שאני הולכת להיות רופאה מנתחת.

מה התחנות העיקריות ביום שגרתי שלך? 

אני קמה בשש בבוקר ויוצאת לריצה בחוף, שותה קפה ומכינה ארוחת בוקר לקטנה שלי. שעות העבודה שלי משתנות מיום ליום, כי בנוסף למרפאות יש הרבה עבודת ניירת, מיילים, הוראה והכנת מצגות. בשעה 21:00 אני יושבת לארוחת ערב עם כל המשפחה, מוותרת על צפייה בטלוויזיה ומעדיפה לקרוא לפני השינה. 

איזה ציטוט משיר אהוב את זוכרת במיוחד?

"Always look at the bright side of life".

מה לעולם לא תכניסי לפה? 

שימורי סרדינים.

לאיזה מאכל את מכורה? 

גלידה.

מהי התכונה הכי טובה שלך, ומהי הפחות טובה?

התכונה הטובה שלי היא אמפתיה ונכונות לעזור תמיד, הפחות טובה היא אי היכולת לשחרר ולסלוח לעצמי.

אם היינו שואלים את קרוב המשפחה הכי קרוב אלייך את אותה שאלה, מה הוא היה אומר?

בעלי היה אומר שהתכונה הטובה היא משפחתיות ומסירות, והפחות טובה היא שיש לי פתיל קצר.

אם היית צריכה לתאר את עצמך במילה אחת בלבד, באיזו מילה היית בוחרת?

אהבה.

על מה עדיין לא סימנת וי בחיים?

טיפוס לאוורסט בייס קאמפ.

מה הדרך הכי טובה להתחיל עם בחור?

אין לי מושג, אף פעם לא עשיתי את זה.

מה הדבר הכי מטופש שעשית כדי להרשים מישהו?

תחרות שתייה במהלכה חיסלתי שישיית פחיות בירה ובקבוק וודקה. פרשתי מהעולם לחצי יממה, סבלתי מהאנג אובר יממה נוספת ונפרדתי לתמיד מאכילת צ׳יפס.

מה היית משנה בעצמך מבחינת חיצונית ופנימית? 

חיצונית הייתי רוצה עוד 15-20 ס"מ בגובה שיאפשרו לי לאכול עוד יותר ולא להשמין. מבחינה פנימית הייתי מאריכה את ה״פתיל״ שלי ומוותרת על האובססיביות.

למה הכי התגעגעת באמזונס? 

הכי התגעגעתי להורים שלי, שאינם בחיים כבר הרבה שנים. פתאום הגבול בין האפשרי ללא אפשרי הפך להיות חד וברור.

מה משך אותך לצאת למסע בג'ונגלים של האמזונס?

משכה אותי ההזדמנות לצאת מאזור הנוחות שלי מבלי שקרה אסון. למדתי עם השנים שאנחנו אף פעם לא מתחרטים על דברים שעשינו, תמיד נצטער על מה שלא עשינו, כי יש בכך מן הפחדנות. קיבלתי הזדמנות אז לקחתי אותה.

• מימי ארנרייך