בתום פרידה חפוזה, מפתיעה וכואבת במיוחד ממנהיג הקבוצה, אילן, חוזרים שלושת חברי קונדור הנותרים למחנה הלילה עצובים, כועסים ומאוכזבים: "הגענו לשיא רמת האינטימיות האפשרית בין גברים", אמר ידידיה וסיפר שחברות הנפש עם אילן היא התגשמות המשאלה שהביע בתחילת המסע. "אילן הלך הביתה היום, סתם כי הקבוצה שלו הייתה חלשה", אמרה הגר בעצב, לא מודעת לכך שעזיבתו של אילן תומרנה היטב על ידי חברתה, שחר, שבעצמה הביעה עצב בפני יהודה.
"אני מאד עצובה, ממש התחברתי אליו", אמרה שחר והצליחה לשמור על פרצוף רציני במשך כמה שניות לפני שפרצה בצחוק גדול וחשפה בפני יהודה את החבלה המכוונת שלה במשימה, שהביאה לעזיבתו של אילן. "אין מה לעשות, אני באתי לשחר משחק בדרך הכי כנה ואמיתית שלי. אני לא צריכה את אילן בקבוצה שלי, מה שקרה לי זה פרס, זה מתנה".
אלא ששחר כנראה לא הצליחה לשמור על החזות העגומה בהתאם לחברי קבוצתה, ומאוחר יותר לא יכלה הגר שלא להתעמת איתה: "אני במקומך לא הייתי מתנהגת כמו שאת מתנהגת, עם כל השמחה והצהלה. איזו מין לויאליות יש לך לקבוצה? יש פה חבר שעזב וזה כואב. היית צריכה להיות רגישה בשבילי". שחר לא התנצלה, טענה שהתנהגות אחרת הייתה הופכת אותה לצבועה והבטיחה שבלי שום קשר, היא מתכוונת לתת את כולה למען הקבוצה. היום שלמחרת הוכיח אחרת, כאשר שחר חשפה כי תשמח אם קונדור תתפרק ותיטמע בקבוצות האחרות. "אני כבר מרגישה הרבה יותר בנוח ביגואר", דיווחה לאחר שבילתה את הלילה במחנה הקבוצה האדומה.
מי שעוקב אחרי מדורי הרכילות וודאי יודע שבימים אלה ממש שחר ויהודה מנהלים מערכת יחסים צמודה ומתוקשרת. יכול להיות שבעצם היינו עדים ללילה שהתחיל הכל? האם הם בעצם צריכים להודות לאילן וידידיה על שגרמו לשחר לאבד כל רצון לשהות באוהל של קונדור? כנראה שלעולם לא נדע.
>>לקטעים בלעדיים עקבו אחר עמוד הפייסבוק שלנו
"המשימה: אמזונס": רביעי ושבת ב-21:00
