אני אדם של הרגלים. אחד המרכזיים שבהם הוא הפלייליסט הקבוע שלי, זה שמלווה אותי לאורך כל היום - מהנסיעה בבוקר ועד הלילה. ההתעסקות סביב המוזיקה שאני בוחרת לשמוע בזמן האחרון, גרמה לי לחשוב המון על השירים שהפכו להיות חלק מהתרבות שלנו, על האנשים וההשראה שעומדת מאחוריהם. בניסיון לקבל תשובות, מצאתי את עצמי צוללת לסדרת הכתבות הנפלאה של יונתן ריגר, "הסיפורים מאחורי השירים הגדולים", וגיליתי לא מעט דברים שגרמו לי להסתכל אחרת לגמרי על היצירות שחשבתי שאני מכירה.
במהלך מסעו של ריגר הוא ישב עם יוצרי ומבצעי הלהיטים: "איזו מדינה", "ישנן בנות", "מים לדוד המלך", "ילד אסור ילד מותר" ו"רק בגלל הרוח". שמע את הסיפורים והסודות מאחורי השירים שהפכו להמנון של כולנו, אלה שמספרים את הסיפור הישראלי שלנו - שירים שמלאים בתקווה ואמונה אך מבטאים גם כאב עמוק, שצוחקים בפראות ויודעים להעביר ביקורת נוקבת. הצפייה בסדרת הכתבות חידשה לי כמה פרטים שלא ידעתי בעבר, והנה אחד או שניים מהם שהפתיעו אותי במיוחד.
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת - איזו מדינה מיוחדת במינה
במוזיקה קצבית ומילים נוקבות - נוצר אחד משירי המחאה הסמליים ביותר שהיו פה. המילים לא נכתבו על הימין או על השמאל, וגם לא על מפלגה אחת מסוימת, אלא עבור העם ולשימושו. מסתבר שדרכו של השיר אל העולם לא הייתה פשוטה בכלל, ולרגע מסוים אפילו שינו את מילותיו.
השיר נולד בזמן נפילת הבורסה בשנת 1983, קטסטרופה כלכלית שלא פסחה על אף אחד. יוני רועה ישב באותה עת בבית קפה בנתניה עם חבריו. הם דיברו, איך לא - על המצב הקשה, כשהוא החל למלמל את המילים שעתידות להפוך ללהיט מחאתי: "איזו מדינה". מהר מאוד הוא קרא ללוזון להצטרף אליו, השניים התחילו לנגן והמילים באו מעצמן - רועה הביא את הרוקנרול ולוזון על הפלפל והחוויאג'.
משה בן מוש, מפיק האלבום האגדי, שמע את התוצר וסיכם: "השיר מצוין אבל המילים לא טובות", ושלח אפילו כותב חלופי ששינה את המילות השיר החריפות, לגרסה קצת פוליטיקלי קורקט. רועה שכל כך האמין במה שהיה לו ביד לא הסכים להוציא גרסה אחרת לשיר - ואיזה מזל שכך. כיאה לשיר מחאתי מהסוג הישראלי ביותר, הוא עבר לא מעט תקריות מפתיעות במיוחד - אבל על זה תצטרכו לשמוע מיוני ואלי.
>> לעוד עובדות מעניינות שכנראה לא ידעתם על השיר "איזו מדינה"
"עם מי שאין לי ביטחון - אנ'לא יוצאת גם לירקון"
גרסת המקור של השיר בוצעה על ידי להקת הנח"ל בשנות ה-60, וקיבלה ביקורת בלתי נשכחת: "סוף כל סוף יש בנות בנח"ל ששרות עם ביצים" - ואז הגיעה דנה אינטרנשיונל. הביצוע המחודש בביצועה נולד כששמעון שירזי, מפיק מסיבות להט"ב, עלה על הרעיון לחדש שירים של להקות צבאיות. כשהוצע לדנה לשיר את "ישנן בנות", הרעיון קסם לה, בעיקר בזכות שורת המפתח של השיר: "איני כזאת".
הטקסט, שכנראה לא היה עובר בימינו, קיבל משמעות חדשה בביצועה של אינטרנשיונל, ולדעתה הוא דווקא מסמל העצמה נשית. הפרשנות המעניינת שלה גרמה לי להסתכל על השיר קצת אחרת. אותן בנות שאומרות בתוקף: "איני כזאת" מקטרות לאורך השיר על סוג בנות מסוים - בסתר ליבן חולמות על החופש והאומץ שיש להן ובעצם דיי מקנאות בהן. אותו שיר יצר מהפכה, מאוד סימלית, בקריירה של אינטרנשיונל, שסוף סוף קיבלה את ההכרה מהחברה הישראלית. בהמשך הכתבה ישנו קטע מרגש במיוחד בו היא משתפת עד כמה השיר השפיע על התפיסה שלה לגבי עצמה, ועל ההתנהלות שלה לפני ההצלחה הגדולה.
>> לעוד עובדות מעניינות שכנראה לא ידעתם על השיר "ישנן בנות"
"לתנ"ך פסוק הוסיפו ומאז שרים - מים לדוד המלך"
זאת הייתה הפתעה גדולה. שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וגברי בנאי הסתירו את זה מכולם - וברגע אחד מדויק הם עלו לבמה של "פסטיבל הזמר", לבושים בשמלות, וגרמו לקהל שלם לשאוג מצחוק. חברי "הגשש החיוור" אמנם לא זכו בתחרות (את המקום הראשון לקח שלמה ארצי), אבל הם עשו את זה לגמרי בדרך שלהם והותירו חותם אדיר. בנוגע לתחתונים שבצבצו מתחת לשמלות, לפי מה שהם אומרים, לא היה להם מושג שהקהל נחשף לבחירת צבע ההלבשה התחתונה שלהם, אבל כשגילו שזה עובד - הם המשיכו בכל הכוח.
מה עוד גיליתי? על הקרבה שנוצרה בין חברי הלהקה לנעמי שמר בזכות הביצוע השנוי במחלוקת, ופרטים על ההופעה הבלתי נשכחת בפני לא אחרת מראשת הממשלה דאז גולדה מאיר ז"ל, שדרשה מהחברים לא לרדת מהבמה מבלי לבצע את "מים לדוד המלך", כן, כולל התחתונים.
>> לעוד עובדות מעניינות שכנראה לא ידעתם על השיר "מים לדוד המלך"
"ילד מלאך, ילד יקר, לך ישר"
"כשהיא זועקת הקירות מתמוטטים". אחד השירים הכי כואבים ומצמררים במוזיקה הישראלית הוא "ילד אסור ילד מותר", אותו שרה הזמרת ריקי גל שמעידה שהשיר הוא תעודת הזהות שלה. בתור מי שמגיל שנתיים וחצי גדלה מחוץ לבית, היא מבינה ומתחברת למילים הכואבות של השיר, שמספרות סיפור קשה על ילד אבוד.
גל, שלא אוהבת כל כך מסגרות, הסכימה לעשות הכל בשביל הזדמנות לעבוד עם מתי כספי, אותו הכירה בתקופת שירותה הצבאי. אחרי 15 שנות המתנה - ההזדמנות הגיעה, והם עבדו יחד על אלבום הבכורה שלה. המנגינה הדרמטית שכספי הלחין הגיעה לידיו של יעקב גלעד, שתחילה סירב לעבוד עם גל, עד ששמע את הביצוע שלה ל"נערת הרוק" וצרח קללה משובחת, כזאת שמעידה שהוא אהב את מה שהוא שמע.
כשגל מספרת על העבודה לצידו של מתי, שמגדיר את עצמו כ"דיקטטור בחדר ההקלטות", אי אפשר לפספס את החיוך הגדול על פניה. בעודה מחייכת, גל הוסיפה באגביות סיפור קצר על בקבוק מים שהשליכה על מתי לאחר שהתבקשה להקליט את אותו משפט שוב ושוב, אמוציות של מוזיקאים.
>> לעוד עובדות מעניינות שכנראה לא ידעתם על השיר "ילד אסור, ילד מותר"
"אני את והאל שלצידי עוד ננצח"
כל פעם שאני שומעת את "בגלל הרוח", השיר שהפך להמנון ניצחון אופטימי - אני מתמלאת בתקווה. לא מדובר בעוד שיר אהבה, אלא בטקסט של אמונה, שרבים מאיתנו צריכים תמיד, אבל בעיקר בימים אלה.
קיימות שתי גרסאות לסיפור הלידה של השיר, הגרסה של לאה שבת - וזו של מיכה שטרית. מיכה טוען שכתב את השיר על גבי מפית כשישב בבית קפה יחד עם לאה ובן זוגה דאז ארקדי דוכין. לדבריו, הוא לא היה מרוצה מספיק מהטקסט, זרק אותו הצידה ולאה ביקשה להלחין אותו. לפי זיכרונה של לאה, הכל קרה בעת טיול של השלישייה ברחוב, כשמיכה נתן לה את הטקסט וביקש שתעביר לארקדי - והיא פשוט הכניסה את השיר לכיס, ובעצם גנבה אותו אליה.
בסופו של דבר השיר התגלגל לידיו של שלומי שבת, שבאותם ימים ספג את כישלון האלבום הראשון שלו. כיסחו אותו בביקורות והוא לקח את זה עמוק לליבו, מה שמנע ממנו מלהתחבר לשיר. אחותו לאה הפצירה בו לא לוותר על "בגלל הרוח", בעקשנות כזאת שאופיינית רק לאחים קרובים - וזה הצליח לה. בדיעבד, הצעד הזה הציל לשלומי את הקריירה המוזיקלית, מקווה שהוא הודה ללאה כמו שצריך.