ציטוט אהוב של הדמות: "וואו, חסר? כמובן שיש את המשפט האלמותי 'אל תגיד לי ונסה', ובעונה הנוכחית - 'מכרת לי שקרים באצטלה של אהבה'. זה משפט יפה בעיניי, ותכלס יש מלא פניני לשון איך אפשר לבחור".

הסצנה הכי זכורה: "הסצנה של הפסיכולוגית הקבוצתית בעונה השנייה. סצנה שצולמה עם כל הדמויות. ונסה מתפרצת על כולם והיה ממש כיף לצלם את זה. סצנת הפתיחה של העונה הראשונה והצעת הנישואין תהיה לנצח ה-סצנה, עם מרק הארטישוק. והכל היה ממש כיף עם ונסה. אין לי מה לומר, דמות שהיא מתנה". 

הסצנה הראשונה שצילמת: "מי זוכר? זה היה ב-2013".

הסצנה האחרונה: "בעונה השלישית הסצנה של אחרי הלידה".

התגובה הכי מפתיעה שקיבלת ברחוב: "שיש כמוני עדיין אנשים שחושבים שעמוס צריך להיות עם ונסה. גם בעונה השלישית אני מתעקשת על זה".

משהו אחד שאת לוקחת מהדמות: "את החוצפה, הכריזמה והלב הענק של ונסה. וגם את הסלנג הייחודי".

הדבר שאת הכי אוהבת בדמות: "שהיא לא פראיירית ובדרך כלל משיגה את כל מה שהיא רוצה בדרכה המיוחדת והצבעונית. אפשר להגיד על ונסה הרבה דברים, אבל תכלס - אין ולא תהיה כמוה".

ציטוט אהוב של הדמות: "אלוהים אוהב אותי, הוא שרוף עליי, הוא נמשך אליי וזה הדדי"

הסצנה הכי זכורה: "וואו, היו כל כך הרבה אני אבחר שלוש: כל הסיקוונס של ארוחת שישי בעונה הראשונה כולל הנשיקה לנועה, הסצנה מהעונה השנייה שבלנקה מגלה אחרי ששכבתי עם וונסה והן הולכות מכות במאפייה, ולבסוף הסצנה במאפייה מהעונה השלישית שאני רב עם כל המשפחה ואומר לוונסה את האמת בפרצוף".

הסצנה הראשונה שצילמת: "הסצנה הראשונה שצולמה זו הסצנה של עמוס ושלי בחדר שלו אחרי שהוא מקבל שיחת טלפון מצביקה שמזמין אותו למסיבה של נועה. לא אשכח שאני אומר לו 'תלמד וזה נכון לגבי כל מלייאנית, הן יכולות להיות טחונות מפה ועד הודעה חדשה. בסוף, הן רוצות לשכב עם הגנן'". 

הסצנה האחרונה: "סצנת ההריון של עופרי ביחד עם ונסה, סצנה מאוד מרגשת שהיוותה קלוז׳ר יפה לטייק האחרון שלי בסדרה".

התגובה הכי מפתיעה שקיבלת ברחוב: "זה התחיל בעונה הראשונה באמא ובת שקלטו אותי בצד השני של המדרכה ורצו אליי בצעקות וכמעט נדרסו תוך כדי, ועד לעונה הזו שקבוצה של שלושים נשים שהיו בסיור בתל אביב קלטו אותי ושעטו לעברי ואני ברחתי לתוך חנות בגדים ודיברתי בטלפון. אבל השיא היה העונה, כשעצרתי באחד הצמתים וניגש אליי קבצן, הבאתי לו כמה שקלים ואז הוא זיהה אותי ואמר לי 'אבל למה הלכת עם ונסה?'".

משהו אחד שאתה לוקח מהדמות: "את האמביציה להשיג את המטרה בכל מחיר. רק במקרה שלי עם מודעות".

הדבר שאתה הכי אוהב בדמות: "אני הכי אוהב בדמות של אסף שהוא חי את החיים והולך עליהם בכל הכח וכל זה עם טונות של רגש. הוא מרגיש כל דבר על 200. מאוד אמוציונלי. כיף לשחק ככה. דמות מתנה, אין ספק".

ציטוט אהוב של הדמות: "אין תגובה!!!".

הסצנה הכי זכורה: "מת על סצנת ה״לאילת?״ מפרק 8 של העונה הראשונה. צביקה לפנים".

הסצנה הראשונה שצילמת: "האמת שאני לא זוכר מה הסצנה הראשונה מהעונה הראשונה".

הסצנה האחרונה: "הסצנה האחרונה בעונה השלישית הייתה סוף המסיבה אצל גולי". 

התגובה הכי מפתיעה שקיבלת ברחוב: "היי צביקה, אין על 'עניין של זמן!'".

משהו אחד שאתה לוקח מהדמות: "לוקח איתי את איך שצביקה מתלבש".

הדבר שאתה הכי אוהב בדמות: "את המנעד".

ציטוט אהוב של הדמות: "לא יודעת מה בא לי יותר, לאכול או לעזור לו".

הסצנה הכי זכורה: "יש בעונה הראשונה סצנה שבה מירב חוזרת הביתה בערב, אחרי שהיא גזרה את שיערה בהתרסה ויצאה מהארון בפני אביה שלא קיבל את זה יפה, הם רבים. ובאותו ערב, היא מגלה שהיא צריכה להתייצב מול עמליה. ברגע הראשון היא מבועתת איימים ומרגישה נבגדת על ידי אבי, תוך כדי בכי של עמליה מסתבר שאבי השאיר למירב את חופש הבחירה המזערי באשר למתי תרצה לחשוף בפני עמליה את נטיותיה המיניות. זו סצנה שהייתה לי מעט מורכבת כי יש בה המון רגשות ורצונות משתנים וסותרים: יש פה ילדה שמקווה בכל ליבה שאמא שלה לא תעלה על הסוד הכי כמוס והכי רגיש שלה מצד אחד ומצד שני היא משתוקקת שעמליה תדע ותראה אותה ועושה בשביל זה הכל מלבד מלבקש ממנה מפורשות: 'אמא תראי אותי' כיאה לגיל הזה. היא מרגישה הקלה כשהיא מבינה שאבי לא סיפר לאמה והותיר לה מעט שליטה בסיטואציה אבל היא גם מאוד מתאכזבת כי עול הסוד חוזר להיות על כתפיה. יש פה אבא שגדל בדור אחר ובתרבות אחרת, שאוהב את הבת שלו אהבת נפש ודווקא ובגלל הקרבה אליה - מוצא את עצמו חסר כלים מול היציאה שלה מהארון. פחדתי מהסצנה הזו מאוד כי היה לי חשוב לדייק את הדמות של מירב מבלי לגלוש לפסים סטיריאוטיפים ולשפוטיות כלפי הדמויות האחרות. זו כביכול סצנה קצרה ובלי הרבה מלל אבל יש בה המון כאב והמון אושר בו זמנית, ואת הטרגדיה הקלאסית הנצחית שבין הורים לצאצאים".

הסצנה הראשונה והאחרונה שצילמת: "הגזמתם חברים, אני לא הענן של גוגל. בקושי זוכרת איפה שמתי את המפתחות. מה שאני כן זוכרת הוא שהיה ביניהן הפרש של עשר שנים ושהתרגשתי מאוד לקראת שתיהן". 

התגובה הכי מפתיעה שקיבלת ברחוב: "'ואו איזה גבוהה את'- ואני לא". 

משהו אחד שאת לוקחת מהדמות: "ביצים".

הדבר שאת הכי אוהבת בדמות: "את מה שלקחתי".

ציטוט אהוב של הדמות: "נחיה את החלומות דרך הילדים".

הסצנה הכי זכורה: "הסצנה המורכבת והאהובה עליי במיוחד הייתה בעונה הראשונה. ההכנות של עמליה לקראת הביקור של נועה אצלה בבית לארוחת שישי – והארוחה עצמה".

הסצנה הראשונה שצילמת: "הסצנה הראשונה בעונה הראשונה הייתה במינימרקט כשבטלוויזיה הכריזו על הגעתה של נועה הולנדר לארץ".

הסצנה האחרונה: "הסצנה האחרונה הייתה למעשה בפרק הסיום".

התגובה הכי מפתיעה שקיבלת ברחוב: "התגובה הכי מפתיעה שקבלתי ברחוב הייתה איך זה שהילדים בסדרה דומים לי יותר מהילדים הביולוגים שלי".

משהו אחד שאת לוקחת מהדמות: "חוץ מהטרנינג של אדידס, האמת היא אני לא צריכה לקחת כלום. חוץ מהאמונות התפלות - אני ממש הדמות".

הדבר שאת הכי אוהבת בדמות: "הדבר שאני הכי אוהבת בה זה את האהבה הטוטאלית שלה שהיא הולכת איתה עד הסוף. כשהיא אוהבת – היא אוהבת".