ניר ברקת, בן 54, מסיים קדנציה ראשונה כראש העיר. הוא הגיע מתחום הייטק אחרי אקזיט מרשים במיוחד והמיר את סכומי העתק בשכר סמלי, שקל אחד בשנה. במהלך חמש השנים האחרונות ברקת השקיע לא מעט מהתקציב העירוני בהפיכת ירושלים למרכז תרבותי חברתי כדי לשנות את האווירה ולמתג את העיר כמקום צעיר ותוסס: "אתה לשמחתי הרבה רואה גידול בכמות התלמידים הציוניים בירושלים, גידול בתעסוקה, גידול בכמות הצעירים שנשארים. כל הדינאמיקה הזאת יחד מראה שבמאקרו העיר בכיוון הנכון".
אבל גם סדר העדיפויות של ברקת עורר מחלוקות בין תושבי העיר, במקביל להצלחות שרשם נשמעו נגדו לא מעט טענות על כך שהזניח את הניקיון והטיפול דווקא במקומות שהכי זקוקים לו, שכונות המצוקה, נושא שלטענתו יטופל בקדנציה הבאה: "היעד בקדנציה הבאה כמובן אחרי שטיפלנו בשינוי האווירה והדברים הגדולים הוא להיכנס לתוך השכונות ולהניע את תהליכי המיקרו".
עד לפני שלושה חודשים לא נמצא מתמודד משמעותי שיתמודד מול ראש העיר המכהן ואז הופיע משה ליאון, רואה חשבון בן 52, כיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. הוא אמנם חדש בשטח אבל הכוח שלו לא קטן: הוא נתמך בידי גורמים פוליטיים שונים ביניהם עסקני ליכוד, אריה דרעי, ואביגדור ליברמן. לליאון חשוב להבהיר שיש לו תמיכה פוליטית רחבה שחוצה כמה מפלגות: "ליברמן החליט להריץ אותי לראשות העיר יחד עם הליכוד. אם זאת הייתה החלטה רק של ליברמן לא הייתי יכול להיבחר", הוא אומר.
הקרב על ירושלים מגיע לקו הסיום בעוד קצת יותר מ-24 שעות. המירוץ בין השניים יוכרע לחלוטין על ידי התושבים הירושלמים: מלבד ליאון לברקת יש אויב נוסף, אדישות הציבור החילוני, שחושש ממגמת ההתחרדות של עיר הבירה אבל לא תמיד יוצא לקלפי. ליאון, לעומתו, נהנה מתמיכת הציבור הנאמן של ש״ס ומיכולות ההשפעה המוכחות של אביגדור ליברמן.
"אנשים", ימים א'-ג', 18:50