אתם אולי מזהים אותה רק עם אוזנית בלוטות' באוזן, אבל יעל שרוני מסתובבת ככה רק כשהיא משחקת את לילך מרמזור. שרוני היא שחקנית טובה (ואפילו מאוד), זוכת פרס האקדמיה, והבת של האלוף במיל' נתן שרוני. היא שחקנית קומית ודרמטית שמשחקת בין היתר בסדרה הקומית "היהודים באים" ובתיאטרון.
באיזו החלטה שעשית את גאה?
ההחלטה ללכת ללמוד משחק זה רגע שאני מאוד גאה בו. זה רגע שהיה בלתי תלוי בכל מה שידעתי ובכל מה שאמרו לי. היה שם רגע מאוד מזוכך שהקשבתי לאינטואיציה שלי שאמרה לי ללכת ללמוד משחק. למרות שלהורים שלי זה היה נראה תמוה והם היו מאוד מודאגים, החלטתי ללכת וללמוד משחק.
איזו אמא את?
אני אמא בהתהוות, התפקיד הזה גודל עליי. זה גם לא נגמר - לכל גיל יש את השלב שלו ואת המראות וההתמודדויות שלו. אוי אלוהים אני צריכה את מיכל דליות צמודה אליי.
מתי היתה הפעם האחרונה שבכית?
פעם אחרונה שבכיתי היתה כשהאחיין שלי חזר מעזה, מצוק איתן. זה היה רגע שחיכינו לו נורא, חיכינו לראות אותו לגעת בו ולחבק אוו. כשבאתי אליהם אחרי שהוא חזר זה היה פורקן רציני מאוד.
איזה הרגל מגונה יש לך?
זה לא בדיוק לאכול מנגו כמו לזלול מנגו, מעל הכיור. זה תמיד מלוכלך, מלא כתום שנוזל לכיור. אני אף פעם לא אחתוך אותו יפה ואוכל אותו כמו שצריך על צלחת. זה תמיד זלילה מאוד לא אסתטית מעל הכיור.
מה מצחיק אותך?
נדב, בעלי. כשרוח השטות נופלת עליו רק אני זוכה לראות את זה.
טלויזיה או תיאטרון?
אם מדובר בקומדיה, הייתי הולכת בכיף לראות על הבמה אבל דרמה הייתי רוצה לראות על המסך. יש משהו בדרמה שדורש התכנסות כזאת, אבל קומדיה זה יותר כיף על הבמה, זה חגיגה נורא כיפית. "היהודים באים" זה מעט שונה, מערכונים כאלה. אני לא עושה הפרדה דיכוטומית - אבל בגדול קומדיה זה לבמה.
איפה תהיי בעוד 10 שנים?
בטח בדיזינגוף מחפשת שמלה לבת מצווש של רונה ועושה מה שזה לא יהיה שצריך לעשות בבת מצווש אם בכלל יקראו לזה בת מצווש.
"אנשים", א'-ג', 18:50