נותרו שתיים: שמונה משפחות ושמונה שיטות חינוך התחילו את המסע ב"במבחן ההורים הגדול" (אירוע הגמר הגדול במוצ"ש, אחרי החדשות, קשת 12) כשמעל ריחפה השאלה: איך מגדלים ילדים מוצלחים ומאושרים בצורה היעילה ביותר? נראה שאחרי שהכרנו לעומק את המשפחות ונחשפנו לשיטות השונות כבר הבנו כי הדברים מעט מורכבים יותר. אם בפרקים הראשונים היה נראה לנו שבמבט חטוף נוכל להגיד כיצד כל זוג יתנהג בכל סיטואציה, מהר מאוד גילינו שלא כך הדבר. כעת נותר לגלות מי תהיה המשפחה המנצחת: הלפרין או צברי.
היה לנו הכל מהכול, אירועים מצחיקים ומרגשים אבל גם מצבים בהם היה ברור כי הגישות לא רק שונות אלא ממש מתנגשות. התחרות הביאה למרכז השיח נושאים שעד כה היה חשש לגעת בהם, ועכשיו רגע לפני שהמשפחות בעצמן יבחרו את השיטה הטובה ביותר זו הזדמנות מעולה לחזור לכמה נושאים שהתחדדו אצלנו בעקבות הצפייה כמו האלימות שמקיפה את כולנו, יעילות העונשים ואיך לומדים על להיות גבר בחברה הישראלית. מתחילים:
- יש תכונות שפשוט נמצאות בנו
דיון שקיים תמיד הוא הקשר שבין תורשה לסביבה. כמה אנחנו כאנשים מושפעים מהחברה בה גדלנו לעומת הגנים שטבועים בנו. כשהילדים נדרשו להתמודד עם בריונות, יונתן ממשפחת צברי בלט כשלא היה מוכן לקבל את חוסר הצדק, הגן על חבריו, ואולי הדבר שהכי בלט – דרך הנועם והבגרות. לא סתם איגור בלינדרמן התמוגג: "הרמטכ"ל הבא צברי". גם אביו של יונתן, טל, התרגש: "נזכרתי בסצנה דומה בילדות כשילד אחר נטפל אליי בשירותים. היה מישהו שהגן עליי ועכשיו אני מבין שכשאתה מגן על הטוב אתה עלול לחטוף מכות בדרך. כשאהיה גדול אני רוצה להיות יונתן", אמר בהתרגשות. דני סיכם זאת בצורה מופלאה: "יונתן עכשיו בעצם הציל אותך אז בשירותים".
"הרמטכ"ל יונתן צברי", איגור בלינדרמן התמוגג. | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12 - מוטיבציה, איך מעודדים וממה להימנע?
"אחד המחקרים הגדולים בעולם בנושא מוטיבציה בדק קבוצות ילדים שעודדו אותם על מאמץ ודרך לעומת קבוצות ילדים שעודדו אותם על הישגים. הילדים שעודדו אותם על המאמץ ביקשו מבחן יותר קשה, ואלה שבחנו אותם על התוצאה פחות נטו לשנות דרגת קושי", הסבירה עינת נתן. בבית משפחת הלפרין דרך מעט שונה לעודד מוטיבציה, ודוגלים בתגמול כספי על הישגים בלימודים. לוי הלפרין סיפר כי "לילדים מגיע לקבל פרסים, הם קיימים בעולם ואצלנו מקבלים אותם על הישגים בלימודים, דרך התורה ומעשים טובים כמו עזרה בניקיון בבית". גם אשתו, מיכל, שיתפה כיצד הפרסים עזרו לה בגידול הילדים ואמרה כי "לא רואה כל בעיה בשיטה הזו". עינת נתן העלתה ספק בנוגע למוטיבציה לטווח הארוך: "כשאנחנו מחברים כסף להישגים בלימודים אנחנו מצליחים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך המוטיבציה תיפגע".
העולם מלא בפרסים, ולכן אין סיבה שבבית לא יהיו. הזוג הלפרין | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12 - רבים מאיתנו היינו קורבנות לאלימות, והיא השפיעה, מאוד השפיעה
אנחנו כהורים מפחדים שהילדים יחוו אלימות, אבל בדיקה מהירה הוכיחה שרבים מההורים נחשפו למקרים כאלו. ג'ני בלינדרמן שיתפה: "חוויתי אלימות כשעלינו לארץ. בשנה הראשונה היו תופסים אותי בכל יום ומרביצים לי בגלל שנראיתי שונה ולא דיברתי. ההורים שלי לא ידעו, לא שיתפתי אותם. הבטחתי לעצמי שאלמד להחזיר ושלעולם לא אתן למישהו להיפגע. כשאני רואה סיטואציה לאי צדק אני לא אעמוד בצד, וככה אני מחנכת את הילדים שלי". מיכל הלפרין שיתפה באומץ על מקרה שקרה בביתם: "הייתה לנו סיטואציה והילדים שיתפו אותי. הדבר שהכי גרם לי לבכות ושהכי נגע בי זה עצם העובדה שהם שיתפו אותנו". עינת נתן: "אחד המכשולים הכי גדולים של הורות זה הזדהות. ההורה אומר לעצמו: 'זה אני, הייתי שם. עכשיו אלמד את הילד לעשות דברים שאני לא עשיתי'. הילדים הם לא אנחנו, ותיקון היתר עלול להיות מסוכן. תמיד תשאלו את עצמכם: 'האם אני מדבר על הילד או שאני משתמש בו כדי לעשות תיקון לחוויה שלי מפעם?'".
"הילדים הם לא אנחנו ותיקון היתר עלול להיות מסוכן", עינת נתן. | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12 - בואו נדבר על המילה המפחידה עונש
נראה שמתנהל ויכוח ערכי בנוגע לחשיבות העונשים ותרומתם לעידוד התנהגות חיובית. במשפחת בלינדרמן רואים בכך כלי שעשוי לשרת מטרה רצויה, וג'ני סיפרה על הפעם בו זרקה את אחד החפצים של הילדים בגלל שלא סידרו את החדר. "אני באמת מאמינה שאם הילד עושה משהו לא בסדר אנחנו צריכים למנוע ממנו הנאה", אמרה. מנגד, אוהד עירון לא חושב שהדבר משרת את המטרה: "השיעור היחיד שהם למדו זה לסדר את החדר לפני שזורקים להם את הצעצועים לפח. אין שום מחקר שהראה שעונשים הובילו לעיצוב התנהגות חיובית". איגור בלינדרמן הגיב: "אין מחקר, אבל יש רק ניסיון של מאות שנים". מדריכת ההורים נתן סיכמה כי "קשה להתווכח עם העובדה שעונשים עובדים, אבל זה חורבן ליחסים. חשוב לזכור שתמיד יש אסקלציה ברמת העונש. האם אנחנו באמת רוצים להיות שם?"
פעם נאלצה לזרוק צעצוע לפח בגלל חוסר הקשבה. ג'ני בלינדרמן | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12 - בואו נדבר על פחד נוסף: איבוד שליטה כלפי הילדים
אחד הרגעים העוצמתיים היה כאשר דני שאל את ההורים האם הגיעו למצב של ענישה פיזית כלפי הילדים. ההורים שיתפו באומץ על הרגעים שבהם איבדו שליטה. אוהד עירון סיפר: "זה היה רגע של לאיבוד שליטה ולא ממש אקט של ענישה פיזית ולכן אני מתבייש יותר. זה הזמן להודות שכשהורה מאבד שליטה זה קשור למטען שאיתו הוא מגיע ולא לילד. זו ההרגשה הכי איומה שהורה יכול לחוות, וזה היה חשבון הנפש הכי מאמת שהייתי צריך לעשות עם עצמי".
המומחים גם התייחסו לסוגייה הטעונה. "המקום שכולנו כהורים מאבדים שליטה ולא יכולים יותר הוא מייסר ומבייש אותנו. כשאנחנו משתפים ומתנצלים הילדים לומדים משהו על האנושיות שלנו. גברים תדעו, זה אחת המתנות הגדולות שאתם יכולים לתת לבנים שלכם", אמר פרידלנדר. גם עינת נתן הצטרפה לדברים: "אנחנו בני אדם וילדים מביאים אותנו למצבי קיצון ולפעמים איבוד שליטה. אם אני כהורה לא מצליחה לווסת רגשות איך אוכל לצפות שהילד יצליח. אם זה כבר קורה לנו, וזה בסדר כי אנחנו בני אדם, פשוט תבקשו סליחה אמיתית ותסבירו".
"המקום שבו אנחנו כהורים מאבדים שליטה יכול להיות מביש" | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12 - גבריות, וזו הישראלית בפרט
אחד הנושאים שדוברו בפתיחות מרשימה במהלך התחרות היא הגבריות הישראלית, ומקומם של גברים ואבות בעידן המודרני. אוהד עירון התייחס: "הגבריות הישראלית הרחיקה לכת בדמות הגבר, ומקובל שלהסתובב כי גבר אחר העליב אותי זה לצאת קטן. אני לא רוצה שהילד יגדל מתוך בלבול של מה היא גבריות". פרידלנדר לא נשאר אדיש לדברים, ונגע בתפיסה שלנו כחברה: "זה מדהים המבט על גברים בארץ. רוב הפעמים אנחנו הולכים מעבר לקצה שלנו בשביל שלא להיראות חלשים. אני חושב שזה משהו שאנחנו עושים באבהות שלנו, מנסים לתקן במקומות שאנחנו הלכנו רחוק מדי או שהיינו חלשים מדי".
אוהד עירון לא רוצה שהילד שלו יחשף להגדרה בעייתית לגבריות | צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12
ועוד מילה על פדיחות וילדים במרחב ציבורי. עינת נתן עסקה באתגר הגדול שלנו כהורים: "במרחב הציבורי יש את עניין הפדיחות או מה יגידו עלינו. תשחררו את זה, תעשו תיאום ציפיות עם הילדים על ההתנהגות. ילדים שיודעים כבר מראש מה הולך לקרות יהיו פחות לחוצים ופחות 'מפדחים'".