את הדר קליין בת ה-25 פוגשת גלית גוטמן בסטודיו לפילאטיס ויוגה, אותו פתחה והגשימה חלום, זמן קצר לפני שנקלעה לפיגוע בפאב "הסימטא" בחודש ינואר האחרון. "הגעתי והתיישבתי ליד ניר, חבר טוב", משחזרת קליין בקול דקיק. "התכוונו להזמין שתיה ופתאום התחילו היריות. ניר דחף אותי פנימה, נשכבנו על הרצפה, כמויות של אנשים עלו עלי".
מה עובר לך בראש באותן דקות?
"הייתי בטוחה שהולכים להרוג את כולנו. הבלגן והטירוף שהיה שם זה משהו שאי אפשר להסביר. הסתכלתי ימינה ושמאלה וכולם צרחו ובכו. פשוט תחושה של חוסר אונים".
באותו זמן את כבר מבינה שקרה לך משהו, שנפצעת?
"היו כמה רגעים שלא הבנתי מה קרה לי. אחרי שנגמרו היריות ראיתי את הפציעה - כדור אחד נכנס לי מהברך ויצא לי מהמותן, וכדור נוסף עבר רק דרך המותן. הייתי בטוחה שאני לא אוכל ללכת יותר, שיכרתו לי את הרגל. ופחדתי נורא על הסטודיו שהשקעתי בו את כל החיים שלי ושמתי בו את כל האהבה שלי. פחדתי שהחלום הזה יצטרך להסתיים".
בהמשך הראיון, לוקחת גוטמן את הדר לרחוב דיזנגוף, למקום הפיגוע. "כל הגוף שלי רועד", היא אומרת מיד. "הייתי פה ליד ברכב, אבל אף פעם לא נכנסתי פנימה. אני מרגישה שאני עוד לא מוכנה. הקולות והריחות, הכל צף לי. אני לא מסוגלת ללכת ולעמוד בנקודה שבה שכבתי על הרצפה והרגשתי שאני מאבדת הכל. אני מקווה שיום אחד אני אוכל לשבת שם, לשתות בירה ולחייך. אולי יום אחד זה יקרה. כרגע זה רחוק ממני".
הבוקר של קשת: רביעי עד שישי ב-06:25