כשעידן שרעבי התחיל לרקוד בלהקה המקומית של מזכרת בתיה הוא היה הבן היחיד שהעז לעשות את זה, מה שגרר לא מעט תגובות שאמורות היו להוריד לו את החשק להמשיך בתחום, אבל למרות הקשיים החברתיים הוא לא ויתר על האהבה לריקוד ולא עצר עד שכבש את העולם. את מנהל הלקה שיושב לצידו, דוד דביר, שרעבי מכיר מתחילת דרכו עוד כשניסה להתקבל לתיכון תלמה ילין: "במבחני קבלה הוא אמר לי שהכל קצר ועקום אבל שבסוף אהיה רקדן". מבט קליל ברזומה שלו מוכיח שהתחזית הזו הייתה מדויקת להפליא.

עם סיום לימודי התיכון התקבל שרעבי לבית הספר הגבוה לאמנויות, ג'וליארד, שבניו יורק, וכשסיים את לימודיו החל לרקוד בלהקה ההולנדית הנחשבת בעולם -NDT. מעבר לים זיהו מיד את הפוטנציאל הטמון בו והוא החל ליצור עבור כוריאוגרפים בינלאומיים נחשבים, ביניהם פול לייטפוט, סול ליאון, סטיין סליס, מרקו גואקה ועוד רבים אחרים. בשנת 2010 חזר שרעבי לישראל והשתלב בלהקת המחול בת שבע, בניהולו האומנותי של אוהד נהרין. עם ההשתקעות בארץ, הוא הקים את ההרכב "עידן שרעבי והרקדנים" איתם זכה בפרס שרת התרבות לביצוע השנה (2014) של הרכבים קאמריים. 

כשעידן שרעבי רוקד על הבמה או יוצר, אפשר לזהות מיד את החום והרגש שמתפרצים על הבמה. מנהל הלהקה עם הנפש החופשייה מעדיף לשים את הטכניקה בצד ולתת מקום של כבוד לביטוי היצרי. בדיוק כמו שהוא חושף את כל רגשותיו בתוך היצירה האומנתית, שרעבי מצפה מהרקדנים שלו בתכנית להבעיר את הבמה ולהדביק גם את הצופים שבבית בהתלהבות שבריקוד.  

איזה מנהל להקה תהיה?

"היצירה שלי כל הזמן מגיעה מחקר ואלתור ואז נוצרת מלא פגיעות. נוצר מצב שהרקדן תמיד מאוד פגיע והעדינות שאני מייחל לה כדי להיות מנהל הלהקה הזה, היא עדינות ברמה מקסימאלית. כדי להצליח להיות קשוב למה שבאמת הרקדן כרגע עובר. הפגיעות הזאת יוצרת את הרגע הזה, את החדירה לפרטיות. אז צריך ליצור סביבה שסומכת על עצמה". 

מי הרקדן שתבחר?

"אני לא יכול לוותר על בערה. אני מרגיש את זה כי זה מדבק, כמו צחוק, ועל זה לעולם לא אוכל לוותר. צריך לקחת רקדנים מקצועיים שצריכים לבעור. את שני האלמנטים האלו אני חייב שיהיה שם".

עוד ב"רק רוצים לרקוד":

"רק רוצים לרקוד": החל מה-19.6, יום שני בקשת, ערוץ 2