היא מגלמת את הדמות שכולם אוהבים לאהוב ב"צומת מילר", עם קאצ'פרייזים מנצחים וחוצפה ישראלית קלאסית. אם תשאלו את עדי חבשוש, היא תגיד שיש לה לא מעט נקודות דמיון עם הדמות האייקונית, וכמוה – גם היא עדיין בחיפוש אחר זוגיות ואהבה.
כבר בראשון הקרוב היא תתפוצץ שוב על המסך שלנו - פעמיים. בעונה החדשה של "צומת מילר" (21:15, קשת 12) בתפקיד האהוב והמוכר של רותם שפיץ, ובסדרה החדשה של כאן חינוכית – "שקשוקה". רגע לפני שהקומיקאית והשחקנית תגרום לנו שוב לדקלם את הטקסטים שלה ולהתפקע מצחוק, תפסנו אותה לשיחה רצינית על הנושאים החשובים בחיים.
- באיזה גיל ידעת שתהיי שחקנית?
"ידעתי שאני אוהבת את הבמה מגיל שלוש בערך. הייתי בחוג ריקוד, והשתתפתי בכל הטקסים של בית הספר. בבית תמיד הייתי שרה, רוקדת ומשחקת. ההבנה שאני כנראה אעסוק במשחק הייתה כשעבדתי בצוות בידור באילת והפידבקים מהאורחים של המלון והקהל היו מאוד מעצימים. הם העצימו לי את ההבנה שאני הולכת ללמוד משחק". - עד כמה זה מלחיץ שתמיד מצפים ממך להצחיק?
"בהתחלה זה הלחיץ מאוד, עברתי תהליך. לא מזמן בארצות הברית הייתי בערב חברים והיו שם אנשים שלא הכרתי. הם אמרו ׳שמענו שאת קומיקאית, אנחנו רוצים בדיחות הערב׳. אמרתי להם ׳היי חברה, אני האורחת כאן, בא לי שאתם תצחיקו אותי'. שתיתי יין והם אכן הצחיקו אותי כל הערב". - מה התגובה הכי מטורפת שקיבלת מאדם זר שניגש אליך ברחוב?
"השבוע ישבתי בבית קפה והמלצר זיהה אותי והוא היה הכי חמוד. בתחילת השיחה הוא אמר: ׳אני לא... לא מאמין… יו סליחה'. אמרתי לו 'בוא רגע נוריד את הסטרס, הכל טוב. אני עדי נעים מאוד, איך קוראים לך?' הוא ענה 'אליעד', הלך וחזר עם כוס קפה הפוך שכתוב עליה 'אני יצאתי בחמש'. האמת זו התגובה הכי אותנטית ומהממת שקיבלתי לאחרונה, מאוד משמח".
- את אדם מוכר מאוד - אבל מה הדבר שאנשים בכל זאת לא יודעים עלייך?
"שמפלס החרדות שלי עומד לצאת מהסקאלה. השנתיים האחרונות היו יותר מידי בשבילי, המון שינויים. הרגשה שסוף העולם הגיע – חיסונים, סגרים והדבקות, מחשבות, מחירי דירות, מחירי פסטות, בחירות, ומלחמה. קשה להכיל. יותר מידי מידע עד שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, ביטלתי עבודה וטסתי לארצות הברית לקבל קצת פרופורציות. בחרתי במקום שפרופורציה זה הדבר האחרון שמאפיין אותו, בקיצור - מאתגר".
- אם לא היית שחקנית וקומיקאית, לאיזה מקצוע היית מתגלגלת?
"כנראה שהייתי מעצבת שיער או מאפרת, זה התחביב שלי. גם כשאני מחקה דמות אני מאפרת את עצמי ומנסה לשרטט את תווי הפנים של הדמות בעזרת האיפור, זו אומנות. על סטים אני מסדרת לעצמי את השיער, זה לא דבר שגרתי אצל שחקנים. אבל יש מצב שהייתי עוזבת את התחום והופכת להיות מורה ליוגה. אגב, אני בהחלט שוקלת לעשות את זה יום אחד, יוגה מחדירה בי המון שלווה". - מה ה"לא" הכי קשה ששמעת בקריירה?
"לפני התפקיד הראשון שלי, הייתי מועמדת לגלם תפקיד מיוחד בסרט דרמה נפלא. הייתי שמונה חודשים באודישנים. אחרי חודשים שחייתי בתוכי את הדמות, הבמאי שלח לי הודעת טקסט שהוא בוחר להמשיך עם שחקנית אחרת, זה היה רגע קשה. היה מאוד קל לוותר אחריו, אבל איזה כיף שלא ויתרתי ואיזה כיף שהדרך שלי התגלגלה ללהצחיק אתכם". - מתי התעצבנת בפעם האחרונה ובגלל מה?
"כמות הפעמים שאני מתעצבנת ביום היא מחרידה, אני צריכה לעבוד על מידת הכעס. מקודם התעצבנתי על הטלפון שלקח לו כמה שניות יותר מהרגיל להיכנס לאפליקציה". - מה היית משנה בדרך שבה גדלת?
"לא הייתי משנה כלום. גדלתי בשכונה צנועה ודלה שהיו בה הרבה חיים, היה בה הכל. מזרחים, אשכנזים, רוסים ואתיופים - כולנו היינו חברים. היינו משחקים קלאס וגומי, קוראים אחד לשני מהחלון, מחביאים סיגריות בארון חשמל ומעשנים מאחורי העמודים של הבניין. עד היום, כל יום כיפור אני עושה לשם סיבוב, נושמת זיכרונות, מחייכת וממשיכה בדרכי". - אם היית יכולה להתעורר בבוקר עם יכולת או תכונה כלשהי שאין לך, מה היא הייתה?
"הייתי רוצה לקום בוקר אחד עם יכולת להכין עוגה לא מתפרקת, לא מלוחה. עוגה אכילה, רגילה". - אם הייתה לך אפשרות לגלות משהו על העתיד שלך, מה הכי היית רוצה לדעת?
"האם אי פעם בעתיד אני אדע לבשל? האם אני אזכה לארח את כל האנשים האהובים עליי בארוחה מעשי ידיי ולא מעשי וולט וחברים אחרים? הלוואי ואמן".
- יש משהו שאת חולמת לעשות אותו כבר זמן רב וטרם הגשמת?
"לרדת את השישה קילו שהעלתי בשנה האחרונה, טרם הגשמתי." - מה ההישג הכי גדול בחייך?
"ההישג הכי גדול בחיי הוא שאני עוסקת ומתפרנסת בכבוד בתחום שתמיד ייחלתי לו. איזה הישג מטורף זה". - איך יראה היום המושלם שלך? מני לפחות שלושה דברים שתעשי בו
"אקום בבוקר, אשתה קפה, אלך למכון וארוץ שמונה קילומטר. אגיע הביתה, יעלה לי רעיון מדהים ואכתוב אותו. אלך לחברים, נשב ונצחק, הם יכינו ארוחת ערב כי אני לא יודעת לבשל. אעשה יוגה ואלך לישון. יום בובה". - מה הדבר שאת חייבת להספיק בשנה הקרובה?
"השנה אני חייבת להפסיק להגיד שאני חייבת, לא חייבת כלום. החיים כהרף עין". - מה הביטוי שאת משתמשת בו הכי הרבה?
"'נכנס יין יצא סוד'. ואז אני שותה יין, יוצא סוד ואני אומרת - ׳החיים והמוות ביד הלשון'". - מה בחייך מעורר בך הכרת תודה עמוקה במיוחד?
"המשפחה שלי. אני עוסקת במקצוע שיש בו המון חוסר ודאות, הם אלו שתמיד שם בשבילי ונותנים לי וודאות מוחלטת. לא משנה אם אני על המסך או לא, אם צוחקת או בוכה ואם אני צודקת או טועה. אבא שלי, האחים שלי, הגיסות שלי והאחיינים שלי. יש לי הכרת תודה עמוקה על זה שהם המשפחה שלי, הם העוגן שלי". - מה הזיכרון היקר ביותר ללבך?
"הזכרון היקר ביותר לליבי ישאר בליבי כי הוא היקר לי מכל". - מה הזיכרון הכי קשה שלך?
"מעדיפה לא להתעסק בזכרונות קשים, צריך להתקדם הלאה". - מה גורם לך לצחוק מכל הלב?
"מה שגורם לי לצחוק מכל הלב הוא ללא ספק אבא שלי. הוא האיש הכי מצחיק שאני מכירה, הוא קורע אותי". - איזה תפקיד ממלאת בחייך אהבה?
"כרגע האהבה שאני חולקת היא עם הקהל ברחוב. כל יום לפחות מישהו אחד אומר לי ברחוב 'אוהב אותך' או 'חולה עלייך', זה כיף. מה שכן, אהבה אינטימית, זו אהבה שהרבה זמן לא חוויתי. בשלב זה, זה חסר לי והייתי מאוד רוצה לממש את זה". - ספרי על הרגע המביך ביותר בחייך.
"אין רגע אחד. היו כל כך הרבה רגעים מביכים בחיי כי אני כזאת שכל דבר לא נעים לי אז תמיד הכל מסתבך לי. רגע אחד שאני ממש זוכרת הוא כשהגעתי לחתונה שלא הכרתי בה את האורחים, הגעתי לבד, היו סידורי שולחנות והתיישבתי בשולחן שחשבתי שאני אמורה לשבת בו. לאחר פרק זמן הגיע האדם האמיתי שהיה צריך לשבת בשולחן וכולם כזה 'אוי איזה מוזר' ואני מסתכלת על הפתק שלי ורואה שאיזו פדיחה, זו אני, אני יושבת בשולחן לא שלי. הרגשתי ממש לא נעים, קמתי ׳לעשות סיבוב׳ וחתכתי הביתה". - יש לך אפשרות לאכול ארוחת ערב עם כל אדם בעולם, חי או מת. במי תבחרי?
"ברור שעם אמא שלי, יש לי כל כך הרבה על מה לדבר איתה". - מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
"ממש השבוע, כי אני לפני וסת, אני פשוט קמה בוכה. ואז אני אוכלת שוקולד השחר וממשיכה. עם הגיל זה נהיה דרמה הדבר הזה". - מה התכונה שהיית רוצה לשנות בעצמך?
"פרפקציוניסטיות. אי אפשר עם זה יותר, הראש עובד שעות נוספות. אני מנסה לעבוד על זה, על לשחרר ולהבין ששום דבר לא באמת יכול להיות מושלם, אין מושלם". - האם יש משהו שאסור להתבדח עליו?
"אפשר להתבדח על הכל, זו דרך נפלאה לשחרר". - הבית שלך עולה באש. אחרי שהצלת את כל האנשים וחיות המחמד שלכודים בפנים, נשאר לך מספיק זמן כדי להציל פריט אחד נוסף. מה זה יהיה?
"ממש מתבאסת להגיד את זה, אבל סביר להניח שבמצב חירום אני לא אחשוב יותר מידי ואני אחזור לקחת את הטלפון שלי, איכס". - מתי ואיפה היית הכי מאושרת?
"כמה שזה נשמע קלישאתי, אין דבר כזה. החיים הם רגעים קטנים של אושר. כשאני חווה תקופה טובה יש רגעים כייפים ורגעים פחות, וגם כשאני בתקופה פחות טובה יש רגעים כואבים וגם רגעים שמחים. אלה החיים". - מה הטיול הכי ארוך שעשית בחו"ל?
"אני לא אוהבת את חו״ל. תמיד משהו משתבש לי שם, אני תמיד מקצרת את הטיולים שלי. ביוון עשיתי טיול של חמישה ימים וקיצרתי לארבעה בגלל שהייתה סופה ופחדתי, לשוויץ טסתי לשבוע וקיצרתי אחרי שהבנתי שקפה ומאפה עולה לי 100 שקל - לא משתלם. לתאילנד טסתי לחודש וקיצרתי כי שתיתי שם שייק שהחזיר אותי עם 40 מעלות חום לארץ, ולארה״ב כשכבר החלטתי להאריך את הטיול הוא גם קוצר כי נחשפתי לסיטואציה שהבהילה אותי מאוד". - מה הקול או הצליל שאת הכי אוהבת?
"הקול של אלמה האחיינית שלי - זה מתיקות, זה סוכריה, זה שוקלד השחר. היא יכולה להגיד את הדבר הכי חצוף עם הקול שלה ואיכשהו זה נשמע ממש חמוד". - מה הסצנה שהכי נהנת לצלם עד כה ב"צומת מילר"?
"כשהציעו לרותם נישואים. הסצנה צולמה בשעת לילה מאוחרת, היינו אחרי יום ארוך, עייפים וכל כך חיים בו זמנית. הסיטואציה הצחיקה אותי, גל זייד הצחיק אותי. הוא גאון, הפרטנר הכי מפתיע שיש, אבל באותו היום זכיתי לחוות אותו בשיא שלו, הוא שבר אותי מצחוק. חזרתי הביתה ולפני שינה נזכרתי ברגעים שלו ופשוט צחקתי בקול רם, הוא שחקן מופלא. יש משהו בשחקן שכשהוא עייף והוא רגע לפני קו הסיום הכל משתחרר ואלו רגעי קסם. מקווה שהקהל בבית יהנה מהסצנה הזו כמו שאנחנו נהנו על הסט". - מה הדבר הכי מעניין שגילית על חברייך "מצומת מילר"?
"גיליתי שאדיר הוא איש פשוט אדיר. הוא גם משחק וגם כותב ומביים. הוא הקפטן של הספינה הזאת והוא משיט אותה בצורה יוצאת דופן. בעבודה איתו הבנתי שמדובר בגאון, כל מילה שהוא שומע, צליל, או תנועה יכולים לפתוח לו רעיון לסצנה חדשה לגמרי. הראש שלו תמיד ביצירה גם אם יש לו אלף דברים על הראש. מה שכל כך מקסים זה היכולת שלו לעבור בין הכובעים השונים בכזו אלגנטיות ונינוחות. זה מהירות שיא מה שקורה לו שם במוח. הוא דורש דיוק ועם זאת הוא רגיש וקשוב, השראה".
- רגע אחד בצילומי "צומת מילר" שלא תשכחי?
"את רגע סיום הצילומים. צילמנו בשיא הקורונה, היה מאוד מאתגר. פתאום מישהו נדבק, ההוא בבידוד, ואני גם הייתי בבידוד כי נחשפתי למאומת. היה צריך לעשות שינויים בסצנות ובלוקיישנים. לשמחתי הסצנה האחרונה שצילמנו הייתה איתי, וכשסיימנו אדיר הכריז על סיום הצילומים ונשא מילים מאוד יפות. יש לי את הרגע הזה מתועד בוידאו, מאוד מרגש". - איזה ביטוי שרותם משתמשת בו את אוהבת במיוחד?
"העונה רותם לובשת חולצות עם ביטויים לא מהעולם הזה תרתי משמע. זה מצחיק ומוסיף כל כך הרבה נפח לדמות. על חולצה שאני אוהבת במיוחד כתוב: 'טוב רותם אחת משתי כוסיות על העץ'".
- איזו תכונה היית לוקחת ממנה ורוצה לאמץ לעצמך?
"הייתי רוצה את המוטיבציה של רותם לצאת לדייטים. גם כשלא הלך עם בחור אחד היא ממשיכה לנסות, היא לא נותנת למשקעי העבר לעכב אותה. היכולת שלה להתקדם הלאה מרגשת אותי".
- כמה את ורותם דומות אחת לשנייה?
"הרבה סיטואציות שאדיר כותב לרותם קורות לי בחיים האישיים. דיברתי איתו על זה, אמרתי לו 'אדיר, אולי תכתוב שרותם מתחתנת, ככה בשבילי'? יש פרק לדוגמה שאני עושה בייביסיטר וננעלת מחוץ לדלת והמאורע מסתבך, ממש אחרי לא מעט זמן ננעלתי מחוץ לדירה שלי והזמנתי פורץ. האמת היא שאני ורותם מאוד דומות בקשר המיוחד שלנו עם בויה שלנו. כולם מכירים את הקשר של רותם ועופר (גל זייד). אבל הקשר של עדי וציון, אבא שלי האמיתי, הוא מאוד מיוחד. הידיעה שהוא שמח ובריא מאוד חשובה לי, אני קשורה אליו מאוד ויש לנו קשר מצחיק וטוב".