לימור ויינשטיין לא רגילה לקום וללכת. מי שעקב אחרי הדרך שלה בתוכנית בטח ירים גבה לנוכח כמות הפעמים בה היא הלכה באמצע שיחה עם ליעד דון, אבל היא אף פעם לא עשתה את זה עד הסוף ונפרדה ממישהו, לפחות לא עד לאותה פרידה מבן זוגה בתכנית. ובכל זאת, משהו מספיק חזק בער בה כדי ליזום את הצעד, להעיר את ליעד בלילה ולחתוך את זה באותו הרגע.
זה אולי נראה שזה בא לה בקלות, או במבט אחר אפילו רגע אימפולסיבי. אבל ללימור היה דרוש לא מעט אומץ כדי להחליט לסיים עם ליעד את התהליך של "חתונה ממבט ראשון" לפני 42 הימים אליהם היא רצתה להגיע. ד"ר יעל דורון שליוותה אותם לא הייתה ברגע הזה, גם דני פרידלנדר לא היה. אפילו המצלמות לא זכו לקחת חלק בפרידה האינטימית שהייתה ספק בפתאומיות ספק ידועה מראש. עכשיו, לימור חוזרת לאותם הרגעים שרק שניהם נכחו שם, ולכל מה שהוביל להחלטה.
בשיחה בטיילת אמרת שהיית רוצה לבדוק את זה אחרי 42 הימים. מה השתנה פתאום?
"הריב היה לי קשה מאוד. הרגשתי שהוא לא מספיק רואה אותי, גם כשאני אומרת לו את הדבר הכי כנה שאני יכולה. הוא פשוט אמר לי: 'את לא כנה'. ואם זה מה שהוא חושב, זה לא המקום שאני רוצה להיות בו".
"תמיד נפרדו ממני. אף פעם לא לקחתי את המושכות ואמרתי: 'אני נפרדת, אני מסיימת את הדבר הזה'".
אמרת שזה הרגע שהכי פגע בך.
"ממש פגע בי, רואים אותי הולכת ובוכה. יש מלא עליות וירידות ויש שלב שאת אומרת לעצמך: 'אני לא יכולה להיפגע יותר, אני לא יכולה להיות בסיטואציה הזאת יותר'. זה מעין הפגיעה האחרונה, אני לא יכולה להתקדם מכאן, ומה ששבר את הכל זה האמירה בטיילת והבכי שלי".
ואז הערת אותו באמצע הלילה.
"זה היה באחת עשרה וחצי – שתיים עשרה בלילה".
הרגשת שזה יושב כל כך חזק שלא הצלחת לחכות לבוקר?
"ממש. הלכתי לחברים לפני, הייתה לי שיחה איתם והרגשתי שאני צריכה שיתנו לי אומץ בשביל הדבר הזה. אף פעם לא נפרדתי ממישהו, תמיד נפרדו ממני. אף פעם לא לקחתי את המושכות ואמרתי: 'אני נפרדת, אני מסיימת את הדבר הזה'. הרגשתי שאני חייבת לשחרר את זה ממני".
נכנסת הביתה, ומה קרה?
"נכנסתי הביתה ואמרתי לו את זה ישר, כי ידעתי שאם לא אעשה את זה עכשיו זה לא יקרה, ואז עוד פעם נקום לבוקר חדש ויהיה קשה. הוא שכב על הספה ודיי ישן, אמרתי לו: 'ליעד אני צריכה לדבר איתך'. הוא התעורר ואמרתי לו שאני מצטערת שאני מעירה אותו אבל שזה ממש יושב עליי, אני מרגישה שאי אפשר לעשות את זה יותר ואנחנו צריכים להיפרד".
בכית?
"בכיתי, ברור שבכיתי. אני הרבה יותר רגישה ממה שחשבתי, ואני חושבת שליעד מוציא ממני הרבה את הרגישות הזאת. בכיתי בעיקר ביום שאחרי, כי בבוקר היה צריך להתמודד ואת מרגישה את הכאב לפגוע במישהו אחר, ולא נעים לך. הסיטואציה גם לא נעימה כי אני רוצה שיאהבו אותי ולהיות בטוב עם כולם, אני לא אוהבת פרידות, אני לא טובה בהן ואני לא רוצה להיות בהן. בתור ילדה גם אני עברתי את חווית הנטישה שליעד מדבר עליה הרבה, זה קשה לקום וללכת ממישהו אחר".
"בהתחלה קבלתי איזה 250 הודעות: 'מקווים שאתם ביחד'. את מרגישה פירגון מטורף ובלב את אומרת: 'יש הרבה ציפיות, ואני יודעת כבר את הסוף'. זאת תחושה קשה, מה אני עונה להם?"
לא סתם קשה ללימור ללכת ממישהו אחר. עד גיל 10 החיים שלה היו דיי שגרתיים: היא גרה בבית פרטי בפתח תקווה, משפחה קטנה - שני הורים ואחות. ברגע אחד החיים שלה קבלו תפנית כשההורים התגרשו והיעדר הנוכחות של האם בלט. היא גרה אצל אבא שלה עד שהוא בעצמו עזב את הבית ועבר לגור עם בת הזוג, מה שהוביל אותה להתגורר בעיר הגדולה כבר בגיל 19. אותה נטישה הורית שהיא הרגישה בילדות חוזרת אליה עכשיו כשהיא מנסה להבין למה לקח לה זמן לקום וללכת, למרות שהיא ידעה שהזוגיות עם ליעד התפוררה כבר מזמן.
"אני מנסה להבין במוח שלי למה היה לי כל כך חשוב להישאר", היא מתלבטת עם עצמה ומסבירה: "תמיד בפרידות יש את זה שרוצה להיפרד והאחר אומר 'אנחנו יכולים לעבוד על זה', גם כשהצד השני אומר 'לא, כבר אי אפשר לפתור את זה'. מהצד שלי, תמיד חשבתי שאהבה מנצחת ואפשר לעבוד על הכל, אבל יש דברים שפשוט אי אפשר לעבוד עליהם יותר. ההבנה הזאת היא לא משהו שאני כל כך מכירה, ואולי זה המקום להתבגר".
מאוד הפחיד אותך לפגוע בו. את גם יצאת פגועה מזה?
"גם הצד השני נפגע מפרידה. עם כל המורכבות, אני חושבת שליעד בחור טוב, מלא כוונות טובות ושמחת חיים. גם הוא עבר חיים מורכבים ורק רציתי שיהיה לו טוב. הריב הזה באותו לילה לא היה כיף ולא נעים לשנינו. למה אנחנו נשארים פה בכוח? אולי לילדים להורים שהתגרשו קשה לקום וללכת. אולי כי הייתה נטישה הורית קשה לפרק את הדבר הזה שנבנה פה, גם אם הוא רע. אבל מישהו חייב לעשות את זה. יש מלא טוקבקים שכתבו 'הם צריכים כבר להיפרד', כי אנשים ראו שזה קשה".
"הוא מדבר סינית ואני גרמנית"
ההתחלה של לימור וליעד נראתה כמו סיפור אגדות. קרה שם משהו אחר בחופה, שלא רואים הרבה בחתונה ממבט ראשון. זה מה שהפך את ההתדרדרות המהירה לכל כך מפתיעה - גם עבורם, וגם עבור צופי התוכנית, שכבר האמינו שיש כאן סיפור אהבה מושלם.
"זאת הייתה חתונה מהממת, החופה הייתה מדהימה, עפתי עליה ועל איך שנראתי. היה לי מדהים לראות את ליעד. חשבתי: 'מה הבחור הזה עושה ב'חתונמי'? הוא חתיך, מה הוא צריך את הדבר הזה? מי המשוגע שהולך לזה חוץ ממני?'. זה היה מאוד מרגש, אני זוכרת גם איך הסתכלתי עליו".
וכשהסתכלת עליו, הייתה לך תחושה שיכול להיות ש"זה זה"?
"כן, הייתה לי תחושה. הוא היה נראה מעולה, הוא דיבר מעולה והוא ממש ריגש אותי. הוא הסתכל לי בעיניים, החזיק לי את היד, הכל היה ממש רומנטי. אחד הדברים שהיו לי הכי קשים זה אחרי פרק החתונה, קבלתי איזה 250 הודעות: 'שיהיה לך מלא בהצלחה, מקווים שאתם ביחד'. את מרגישה פתאום פירגון מטורף ובלב את אומרת 'לכולם יש כל כך הרבה ציפיות, ואני יודעת כבר את הסוף'. זאת תחושה קשה, מה אני עונה להם?".
אבל אז הפנטזיה התפוצצה לשניהם בפרצוף, וזה קרה מוקדם יותר ממה שהם ציפו. לירח הדבש שלהם היה את כל התנאים כדי להיות חלומי, אבל רצף אירועים של חוסר בתקשורת הרסו את האווירה הרומנטית והתחילו לרמז על הפערים שעוד עתידים לבוא. "שמתי לב שהוא היה חסר ביטחון", לימור משתפת כשהיא נזכרת בחופשה בסיישל, "בריב הראשון שהיה במסעדה היה חוסר תקשורת וזה צף. הרגשתי שהוא לא מספיק מכיר אותי. שהייתי 'אני' ופתאום הוא אומר לי משהו שהוא בכלל לא אני".
"כל ההתנהלות איתו הייתה יוצאת דופן, אני לא יודעת איך הגענו לכאלה פיצוצים"
שהוא אמר לך שאת אגרסיבית.
"כן. אתה לא מכיר אותי, אתה לא יודע מי אני, למה אתה אומר דבר כזה? הכל בסופו של דבר נופל על תקשורת. לא הצלחנו להסביר אחד את השני, להבין מאיפה השני מגיע. הרגשתי שאני מדברת סינית והוא מדבר גרמנית".
זה גרם לך לקום במסעדה ולקפוץ ממפרשית.
"גם במפרשית זאת הייתה שרשרת של חוסר תקשורת מטורף. זה היה רעיון לא טוב ללכת לסירה עם מישהו שהתקשורת איתו לא טובה. באיזשהו שלב נכנעתי כי לא יכולתי לשאת את זה יותר. באותה סיטואציה הבנתי שאין לי את היכולות לפתח שיחה, אז הפיתרון היה לשחות לחוף. זה היה מאוד קיצוני".
בדיעבד, היית פועלת אחרת?
"קל להגיד מה הייתי עושה. אבל בכלל, ה'לקום וללכת' משיחה במקום לנסות לדבר זה משהו שלקחתי מהתכנית, הבנתי שהדבר הנכון לעשות זה להישאר. זה מצחיק כי לשנינו מאוד קל לברוח לחוסר תקשורת, אני קמה והולכת והוא שותק, ואם מישהו קם והולך ומישהו לא מדבר יש אפס תקשורת. אז אני לא יודעת להגיד לגבי הסירה כי הייתי בשיא הקיבולת שלי, היו הרבה ריבים וזעם שהובילו לזה. זה כמו שאת עולה על רכבת הרים מפחידה, ותוך כדי הרכבת את אומרת 'אלוהים ישמור, למה עליתי?'".
היו עוד רגעים שהרגשת שאת על רכבת הרים שלא רצית לעלות עליה?
"ברור שהיו. מפגש הזוגות היה כזה. אבל גם היה בי צורך לבוא למפגש ולהכיר את שאר המשתתפים, הרגשתי שאם אני לא שם אני מפספסת את הדבר הזה".
ובסוף כשישבת בשולחן, לא מצאת את עצמך.
"הייתי בלחץ היסטרי כי היינו האחרונים שהגיעו. זה התחיל כשהיינו בחדר, שתינו השתכרנו ועשינו מסיבה קטנה והיה ממש כיף. אחרי זה ישבנו בחוץ וראינו את כל הזוגות נכנסים והלחץ נבנה ונבנה. ליעד היה מאוד תומך וחמוד, אני הייתי הרבה יותר לחוצה ממנו. ואז נכנסנו לשם, ראיתי איך כולם בתקשורת אחד עם השני והיו לאבי דאבי. אני בחורה חברותית, אני תמיד מרגישה בנוח בסיטואציות שאני באה אליהם ומוצאת את מקומי, אבל משהו בסיטואציה הזאת עצר אותי".
מפגש זוגות וארבע כריות
את מפגש הזוגות הזה אף אחד לא ישכח בקרוב, בטח שלא ליעד ולימור. בסצנת השירותים הידועה היו אחד מהרגעים הקשים שנצפו בתוכנית, שבו ליעד ישב בחוץ בזמן שלימור שיתפה את מאי על הזוגיות המורכבת שלהם. לכל זה קדם רצף של אירועים שגרמו ללימור להתפרק מול מאי, ולחפש מקור אחד של שפיות בכל הסיטואציה שבה היא נמצאת. "נהייתה לי תחושה של אאוטסיידרית, זה היה מאוד קשה. הגדולה של ליעד שהוא ראה את זה והבין, כי דברתי מלא בבית על זה שזה מפריע וקשה לי. אז כשאמרתי לו 'בוא נלך לשירותים' הוא הבין את זה כי הוא ראה שאני בסטרס".
"ליעד ראה את הקושי שלי והבין מאיפה אני באה. הוא היה מדהים, מאוד מכיל וחמוד"
ואז הייתה השיחה עם מאי.
"ראיתי אותה בשירותים והיה לי למי לפרוק. בכלל לא ידעתי שהוא בחוץ ומחכה. תחשבי שאת הולכת לשירותים ונשארת שם 10 דקות, את לא מצפה שבן האדם שבאת איתו יחכה לך. מצד שני, ברור שהוא יחכה לי כי הוא בא איתי. אבל באותו רגע שכחתי את זה כי הייתי בסטרס מאוד גדול".
יצא לך לדבר עם ליעד אחרי הפרק?
"שלחתי לליעד הודעה אחרי מפגש הזוגות. כתבתי לו שאני מתנצלת, שבאמת לא ראיתי אותו ואני מקווה שלא נסגרה לו הדלת לזוגיות. פתאום לראות את זה על המסך, לא ידעתי שהוא חיכה בחוץ לא הבנתי מה עובר עליו. אין ספק שלראות את הפרקים היה קשה".
היו תגובות קשות מהצופים על הרגע הזה. קראת?
"ממש מעט. השתדלתי לא לקרוא. אני מרגישה שעד שאתה לא במקום הזה אתה לא יכול לשפוט את הצד השני. הייתי במקום מאוד לחוץ ובעייתי, וחבל שאנשים שופטים על סיטואציה שהם לא היו בה".
איזה רגע היה לך קשה לצפייה?
"הרגע הזה ממש. מה שהיה לי קשה במפגש הזוגות זה לראות את ליעד, מה עובר עליו ומה זה עשה לו. גם לא ראיתי את הפרק הזמן השידור, חיכיתי יומיים. זה היה לא פשוט, אבל חברות אמרו לי: 'זה לא כזה נורא כמו שאת מדמיינת, את צריכה לראות את הפרק'. היה פחות נורא ממש שחשבתי אבל ברור שהיה לי קשה. ליעד ראה את הקושי שלי והבין מאיפה אני באה. ביום שאחרי הוא היה מדהים, מאוד מכיל וחמוד. ממש נהנתי איתו שם, שנינו ראינו את הקושי אחד של השני. היה לו כיף להיות רק איתי, ולי היה כיף שהוא מרגיע אותי והוא שם בשבילי. זאת נקודה מדהימה וזה היה יום מדהים בשבילנו".
דיברת קודם על זה שהיה לכם הרבה פערים בתקשורת. את יודעת לשים את האצבע?
"קסטרו הום היא דוגמה טובה לזה. אני רואה פרקטיות והוא רואה דברים הרבה יותר למעלה, יש לו פנטזיה בראש והוא רואה אותנו ביחד, אז מה שנקנה יהיה לבית של שנינו. זה עניין של למעלה ולמטה, שמיים וארץ. אנחנו רואים את החיים אחרת מהבחינה הזאת".
לימור מסבירה שיש מלא רגעים כאלה, שיסבירו בדיוק את ההבדל ביניהם. "יצאנו לבר והייתה שיחה שהוא ניסה להבין מה אני אוהבת בברים ומה אני רואה בחיי הלילה. אני זוכרת שכשהוא דיבר איתי על זה הרגשתי שהוא מבקר אותי. באותה שיחה אמרתי לו שזה מה אני מרגישה והוא אמר לי שזאת בכלל לא הכוונה שלו. אולי זה איך שגדלנו, אנחנו תופסים אחרת את המילה".
"בסופו של דבר שנינו מאוד אמיצים. כל הזמן צחקנו איזה שני משוגעים אנחנו"
קשה לך עם ביקורת באופן כללי?
"אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי. יש לי את העניין שאני רוצה שכולם יאהבו אותי ושאני אצא בסדר. אבל את מה שהיה עם ליעד אני לא פוגשת בעוד מקומות, אני לא מרגישה שחברים שלי מבקרים אותי. כל ההתנהלות איתו הייתה יוצאת דופן, זה לא משהו שאני מכירה ממערכות יחסים אחרות. האנרגיות שלנו הן כל כך שונות, אני לא יודעת איך הגענו לכאלה פיצוצים, אני בכלל לא אוהבת עימותים. להיות עם בן אדם שאנחנו לא מצליחים להבין אחד את השני זה הזיה. אולי אם היינו ידידים היינו מצליחים, כי לא היה את הלחץ לייצר זוגיות, היינו רגועים יותר השיחות בינינו היו יותר קלות".
אז את מרגישה שהתפספסתם?
"אני מרגישה שהחברות בינינו התפספסה, לא הזוגיות, כי הזוגיות לא הצליחה. אולי אם היינו מכירים דרך חברה או באיזה מסגרת והיינו נהיים חברים, הייתה מתפתחת מזה זוגיות. בשיחות עם ליעד על סקס הוא רצה קודם להכיר ולפתח רגשות, זה גם ההבדל בינינו, אני צריכה את האינטימיות כדי שזה יתפתח".
כבר לא קמה והולכת
למרות הפיצוצים, הריבים, פערי התקשורת והדרמות - לימור מבהירה שוב ושוב כמה היא מעריכה את ליעד. היא כבר הספיקה לעשות שיעורי בית ולהבין איזה דברים היא לקחה מהתהליך בתוכנית, ובמבט לאחור היא רואה טעויות שעשתה שהיום היא כבר לא תחזור עליהן.
"בסופו של דבר שנינו מאוד אמיצים. כל הזמן צחקנו איזה שני משוגעים אנחנו. אנחנו שני משוגעים שהחליטו לעשות דרך אמיצה, אני באמת מאמינה שלמדנו ואנחנו יוצאים לעולם חכמים יותר", היא משתפת, ומזכירה את המטרה שלשמה התכנסנו: "בסוף שנינו באנו לתוכנית כדי למצוא אהבה והכוונה הזאת לא השתנתה, שנינו עדיין רוצים להתחתן. אני מרגישה שאני אבוא אחרת למערכות יחסים שיהיו לי עכשיו, אני למדתי מלא".
מה למשל?
"לא לקום וללכת. התחדד לי מה אני מחפשת או רוצה, מה תכונות האופי שמתאימות לי, איזה אנרגיה אני רוצה".
מה הבנת שאת מחפשת?
"תקשורת. שאני ארגיש שהוא אומר לי מה שהוא חשוב ושאם אני אומרת לו מה שאני חושבת אז הוא לא יפגע, הוא באמת ישמע אותי. שנהיה באותה שפה, זה סופר משמעותי. אורך רוח, לא ישר להגיב ולענות".
כי ראית בעצמך משהו אימפולסיבי?
"ראיתי שאם משהו מפריע לי אני ישר אומרת אותו. כי אני רוצה לפתור את הדבר הזה עכשיו אבל יש משהו בלחכות. שעתיים אחרי את כבר באה ממקום אחר ויכולה יותר להסביר את הצד שלך. אני עדיין חושבת שיצאו ממני דברים שלא היו יוצאים עם מישהו אחר".
מה הרגשת שיצא ממך שלא יוצא בדרך כלל?
"ה-פהפם הזה, הפרצוף תשעה באב, האמוציות, הלקום וללכת והאובר דרמטיות. אני לא כזאת, זה לא משהו שאני עושה. בחיים הרגילים אין לי את זה, יגידו לך שלימור בכלל לא עצבנית, לימור הכי רגועה שיש. אני מחייכת הרבה ובן אדם שמח, וזה מה שאני מתבאסת שלא רואים את זה".
"כתבתי לליעד שאני מתנצלת. שבאמת לא ראיתי אותו ואני מקווה שלא נסגרה לו הדלת לזוגיות"
מה היית רוצה שיראו?
"אני מאוד דואגת, אוהבת, רואה ואכפתית. בחיים האישיים שלי אני מנהיגה, מובילה ולוקחת. קניתי דירה ועשיתי את זה לבד, אני מאוד עצמאית ויש לי עבודה משמעותית, ויחד עם זאת יש לי צד כייפי, ילדותי וחמוד".
ומה איתך היום? יש מישהו?
"לא, אין מישהו, אין משהו רציני. אני לא רוצה לדבר על זה, כי אף פעם אי אפשר לדעת. עד שמשהו לא קונקרטי לא כדאי לדבר עליו. קשה לחזור לדייטים, אבל חזרתי לחיי הפעילים כמו שהיו קודם. אני בעיקר רוצה ומקווה שאולי אנשים יראו את מי שאני, חשוב לי שאנשים יראו את הדברים הטובים שבי".
ראינו שאת ודניאל חברים טובים.
"אנחנו חברים מאוד טובים. אחרי שנגמרה התכנית עשינו 'דייט' בנורדאו, נפגשנו שם עם בקבוק יין, השתכרנו הסתובבנו והיה ממש כיף וצחוקים".
דייט רומנטי?
"אפלטוני. היה מאוד ברור שזה אפלטוני מלכתחילה. זה היה להכיר אחד את השנייה כי שנינו עברנו את הדבר הזה, שנינו באותו מקום ושנינו אנשי מידברן. היה צחוקים והיה ממש כיף וזרימה ממש טובה. הוא באמת חבר שמקשיב ותומך. אני מתה עליו, אני ממש שמחה שהוא בחיים שלי".
את מקבלת כבר הצעות?
"כתבו לי קצת במהלך התוכנית. בתוכנית את בסחרחורות, את עולה ויורדת, פה את מרגישה טוב ופה את מרגישה רע. קשה להיות בשביל מישהו אחר בסיטואציה הזאת. אני בת 39, עוד מעט בת 40, אני כבר רוצה שזה יקרה, אני רוצה בן זוג, רוצה ילדים, רוצה אהבה".
אז את מרגישה שזה יקרה?
"בתחושה שלי אני הרבה יותר מאמינה שזה יקרה ממה שהיה לפני התכנית. משהו בי התמלא באמונה. זה משהו טוב שקרה מחתונה ממבט ראשון".