המבט הראשון ביומן השבי של רון ארד לווה אצלי בתחושת אשמה. אי אפשר כנראה להרגיש אחרת כשפותחים דפים כל כך אישיים של אדם זר. העיניים רפרפו במהירות על מאות המילים והשורות הצפופות שמאורגנות על הדף באופן שיינצל בו כל מקום אפשרי. המילים "תמי ויובל" קופצות ראשונות, ואחריהן תיאורים של החיים בשבי, ורשימה מסודרת של הנחיות כיצד להעביר את החיים בלעדיו.
בחודשים האחרונים אני שקוע בתוך המכתבים האלה. גם היום, כמה ימים לפני השידור, אני עדיין מוצא בהם פרטים חדשים. קורא חלקים מהשורות אחרת, מגלה תיאורים של המציאות שבה חי רון ארד בשביו לפני עשרים וחמש שנים.
המכתבים רואים אור לראשונה מאז נכתבו בשנת 1986
על קיומו של יומן השבי אנחנו יודעים כבר קרוב לשנה. עורך עובדה איל גונן ואני, עמדנו בקשר עם תמי ויובל ארד במטרה להפיק סרט שישודר במלאת 25 שנים לנפילתו של רון בשבי. משפחת ארד בקשה שנתמקד בדמותו של רון, שלא נעסוק שוב במי שנכשלו במשימתם להשיבו הביתה. בתחילת הדרך לא ידענו איך ייראה הסרט הזה. אבל מהרגע שבו נחשפנו ליומן לא היה ספק. לפני מספר חודשים נפלה ההחלטה של משפחת ארד להתיר את שידור היומן. מאז נחשפו רק מעט אנשים למכתבים האלה, שלא ראו אור מאז נכתבו בלבנון בתקופה הראשונה לשבי, בחודש נובמבר 1986.
מי שפענחה את המכתבים היא תמי ארד, היא גם זיהתה ראשונה את כתב היד הזה ככתב ידו של רון. זה היה באותו לילה קשה ביולי 2008 כשהוחזרו לישראל גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל. תמי ארד חזתה במהלך השנים בשורה של עסקאות חליפין בין ישראל לאויביה. היא ראתה פעם אחר פעם איך פרשיות כואבות כמו שלה מגיעות לסיום ורק גורלו של רון נותר חידה.
הדברים המוחשיים שהגיעו ממנו במהלך השנים היו שלושה מכתבים שכתב באנגלית מהשבי, שלוש תמונות שלו עטוי זקן שחור וסרט וידאו בן דקה. היומן שהגיע לפני שלוש שנים שונה מכולם. בניגוד למכתבים הוא כתוב בעברית. איש לא מכתיב לו שם את המילים שבחר בעצמו. רון ארד היה שבוי, אבל חופשי לכתוב. על הדפים שתלש מהספרים הוא כתב הכל. מילות געגועים לקרוביו, תיאורים של השעות הקשות בשבי, תקוות וחלומות ליום שאחרי השיבה הביתה.
דקות לפני תחילת הטקס, החלה להתפשט השמועה על עסקה להחזרתו של גלעד שליט מהשבי. לא האמנו. שמחנו, אבל קשה היה שלא להרגיש באותה נשימה גם תחושה קשה של החמצה על רון ארד שלא זכה. רגע לפני שתמי עלתה על הבמה, היא החליטה להכניס לנאומה המצמרר עוד כמה משפטים.
את התמונה הזו, של תמי ניצבת בחזית מטוסי הקרב, מדברת אל רון ומספרת על חזרתו הצפויה של גלעד שליט לא אוכל לשכוח.
דבר לא מצדיק את הפקרתו בלבנון
בשנים האחרונות היתה תמונתו של רון ארד מגוייסת לקמפיין להשבת שליט. תמי ויובל נרתמו למאבק של המשפחה, ודרשו ממקבלי ההחלטות שגורלו של גלעד לא יהיה כגורלו של רון. השבוע נשדר בעובדה לראשונה גם את מילותיו של רון, את הדברים שכתב ביומן השבי שלו. אחרי שתשמעו את היומן מתחילתו ועד סופו, תחושו כמוני את התחושה הקשה על אזלת היד שהשאירה אותו להינמק בלבנון.
מתנגדי עסקת שליט טענו שפניהם של הקורבנות הבאים לא מוכרים כמו פניו של גלעד. האם אפשר לשאול את השאלה ההפוכה על פניו של רון? האם יש בינינו, אחרי 25 שנים - שתי אינתיפאדות, מלחמה בלבנון ומבצעים בשטחים ובעזה, אנשים שחיים בגלל שרון לא חזר? אינני סבור כך, הטיעון הזה לא יכול להצדיק את הפקרתו של רון ארד בלבנון.
משפחת ארד אישרה את שידור היומן מתוך תקווה שדמותו המוכרת של רון תקבל עכשיו גם עומק, קווי אופי ואישיות.
אנחנו מתכוונים להביא אותו, עד כמה שניתן בכתב ידו המקורי, כדי לנסות ולתת לכם את אותה התחושה שחש מי שנוגע בפעם הראשונה ביומן.
יובל ארד על חשיפת היומן: "הוא מדבר בפתיחות מלאה ומצמררת"
עובדה חוזרת בעונה חדשה, חמישי מיד אחרי החדשות