הקלפי הקטנה שלנו יכלה לספר לי סיפור ענק בבוקר, אבל יעבור חצי לילה עד שאתחיל להבין אותו. ורק כשחזרתי הביתה, לקראת 3 לפנות בוקר, התחלתי לשחזר את מה שראיתי – ליתר דיוק סירבתי לראות – על הדשא ליד בית העם, לפני הצהריים. את הבייבי סיטר של השכנים שעד הרגע האחרון לא החליטה מה תצביע, את הרופאה שכל השנים הצביעה לאותה מפלגה, והפעם החליטה אחרת, את השכן שהסביר לי שהוא מצביע ליאיר כדי שמישהו ישפיע מבפנים, את החייל הצעיר שכל חייו היה ליכודניק, אבל משהו גרם לו להצביע "יש עתיד".
את ה"משהו" הזה אנחנו כנראה עדיין לא מבינים עד הסוף. משהו סחף את הישראלים להצביע לאיש צעיר שמהלך עליהם קסם (ולעוד איש צעיר שהוא עבורם אח); משהו אחר קרה בבחירות האלה, משהו שלא דומה לאף אחת ממערכות הבחירות שסיקרתי.
ראיתי את נתניהו בבחירות 96', מגיע לקראת 4 בבוקר למטה בגני התערוכה, ברגע שבו התחילה להתברר ההפתעה הגדולה. צוותי התקשורת כבר התקפלו ברובם מהשטח, רוב הבוחרים הלכו לישון בידיעה ששמעון פרס הוא ראש הממשלה הבא - ואז תוצאות האמת התחילו להגיע - ואם יש דבר כזה "חשמל באוויר", הרגשנו אותו באותם רגעים, כשהשחר עלה על שדרות רוקח בתל אביב, ובנימין נתניהו, רק בן 47, נבחר להיות ראש ממשלת ישראל.
גם אמש הייתי שם, בגני התערוכה - אבל החשמל היה במקום אחר, במטה של יאיר לפיד. הנער החדש בבלוק, רק בן 49, הטיל אתמול צל ענק על האיש עם סוללת המאבטחים שנכנס לגני התערוכה.
אודי סגל ואני השקפנו על נתניהו מעמדת השידור של חדשות ערוץ 2. אודי הזכיר לי שוב ושוב שהתוצאות לא סופיות, שמנדט לכאן או לכאן יכול לפתוח לנתניהו אופציות פוליטיות לא מעטות, שעדיין אין מולו אלטרנטיבה. כשהייתי בדרך הביתה כבר דיווחו ברדיו על שיוויון בין הגושים. עושה רושם שהאופציות של ביבי מצטמצמות, אבל לך תדע, שום דבר לא סופי, המשחק הקואליציוני רק מתחיל.
רוצים משהו אחר
דבר אחד בטוח, וכל בכירי הליכוד שדיברו איתנו אמש הסכימו: יהיה קשה לנתניהו להיות "ראש ממשלה חזק" כמו שכל כך רצה.
דבר אחר, עמוק ומעניין יותר, עדיין לא פתור: מה באמת רצו הישראלים לומר אתמול? זאת, כמובן, שאלה לא לגמרי נכונה. בירושלים "יהדות התורה" היא המפלגה הגדולה ביותר. בתל אביב זאת "יש עתיד". הבוחרים בשתי הערים האלה כנראה לא בדיוק ניסו לומר אותו דבר.
יכול להיות שהמושב הקטן שלנו, שמשקיף על שער הגיא, מתאים יותר לענות על השאלה הגדולה. שורש נוסדה כקיבוץ ב 48', והחברים הוותיקים קלטו לתוכה עם השנים עולים חדשים, אנשים מבוססים יותר ופחות, מנכ"ל בכיר לשעבר, שיפוצניק, שגריר וגם חבדני"ק אחד. קשה לדמיין פסיפס יותר מגוון מזה שהגיע אתמול לבחור בקלפי שהוצבה בית העם.
503 קולות כשרים נספרו אצלנו, 110 מהם (כמעט 22 אחוז) ל"יש עתיד". 65 חברים הצביעו מחל (כמעט 13 אחוז). זה לא כל הסיפור, כמובן: שורש מקום נפלא, אבל קטן מאוד. זאת כן התחלה של הסבר: האנשים כאן אולי לא בדיוק יודעים מה הם רוצים שיקרה במדינה, אבל הם רוצים משהו אחר. חדש. שונה.
ייקח זמן עד שנבין עד הסוף מה זה אומר בפועל ולאן זה מוביל. ביום שנבין את זה נדע שהגיעו, סוף סוף, תוצאות האמת.